שאלה:
האם ברחיצת פירות וירקות בשבת יש איסור בורר?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
פירות המלוכלכים בבוץ או בלכלוך דבוק אחר, כגון צנון וכד' – אסור להניחם בשבת בתוך כלי מלא מים או לשפשפם בו כך שהעפר ירד למטה[1], אך לשוטפם מתחת לברז פתוח – מותר[2].
מקורות:
[1] גמ' שבת (ק"מ ע"א): "ואין שורין (שולין) את הכרשינין, ולא שפין אותן, אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה". ובשו"ע (סי' שי"ט סעיף ח'), וז"ל:"אין שורין את הכרשינין (פי' הערוך ויצ"ה בלע"ז), דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת". ויש לדון אם יש כאן דין דאורייתא או שזה רק כעין בורר. ולכאורה נראה שזה לא ממש בורר אלא כעין בורר, דמלאכת בורר זה כשאדם מפריש בידיים את הפסולת מתוך האוכל, ופה זה על ידי הפעולה של המים. וראה ביאור הלכה (שם ד"ה "דהו"ל כבורר"), וז"ל: "ולשון רש"י בזה דהו"ל בורר. ועיין בפמ"ג שמסתפק אם יש בזה חיוב חטאת (ואולי יהיה נפק"מ אם עשה בשגגה לעניין בדיעבד, אם יהיה מותר לאכול). ולענ"ד יש להביא ממה דאיתא ביצה י"ג ע"ב: וב"ה אומרים: בורר כדרכו וכו' ר"ג אומר: אף מדיח ושולה, עי"ש בגמרא דהוא ממש כעניננו. והנה מדקאמרי ב"ה: בורר כדרכו וכו' מוכח דהתירו ביום טוב מלאכת ברירה גמורה, ולא אסרו בנפה וכברה אלא משום דמחזי כמאן דעביד הרבה לצורך חול, וכמו שכתבו הראשונים, ומדר"ג הוסיף ואמר: אף מדיח, ע"כ דגם זה מלאכה גמורה הוא מדאורייתא, וכן בירושלמי שם בביצה משמע כדברינו". וע"ע משנ"ב (שם ס"ק כ"ח).וראה במאמר מרדכי הלכות שבת (ח"ד פרק צ"ה סעי' נ"ח). אמנם פירות וירקות שאין לכלוך ניכר עליהם ואפשר לאוכלם כמות שהן – מותר להניחם בכלי שיש בו מים, בשביל לנקותם או לכל סיבה שהיא.
[2] כיון שבדרך רחיצה אין בורר כלל, וכמו לדוגמא בשוטף צלחת מהלכלוך, האם נאמר שיש כאן ברירה פסולת מתוך אוכל, והרי מוציא פסולת מאוכל, ובהכרח לומר שדרך רחיצה זה לא דרך ברירה, וכן כשרוחצים גזר או צנון, זה דרך רחיצה ולא דרך ברירה. וכך מוכח מדין קניבת הירק ביום הכיפורים (סי' תרי"א סעי' ב'), וכן מדין הדחת המליח הישן שכל חשש האיסור בזה הוא מדין מבשל או גמר מלאכה.
אולם, מכיון שיש חולקים חזו"א (דינים והנהגות פי"ג אות ו', ארחות רבינו ח"ג עמ' רמ"ד בשם החזו"א), לא ישפשף זאת בידיו, כי זה נראה כבורר ממש שמוציא פסולת מהאוכל בידיים. אבל מותר לשים תחת הברז, עד שהמים ינקו ויוציאו את העפר.
ועדיף שלא יעשה זאת ביום שבת, אלא מערב שבת ישים את הגזר במים שיצא העפר. ואם חושש שיתקלקל, ינגב את הגזר ממים שעליו ויניח במקרר, וכן בצנון ובתותים, בכדי שלא יכנס לספקות.
ובדיעבד שלא עשה, או עשה ובאו אורחים, והוא צריך צנון או גזר – אין להניחם בתוך כלי עם מים, אבל תחת ברז – מותר. והרוצה להחמיר על עצמו – יקלף קליפה עבה את הגזר שיצא גם העפר, וע"ע משנ"ב (סי' שי"ט ס"ק כ"ט), וע"ע שו"ת רב פעלים (ח"א סי' ט"ז), וע"ע שו"ת קול אליהו (שבת פרק כ"א שאלה י"ד). ראה במאמר מרדכי שבת (חלק ד' פרק צ"ה סעי' ס'-ס"א).