שאלה:
האם אדם שהגיע לביתו בשעה מאוחרת רשאי להדליק את הנרות בברכה? עד מתי מותר לו להדליקם?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אדם שבא לביתו בשעה מאוחרת [שאין עוברים ושבים]- ידליק בברכה רק אם יש בבית לפחות אדם אחד ער. ואם כולם ישנים – ידליק בלי ברכה. וזמן הדלקה זו – עד עמוד השחר[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' תער"ב סעי' ב'): "ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק – מדליק והולך כל הלילה; ואם עבר כל הלילה ולא הדליק – אין לו תשלומין", וכתב המשנ"ב שם (ס"ק י"א): "כל הלילה – עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים, אבל אם ישנים – אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה, דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים, מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה". וכתב בשער הציון שם (ס"ק י"ז): "מגן אברהם ודרך החיים וחיי אדם. ובספר חמד משה האריך בזה, ודעתו דאם שכח או נאנס ולא הדליק עד שישנו כולם – יקיץ ב' או ג' מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם – מכל מקום ידליק ויברך, דלפי דברי המגן אברהם אם יהיה אדם במקום שאין איש אף מאנשי הבית שם – ידליק בלא ברכה. ולא ראינו זה בפוסקים, ואדרבה השלטי גבורים כתב בשם ריא"ז דאף אם הוא בין הנכרים לבדו – צריך להדליק, ומשמע מדכתב כן בפשיטות, שידליק בברכה, אלא ודאי דאם יכול לפרסם ההדלקה בפני רבים יותר עדיף, אבל אי ליכא אנשים, בשביל זה לא יבטל המצוה, כן נראה לי וכן נוהגין העולם, עד כאן לשונו, וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה – אין מוחין בידו".
כתב הבן איש חי (פרשת וישב אות ז'): "אם לא הדליק בצאת הכוכבים – ידליק ויברך כל זמן שבני הבית נעורים, אבל אם ישנים – ידליק בלא ברכה, מיהו די בשנים נעורים", כלומר אחד נוסף מלבד המדליק.
וכתב כה"ח שם (ס"ק כ"ו): "מדליק והולך כל הלילה. ומשמע מסתמיות דברי השלחן ערוך דמברך גם כן, וכן כתב מגן אברהם ס"ק ו' והחמד משה אות ג'. אכן מה שכתב שם המגן אברהם דבבית יוסף כתוב דהוי ספיקא דדינא וכו', כתב עליו החמד משה שם דלא דק דהבית יוסף כתב כן על פי דברי התוספות, אבל דעת שאר הפוסקים דבזמן הזה דמדליקין בפנים אין לחוש מתי ידליק כיון דליכא היכרא אלא לבני הבית, ולכן סתם השלחן ערוך וכתב שמדליק והולך כל הלילה והיינו בברכה, יעו"ש. מיהו רש"ל בתשובה סימן פ"ה כתב דלא ידליק רק עד חצות, אבל הפרי חדש כתב להשיג על דברי רש"ל הנז' וכתב דהעיקר כפסק השלחן ערוך, ולענין ברכה שקיל וטרי ומסיק דלדידן שההיכר הוא לבני הבית, ליכא קפידא, ויש לו להדליק בברכה עד שיעלה עמוד השחר, יעו"ש. וכן כתב המחזיק ברכה אות ב' להוכיח מדברי המאירי דאי לא אדליק – מדליק כל הלילה בברכה וכדברי הפרי חדש, יעו"ש. ובהגהות מיימוניות כתב יש להדליק כל זמן שבני הבית נעורים אפילו עד עמוד השחר, והביא דבריו המגן אברהם שם, וכתב: וכן נראה להורות, אבל אם ישנים – אין לברך עליהם, עכ"ל. והחמד משה שם כתב דאם לא הדליק עד שישנו כולם – יקיץ שנים או שלשה מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם, מכל מקום ידליק ויברך, דלא כמגן אברהם, יעו"ש. אבל האליה רבה אות ג' כתב כדברי מגן אברהם דאם ישנים – ידליק בלא ברכה. וכן פסק חיי אדם כלל קנ"ד אות י"ט, דרך החיים אות ב', בן איש חי פרשת וישב אות ז', משנה ברורה אות י"א. וכתב בן איש חי שם דדי בשנים נעורים". והכוונה ששנים יחד איתו, אמנם אם אין משהו איתו ואין עוברים ושבים שיכולים לראותו – ידליק בלי ברכה. וראה מש"כ במאמר מרדכי למועדים וימים (פרק נ"ח סעי' נ"ח): "עבר זמן ההדלקה – יכול להדליק בברכה רק אם אחד מבני הבית ער, ואם אין מישהו אחר עמו – ידליק בלא ברכה".