שאלה:
מה דינו של אדם הקורע טלית בשבת לעיני כל מתפללי בית-הכנסת?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
אסור לקרוע שום דבר בשבת, בין בכעס בין שלא בכעס, ובפרט בבהכנ"ס לעיני הציבור, וק"ו טלית שהיא תשמיש קדושה[1]. אדם שעושה כן צריך לחזור בתשובה ולתקן מעשיו לעתיד[2].
מקורות:
[1] שו"ע (או"ח סי' כ"א סעי' ב'), וז"ל: "טליתות של מצוה שבלו, אדם בודל עצמו מהם ואינו מותר לקנח עצמו בהם ולא לייחד אותם לתשמיש המגונה, אלא זורקן והם כלים". ועי' בא"ח (ש"ר פרשת לך לך סעי' כ').
[2] גמ' שבת (ק"ה ע"ב): "הקורע בחמתו, ועל מתו; וכל המקלקלין – פטורין. והמקלקל על מנת לתקן – שיעורו כמתקן". וכתב הרמב"ם (הלכות שבת פרק י' הלכה י'): "הקורע כדי לתפור שתי תפירות על מנת לתפור שתי תפירות – חייב, אבל הקורע להפסידה – פטור מפני שהוא מקלקל, הקורע בחמתו או על מת שהוא חייב לקרוע עליו – חייב מפני שמיישב את דעתו בדבר זה וינוח יצרו, והואיל וחמתו שוככת בדבר זה, הרי הוא כמתקן וחייב". וכתב ע"ז הערוך השולחן (סימן שי"ז סעי' כ'): "וזהו לשיטתו דפסק מלאכה שאינה צריכה לגופה – חייב, אבל להפוסקים כר"ש – פטור, וכן הוא בגמ' (שבת ק"ה ע"ב), ולרש"י ז"ל פטור לר"ש אפילו במתו שחייב לקרוע עליו, משום דתקון מצוה לא חשיב ליה לר"ש שתקרא צריכה לגופה כמ"ש בסי' הקודם סעיף כ"ז, אבל התוס' שם כתבו דעל מתו גם לר"ש – חייב, משום דיש בזה גם תקון הבגד, כלומר דע"י הקריעה מותר לו ללובשו, ע"ש, ואינו פטור לר"ש רק בקורע בחמתו". וראה בבה"ל (סי' ש"מ ד"ה "ולא נתכוון") מה שהאריך בזה ובכה"ח שם (ס"ק צ'). ועיין מאמר מרדכי (שבת ח"ה פרק קי"ז סעי' כ"ו).