שאלה
האם אפשר להניח את חוטי הציצית בתוך כיס מיוחד במכנסיים?
תשובה
לאשכנזים יש להוציא את הציציות לבחוץ כי זה עיקר מצוותו שיהיה לנגדו תמיד.
לספרדים הנוהגים כדברי המקובלים וכן מנהג הרווח אצל הספרדים – יש להכניס את הציציות לתוך המכנסיים ושלא יצאו החוצה אל"כ רוצה להתחזק ביראת שמים או שנמצא בישיבה אשכנזית ורוצה להוציא.
מנהג החסידים – מניחים את הטלית מעל כל הבגדים.
באופן שמתבייש כגון שנמצא בן הגויים וכדו' יכול להכניס את הציציות לתוך כיס גם לאשכנזים אך לא נאה הדבר.
מקורות
דעת השו"ע
כתב הטור בסי' ח' "ואם ירצה להתעטף מיד בקומו כדי שלא ילך ד"א בלא ציצית או שיש לו ציצית בחלוקו יכול ללובשו מיד בלא ברכה ולכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך להתעטף בציצית".
ובב"י כתב "ומתוך מה שאמר רבינו או שיש לו ציצית בחלוקו. נראה שדרך טלית קטן ללבשו תחת בגדיו אבל ממה שאמר בסימן כ"ד כי עיקר מצותה על זכירת המצות ובכל שעה ובכל רגע צריך [לכך] נראה שעיקר מצות טלית קטן ללבשו [על בגדיו] כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות וכך כתב נמוקי יוסף (ציצית יב.) בשם הריטב"א".
וכתב השו"ע בסי' כ"ד סעי' א' "טוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצות בכל רגע. וע"כ יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה".
ויזכור המצות".
והנה כתב השו"ע סי' כ"ג סעי' א' "מותר ליכנס בבית הקברות והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהא נגרר על הקברות, אבל אם הוא נגרר על הקברות, אסור משום לועג לרש (משלי יז, ה) בד"א, בימיהם, שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמם, אבל אנו שאין מכוונים בהם אלא לשם מצוה, אסור אפילו אינם נגררים. והני מילי כשהציציות מגולים, אבל אם הם מכוסים, מותר". משמע שהיו לובשים את הטלית קטן מתחת לבגדים.
ותי' המאמר מרדכי הובא בכה"ח סי' כ"ד ס"ק ד' "מה שיש להקשות על דברי מרן ז"ל שכאן ובסימן ח' כתב ללבוש הטלית על המלבושים ובסימן כ"ג כתב בבית יוסף והבאנו לשונו שם אות ב' שלובשים הטלית קטן תחת הבגדים, כבר תירץ המאמר מרדכי כאן אות א' דבסימן כ"ג מיירי על מנהג העולם שלובשים אותו תחת הבגדים ובכאן ובסימן ח' קאמר דנכון לעשות כן ללובשו על הבגדים יעו"ש. וכבר כתבנו לעיל דאין כן דעת האר"י ז"ל". יש לציין שמנהג זה שנהגו ללבוש מתחת לבגדים מצויין במרדכי תענית רמז תרל"ז.
דעת המשנ"ב
כתב המשנ"ב בס"ק כ"ה "על בגדיו – ובכתבים איתא דט"ק תחת בגדיו וכתב המ"א דעכ"פ צריך שיהיו הציצית מבחוץ ולא כאינך שתוחבין אותן בהכנפות. אך האנשים שהולכים בין העכו"ם יוצאין בזה ומ"מ בשעת הברכה יהיו מגולין ד"א".
ובס"ק כ"ו "יראהו – כמה דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' עוד מבזין הן את מצות הש"י ועתידין הן ליתן את הדין ע"ז ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף ואלו היה להם איזה דורון ממלך ב"ו שחקוק עליו שם המלך כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד וק"ו בציצית שמרמז על שם ממ"ה הקדוש ברוך הוא וכדלקמן בסימן כ"ד ס"ה כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו ואמרו חז"ל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה ומשמע מן הכתובים דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצוה זו כמה דכתיב ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו' ואמרו חז"ל ע"ז כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו'".
בדעת האר"י
אמנם דעת הכה"ח בס"ק מ"ג שיש להשימו בתוך הבגדים "ומיהו רבינו האר"י ז"ל היה לובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו. שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו', וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער הציצית פרק א', וכן כתב מגן אברהם ס"ק י"ג, יד אהרן בהגהות בית יוסף, ברכי יוסף אות ז', וכן כתב בספרו קשר גודל סימן ב' אות ב', שלמי צבור דף כ"ו ע"ג, חסד לאלפים אות ו'. וכתב שם בשער הכוונות דאותם המתיהרים ללובשו על כל בגדיהם טעות גדול הוא בידם היפך האמת".
וכתב הכה"ח בסי' כ"ד ס"ק ד' "ונכון ללובשו על המלבושים. וכ"כ לעיל סימן ח' סעיף י"א דעיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו וכו', אמנם כבר כתבנו שם אות מ"ג דדעת האר"י ז"ל והאחרונים דטלית קטן צריך ללובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו, והלובשו על כל בגדיו הוא טעות גדול היפך האמת יעו"ש, וכן עמא דבר".
