שאלה:
כתב גאון עוזנו ה"בן איש חי" בספרו "רב ברכות" עמ' ל"א אות ב', שאם בדק את החמץ בליל י"ג בניסן (ועדיף לכתחילה לא לעשות כך), לא צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד בניסן לאור הנר. ראיתי שיש החולקים על כך, אם כן מהו הדין בעניין זה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בשו"ע (סי' תל"ג סעי' י"א) שאם כיבד חדרו בי"ג בניסן והתכוון בכך גם לבדוק חמץ, בכל אופן חייב לבדוק גם בליל י"ד אע"פ שבדק בחורים ובסדקים[1], עיי"ש בכה"ח (ס"ק פ"ב) בטעם הדבר[2].
מש"כ ה"רב ברכות"[3] שהזכרת, זהו להסביר את דברי ה"חק יעקב" המובא שם בכה"ח (ס"ק פ"ב), אך לדינא לא כתב שם שלא יבדוק בליל י"ד. אמנם, יש מחלוקת אחרת, והיא – אם בירך בליל י"ג האם כשבודק שוב בליל י"ד יברך או לא[4].
מקורות:
[1] וז"ל שם: "המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ – אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד: הגה – וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה".
[2] ז"ל שם: "ואף על פי שבדק בליל י"ג לאור הנר, ונזהר בכל דיני בדיקה – אף על פי כן צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד כדי שלא לחלק בין ביעור לביעור. ב"ח. וכן משמע מדברי הלבוש, וכן הסכים המטה יהודה. אבל העולת שבת אות ח' כתב דמיירי כשבודק ביום י"ג, אבל אם בדק ליל י"ג כדינו – יצא ואין צריך לחזור ולבדוק, וכן כתב חק יעקב אות כ"ג, מקור חיים אות ט"ו. והפרי חדש כתב דאף אם בדק באחד מן הלילות לאור הנר וכיון לבער החמץ – שוב אין צריך לבדוק, והביא ראייה מהירושלמי, יעו"ש, והסכים לדבריו הכסא אליהו אות ז' יעו"ש. נמצא דדבר זה בפלוגתא שנייא. ועיין לקמן סימן תל"ו סעיף א' בהגה שכתב דהבודק קודם הזמן – לא יברך, יעו"ש, ואם כן לפי מה דקיימא לן ספק ברכות להקל, ודאי דאין לבדוק ולברך בליל י"ג וכל שכן ביום י"ג, ואפילו מי שהוא אנוס, כגון שיוצא לדרך וכדומה ומוכרח הוא לבדוק בליל י"ג או ביום י"ג, וכל שכן אם הוא קודם לזה דלא יברך, וכן מי שטעה ובירך ובדק בליל י"ג ורוצה לחזור ולבדוק ליל י"ד כדי לצאת אליבא דכולי עלמא – אינו חוזר ומברך, אבל אם לא בדק ליל י"ד מאיזה סיבה, כשבודק ביום י"ד – מברך, דיום י"ד זמנו הוא".
[3] רב ברכות (עמ' ל"א אות ב').
[4] ראה בכה"ח (ס"ק פ"ב) שהובא לעיל הערה ג', וע"ע משנ"ב (סי' תל"ג ס"ק א') ובשעה"צ שם (ס"ק ה'). וע"ע מאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק ו' סעי' כ"ב, נ"א).