שאלה:
האם אפשר להדליק נרות חנוכה בחנוכיה עגולה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
חנוכיה עגולה כחצי כדור שמרחוק נראית כמדורה – אינה כשרה להדליק בה בחנוכה[1].
מקורות:
[1] כתב הטור (סי' תרע"א): "וכתב א"א הרא"ש ז"ל: מסתברא שלא הרחיקם זה מזה עד כאצבע, אבל אם הרחיקם זה מזה עד כאצבע שאינו נעשה כמדורה –יצא. ונראה לי דאפילו הרחיקם אין להתיר בלא כפיית כלי, דמה גבול יש בהרחקה אם הפתילות גסות והלהב גדול אפילו יותר מכאצבע מתחברות, ואם הם דקות – אפילו פחות מכאצבע סגי". וכתב הב"י שם: "ודברי טעם הם. ומיהו יש לומר דשיעור הרחקת אצבע שאמרו בפתילות בינוניות, ולפי אותו הערך צריך להוסיף ריחוק בגסות ולמעט ריחוק בדקות". וכתב כה"ח (שם ס"ק כ"ז על דברי הב"י): "ור"ל להשוות דברי הרא"ש ודעמיה שהביא בבית יוסף לדברי הטור, דכולהו סברי דבפתילות בינוניות הריחוק עד כאצבע, ואם הם גסות צריך יותר ואם הם דקות יוכל למעט, והוא לפי הראות שאחר ההדלקה לא יהיה הלהב של הפתילות נוגע זה בזה אלא מופרד ונראה כל פתילה לבדה, אך לדעת הטור לא פלוג ובכל ענין צריך כלי, ולדעת שאר פוסקים סגי בהרחקה זו בלא כפיית כלי".
כתב השו"ע (סי' תרע"א סעי' ג'): "נר שיש לו שתי פיות – עולה לו בשביל שנים", ועוד כתב שם (סעי' ד'): "מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי – כל פתילה עולה בשביל נר אחד; לא כפה עליה כלי – אפי' לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה. הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה, ולא בעגול דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק); ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א, מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ט"ז): "ואם יש הפסק מחיצה בין נר לנר וכרחב אצבע ביניהן – מותר ואפילו לא כפה עליה כלי, וכן נוהגין, דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר".
ובשו"ת מאמר מרדכי (ח"א או"ח סי' י'): "וכתב ע"ז רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ל') שכל האיסור הוא דוקא אם הנרות נמצאים בתוך קערה אחת, אבל אם הם בכוסות נפרדות, אף על פי שהם בעיגול – מותר. ומהפר"ח משמע שחולק על הרמ"א, שכתב: 'ולי נראה שאין צריך ליזהר בכך, כיון שכל אחת מובדלת מחברתה, דומיא דקערה שכפה עליה כלי'. ובהמשנ"ב שם (ס"ק י"ח) כתב: 'מאחר שכל נר מובדל הרבה וכו' – משמע מלשון זה דתרתי בעינן, דהיינו שיהיו ג"כ מובדלים הקנים אחד מחבירו לבד מה שיש לכל קנה מחיצה בפני עצמה'".