וכתב בישכיל עבדי ח"ח סי' ב' (כמדומני אינו לפני) שכיון שהאר"י דימה עניין הציצית לעיבור א"כ כמו שבעיבור לא יכול להיות חצי בפנים וחצי בחוץ לכן יש להכניס גם את הציציות.
וכתב מרן הרב בשו"ת הרב הראשי ח"א פ"ג שא' ז' לדעת מרן יש להוציא את הציציות בחוץ, עיין שו"ע (סי' ח' סעיף י"א) שכתב: "עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו" וכו', וכן בשו"ע (סי' כ"ד סע' א'). ועיין שם כה"ח (ס"ק ד', וסי' ח' ס"ק מ"ג), וכבר כתב החיד"א בספרו קשר גודל (ס"ב אות ב') משם האר"י (שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו') דאותם המתיהרים ללובשו על כל בגדיהם טעות גדול הוא בידם היפך האמת. וכבר נהגו כן כל גדולי רבני ספרד
אולם תלמיד ישיבה הלומד במקום שמוציאים ציציות בחוץ או שלובשים את הטלית הקטן על כל הלבושים, או אם נמצא במקום שחשוב לו להבליט את הציציות – מותר לו לעשות כן ואין בזה "אל תטוש תורת אמך". ובשא' ט' כתב שאם יכול עדיף שיכניס אותם לבפנים, וכן הורה לנכדו ידידי הרב אברהם אליהו שיחי'.
וכ"כ בשו"ת אור לציון חלק ב פרק ב – הלכות ציצית שא' ב' "בני ספרד יש להם להצניע את הציציות תחת בגדיהם ולא להוציאן", ובהערות ביאר "מכל מקום מדברי המקובלים הספרדים משמע שגם הציציות צריכות להיות בתוך בגדיו, וכמו שמשמע בברכ"י שם אות ז' ע"ש. ואף שבשער הכוונות דרוש ו' דציצית דף ז' ע"ג כתב וז"ל, ודע כי האדם צריך להסתכל בציציות בכל שעה כמו שאמר הכתוב וראיתם אותו. מ"מ אפשר לקיים דבר זה אף שציציותיו בתוך בגדיו, שכל פעם שרוצה להסתכל, יגלה את הציציות ויסתכל. וכן דעת מורנו הגאון רבי עזרא עטייא זצ"ל, ואמר שבן ספרד שמוציא את ציציותיו יש לו לחוש משום מוציא לעז על הראשונים, ולכן אין לבני ספרד לשנות ממנהג אבותיהם, ולא יוציאו את הציציות מחוץ לבגדים, ואף שהחיד"א בניצוצי אורות על הזוהר בסוף פרשת מקץ כתב שהחסידים היו נוהגים שיהיו הציציות ארוכים כדי שייראו, מ"מ זה היה רק מנהג חסידים. ועוד שכיום יש חשש משום מוציא לעז על הראשונים. ואין לחוש לאסור להכניס את הציציות משום שהציציות נוגעות בבשר, כיון שאין איסור שהציציות יגעו בבשר, וכמו שיתבאר להלן בבאורים לתשובה ד' ע"ש.
ומכל מקום נראה שבחור בן ספרד שאינו נשוי שלומד בישיבה שרובם מבני אשכנז, לא ישנה ממנהג המקום, ורשאי להוציא את הציציות, ולאחר נישואיו ינהג כמנהג אבותיו. וגם נראה שבחור שאינו נשוי שבית הוריו נמצא במקום שאין הרבה שומרי מצוות, שראוי שיוציא את הציציות בחוץ, ובמיוחד כשנוסע לבית הוריו, כדי שיבדל על ידי זה מהסביבה הרעה ולא יבוא ליגרר אחריהם, וכן בעלי תשובה ראוי להם להוציא את הציציות, מאותו הטעם, כדי שיתחזקו במצוות".
ועובדא שמעתי מהרה"ג אליהו אבא שאול זצ"ל שבבחרותו שאל את חכם בן ציון בטלפון אם יכול להוציא ציציות כיון שלומד בישיבה אשכנזית ואמר לו שהוא יכול עד החתונה וכשהגיע אליו ללמוד עמו שכך נהגו בני המשפחה שמידי פעם היו לומדים עם חכם בן ציון (לימים למד עמו כל יום) העיר לו על כך שהציציות בחוץ אמר לו אבל שאלתי את כבודו בטלפון אמר אם הייתי יודע שזה אתה הייתי אומר לך להכניס בפנים.
וראה עוד בשו"ת צי"א ח"ח סי' ג' וחי"ז סי' ד', תשובות והנהגות ח"א סי' כ"ה וח"ב, שו"ת וישב הים (הגר"י הלל) ח"א סי' ג', שו"ת אז נדברו ח"ג סי' מ"ג וח"ז סי' צ' מ"ח סי' ל"ט.
העולה
לאשכנזים יש להוציא את הציציות לבחוץ כי זה עיקר מצוותו שיהיה לנגדו תמיד.
לספרדים הנוהגים כדברי המקובלים וכן מנהג הרווח אצל הספרדים – יש להכניס את הציציות לתוך המכנסיים ושלא יצאו החוצה אל"כ רוצה להתחזק ביראת שמים או שנמצא בישיבה אשכנזית ורוצה להוציא.
מנהג החסידים – מניחים את הטלית מעל כל הבגדים.
באופן שמתבייש כגון שנמצא בן הגויים וכדו' יכול להכניס את הציציות לתוך כיס גם לאשכנזים אך לא נאה הדבר.