שאלה:
מנהג בני עדתי הוא, להכניס את כלי הפסח ולהוציא את כלי החמץ לפני צאת החג.
שאלתי היא:האם מותר לנהוג כך?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אסור לפי הדין להוציא כלי חמץ בשביעי של פסח אלא לאחר תפילת ערבית, ספירת העומר והבדלה[1].
רק לאחר הנ"ל, יש להכין ולסדר את כלי הפסח במקום מיוחד או לאורזם, ורק אח"כ להוציא את כלי החמץ כדי שלא יתערבבו אלו באלו[2].
מקורות:
[1] בעניין איסור הכנה מיו"ט לחול, ראה ברמ"א (או"ח סי' תרס"ז), ז"ל: "ואסור להכין בי"ט לצורך ליל י"ט, ולכן אסור להעמיד השלחנות והספסלים בבית לצורך הלילה, דהוי הכנה", וראה משנ"ב שם (ס"ק ה'), ז"ל: "לצורך ליל יו"ט – של שמחת תורה, דספק חול הוא ונמצא יו"ט מכין לחול, ופרטי דין זה עיין לעיל בסימן תק"ג. ואסור להביא יין מיו"ט לחבירו, ובשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל – מותר להביא יין וכן מים מיו"ט לחבירו, רק שצריך להביאו בעוד יום גדול (דלא מוכח מילתא דאפשר דצריך עדיין לצורך היום), וגם לא יביא כדרך שנושא בחול רק ישנה, ומ"מ לצורך חול אין לנו ראיה להתיר, די"ל דוקא לצורך מצוה – מותר, ולכן אין מציעין המטות משבת לחול". וראה במשנ"ב (סי' תק"ג ס"ק א'-ב'), ז"ל: "אסור לאפות – ואפילו דבר שאינו מלאכה רק טרחא בעלמא כגון הדחת קערות והבאת יין מיו"ט לחבירו – ג"כ אסור כמו שנתבאר ס"ס תרס"ז, וע"ש מש"כ בזה", "אפילו הוא שבת – דאין יו"ט מכין לשבת כדיליף בגמרא מקרא, וכ"ש דמיו"ט לחול – אסור", וראה בהרחבה גדרי האיסור להכין לחול במה שכתבנו במאמר מרדכי (שבת חלק ה' פרק ק"ג: "הכנה משבת לחול").[הערת העורך:ומרן זצ"ל נקט בתשובתו "שביעי של פסח" כפי שנשאל מתושב ארץ ישראל, אבל הוא הדין שאין לנהוג כן בשמיני של פסח בחו"ל משום הכנה ליום חול, ראה במשנ"ב סי' תקכ"ז ס"ק א' שגם אין יו"ט שני מכין למחרת, ואפילו אם למחרת הוא שבת].
ובעניין עשיית מלאכה קודם הבדלה, ראה בשו"ע (סי' רצ"ט סעי' י'), ז"ל: "אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפילה – מותר אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס", ובמשנ"ב (שם ס"ק ל"ב-ל"ג) דהיינו אפי' בדברים האסורים מדברי סופרים, ואפילו שכבר חשכה, כיון שלא הבדיל עדיין חל עליו במקצת קדושת השבת ואסרו עליו חז"ל לעשות מלאכה, וע"ע במש"כ המשנ"ב (שם ס"ק ל"ח-מ') בעניין מלאכה שאין בה טרחא כלל ובעניין איסור הכנה לחול קודם הבדלה.
ובעניין עשיית מלאכה קודם ספירת העומר, ראה ברמ"א (סי' תפ"ט סעי' ד'), ז"ל: "וכשהגיע הזמן -אסורין לאכול עד שיספור", ובמשנ"ב (שם ס"ק כ"ד) דה"ה לשאר מלאכות וכמובא בסי' רל"ב וסי' רל"ה, עיי"ש.
[2] וראה עוד כה"ח (סי' תנ"א ס"ק י', י"ג) ומשנ"ב שם (ס"ק ז'), וע"ע במאמר מרדכי (למועדים ולימים פ"ג סעי' ט"ז-י"ז).