שאלה:
כיצד יש לחשב היום את השיעור של כזית, ביצה וכדומה, לפי נפח או לפי משקל?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
מהדין שיעורי האכילה צריכים להיות לפי נפח[1], אך כיון שאין אנו בקיאים בזה, לכן סמכו על דברי הרמב"ם[2] שהפך את הנפח למשקל, וכך נקבע היום השיעור של כזית וכביצה[3].
מקורות:
[1] ראה רמב"ם (פיה"מ חלה פ"ב מ"ו, טהרות פ"ג מ"ד), שיעורי תורה (סי' א' ס"ק א' עמ' ע') באורך.
[2] בפירוש המשנה להרמב"ם (עדויות פ"א מ"ב), ז"ל: "משהגדילו המדות, נוסף שיעור הקב, רובע הקב, ורובע, הוא רובע הקב, ושמו שיעור חלה חמשה רבעים והוא קב, ורובע כאילו זה הקב ורובע מן המדה הגדולה הזאת הוא קב וחצי מן המדה הראשונה, וכבר ביארנו בפרק שני ממסכת חלה ששיעור החלה נודע במדה ולא במשקל לשינויי הדברים הנמדדים בכבדותם וקלותם אע"פ שהמדה אחת, ולשם ביארנו שמדת החלה היא מדה שיהיה רחבה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ועשירית אצבע ועשירית עשירית אצבע וחלק משני אלפים וחמש מאות מאצבע על הדקדוק, ואם תרצה לומר בקרוב מעט מאד תאמר מדה שיהיה בה שבעה אצבעות פחות שתי תשיעיות אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע, וכבר ביארנו פעמים רבות כי האצבע שמשערים בו הוא הגודל, ואני עשיתי מדה בתכלית מה שיכולתי מן הדקדוק ומצאתי הרביעית הנזכרת בכל התורה תכיל מן היין קרוב כ"ו כספים הנקראים דרה"ם בערבי ומן המים קרוב לכ"ז דרה"ם ומן החטה קרוב לאחד ועשרים דרה"ם ומקמח החטה כגון שמונה עשר דרה"ם, ומצאתי שיעור חלה באותה המדה חמש מאות ועשרים דרה"ם בקרוב מקמח חטים, ואלה הדרה"ם כולם מצריות וכמו כן אלה המינים שמדדתי מצריות גם כן, והלכה כחכמים". וע"ע בא"ח (פרשת חוקת ש"ר סעי' י"ב ופר' פנחס סעי' י"ט) שמזכיר כל השיעורים לפי הדרהם.
[3] וע"ע שיעורי תורה (שם). ובכה"ח (או"ח סי' קס"ח ס"ק מ"ו), ז"ל: ומה שכתב הרב בית דוד דמשערינן שיעור ביצה במשקל כל ביצה י"ח דראה"ם, הוא ממה שכתב הרמב"ם במסכת עדיות והבאנו דבריו לעיל סימן פ"א אות ג', יעו"ש. וכן כתב הרב מט"י (מטה יוסף לה"ר יוסף יקואל) סימן א' דשיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות, יעוש"ב. וכן הוא דעת החיד"א שמשערין במשקל כמו שכתבנו באות הקודם. וכן כתב הפתח הדביר בסימן ק"ץ בשם כמה פוסקים דסברי לשער במשקל וכן הסכים לדינא, יעוש"ב. וכן המנהג עכשיו פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים דהיינו כזית מצה בפסח וכזית מרור וכזית לשיעור ברכה אחרונה ואתרוג כביצה וששה ביצים של עירובי חצירות וכדומה כולם במשקל לפי חשבון ביצה ח"י דראה"ם וכזית חצי ביצה תשעה דראה"ם, ואין לשנות. ועיין עוד לקמן סימן ק"ץ אות ט"ז. ודבר שלא היה בו שיעור ונשרה במים והיה בו שיעור, עיין דינו לקמן סימן קפ"ד אות ל"ח", עיי"ש. וע"ע בכה"ח (סי' פ"א ס"ק ג').