שאלה:
האם מותר להתאפר בשבת בפודרה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
כל איפור אסור בשבת, אך פודרה שאינה צובעת ויורדת בנקל – אין בזה דין צביעה ומותרת בשבת[1].
מקורות:
[1]ישנה מחלוקת בסיבת האיסור כשצובעת את פניה בשבת. יש אומרים שהאיסור הוא משום כותב, ויש אומרים משום צובע. ולכאורה יש סתירה בדברי הרמב"ם: בהלכות שבת (פרק כ"ב הלכה כ"ג) כתב, וז"ל: "הצובע- מאבות מלאכה, לפיכך אסור לאשה להעביר סרק על פניה, מפני שהיא כצובעת" (הרמב"ם כתב: "כצובעת" בכף הדמיון). אמנם במקום אחר כותב הרמב"ם (פרק כ"ג הלכה י"ב), וז"ל: "הכותב- מאבות מלאכה, ולפיכך אסור לכחול בפוך וכיוצא בו בשבת, מפני שהוא ככותב".
ועוד הקשו באחרונים (עיין באורך בשלטי-גבורים שבת פרק עשירי אות ד', והביאו הלח"מ פרק כ"ג הל' י"ב), שהרי הגמ' (שבת צ"ה ע"א) אמרה במסקנא שכוחלת – חייבת משום צובעת, ורק בהווא אמינא (שבת צ"ד ע"ב) משום כותבת! ותירצו, שהייתה לרמב"ם גירסה אחרת, וכ"כ שם בעין משפט.
ואפשר לתרץ על פי הגמרא שם, ז"ל: "אשה לא תעביר סרק על פניה מפני שצובעת", ופי' רש"י שם: "סרק – צבע אדום". ו"כחול" זה העברת צבע מסביב לעין במכחול מפוך, וכלשון רש"י (שם צ"ד ע"ב ד"ה "משום כותבת"): "שמוליכה מכחול מסביב העין, כאדם המוליך קולמוס סביב האות". בכך פירש רש"י את הס"ד, שכוחלת אסור משום כותבת,וא"כ אפשר שיש הבדל בין צביעת הפנים שהוא משום צובע, לבין צביעה מסביב לעין; שמסביב לעין זה כמו כתיבה, כי האשה מדקדקת יותר, וכן במריחת אודם על שפתיה הוי משום כותב כי מדקדקת לצמצם את מריחת האודם לפי השפתיים כפי שנוח לה.
ומכל מקום יש הגורסים למסקנא של הגמ' שאסור מטעם צובעת. והרי אנן סהדי שזה וזה על דבר שאינו מתקיים, היינו עור אדם (ראהברמב"ם שבת פי"א הט"ז בענין הכותב על בשרו), ובדבר שאינו מתקיים, היינו בסרק וכחול שבעין. ועיין בפירוש המשניות להרמב"ם, וכן בתוס' יו"ט (פרק י' משנה ו'), שלדעת רבי אליעזר איסור כוחלת מהתורה, ולרבנן משום שבות, שאין דרך כתיבה בכך, וכלשון הרמב"ם בפירוש המשניות (שבת פ"י משנה ו'): "ועניין הכוחל אינו ענין הכתיבה", וזה הטעם שפטור ואסרו משום שבות.
וראה בשו"ע (סי' ש"ג סעי' כ"ה) כתב, וז"ל: "אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה, משום צובע. ומטעם זה אסורה לכחול בשבת, ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק, דכשנוטלתו מאדים הבשר". וראה במשנ"ב (שם ס"ק ע"ט) ובבה"ל (סי' ש"ג ד"ה "משום צובע") ובכה"ח (שם ס"ק קט"ו). ואם כן האיסור הוא משום צובע. וע"ע בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סי' נ"א, ק"ז).
היו כמה יצרנים מצרפת שרצו לייצר פודרה (אבקה) שאפשר לפזר אותה על הפנים כך שתשאר שעה או שעתיים ולא תשאר הרבה זמן. ובאו כאן לארץ והראו לנו את האבקה הזאת, ואסרנו אותה כיון שלשעה שעתיים היא כן מתקיימת.
ולכן אף שצביעה שלא מתקיימת לכל השבת היא צביעת עראי, אבל האשה הרי מתכוונת לצבוע את הפנים שלה באבקה הזו, ולכן אסור כאמור לדעת הרמב"ם (שבת פ"ט הי"ג), גם אם זה מתקיים רק שעה שעתיים.
כל האמור הוא רק באופן שצובעת את פניה, אמנם, אבקה ללא צבע, שהאישה מפזרת אותה על הפנים בכדי לצמצם את ראיית הקמטים שלה או יותר נכון לכסות את הקמטים שלה – מהדין מותר כל עוד האבקה היא אבקה ולא משחה.