שאלה
האם אפשר להדליק נרות חנוכה ליד נרות שבת?
תשובה
אם מדליק חנוכיה אחת – ידליק במקום שיש הכי הרבה פירסום הנס לבני רשות הרבים, אמנם אם דירתו מעל לעשרים אמה מהרחוב ידדליק היכן שרוצה.
אם יכול ידליק שני חנוכיות – אחת בפתח ועליה יברך ובלי הפסק ידליק בחלון היכא שיש לבני רשות הרבים יותר פירסום, וטוב שינהג כך גם אם גר מעל לעשרים אמה.
אמנם באופן שגר מעל לעשרים אמה, ומדליק חנוכיה אחת יכול להדליקה סמוך לנרות שבת ואין בכך בעיה.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרע"א סעי' ז' "מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל; ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין; ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל".
וכתב הרמ"א "ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין; ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית, מ"מ היכר קצת מיהא בעי".
וכתב המשנ"ב ס" ל"ח "ואין לשנות – ומ"מ אם יש לו חלון הסמוך לר"ה נכון יותר שיניחנו שם כדי שיהיה היכר לבני ר"ה ויתפרסם הנס אם לא במקום דשכיחא הזיקא עי"ז".
וסייג הדברים בשער הציון ס"ק מב "אכן אם החלון גבוה מקרקע רשות הרבים למעלה מעשרים אמה ואין היכר לבני רשות הרבים, אז טוב יותר להניח בפתח [פ"ח]".
וכן כתב הכה"ח בס"ק מ"ה " ומיהו לדידן דעיקר היכרא לבני הבית סגי אי הוה למטה מעשרים מקרקע הבית, ומכל מקום אפשר גם לדידן בגבוה חלון יותר מעשרים מקרקע רשות הרבים עדיף טפי להניחו סמוך [לפתח] ובטפח הסמוך למזוזה כיון דלמעלה מעשרים ליכא היכרא לבני רשות הרבים ולבני הבית עדיף היכרא דידהו סמוך לפתח".
ובס"ק ס"ד "ומכל מקום אם יש לו חלון הסמוך לרשות הרבים יניחנו בחלון דבזמן הזה (כן הגיה ביד אפרים) ליכא חשש סכנה אם לא במקום דשכיח הזיקא. מגן אברהם שם. דפרסומי ניסא עדיף מסברא שיכנס בין שתי מצות. לבושי שרד".
וכתב מרן הרב בסעי' ל"ח "צריך להדליק במקום שבו יש פרסום הנס הגדול ביותר גם לבני הבית וגם לבני רשות הרבים, ובני רשות הרבים – עדיף".
ובסעי' ל"ט כתב "יש מסתפקים אם עדיף להדליק בחלון הבית לפרסום הנס או בפתח הבית להיות מקף במצוות, ומחמת חבוב מצווה מדליקים בשני המקומות אחרי שברכו בפתח הבית. ותבוא עליהם ברכה". אמנם אם גבוה מעל לעשרים אמה כתב מרן הרב בסעי' מ' "הגר בבנין הגבוה עשרים גבוה מרשות הרבים, כגון שגר בקומה רביעית וגבה החלון יותר מעשרים אמה מרשות הרבים – מניח החנכיה בטפח הסמוך לפתח, ואם הניחה על שלחנו – יצא. ואם יש פרסומי ניסא בחלון – ידליק אחר כך שוב בחלון בלי ברכה – ותבא עליו ברכה".
כלומר שדעת מרן הרב שאם מדליק חנוכיה אחת ידליק במקום שיש הכי הרבה פירסום הנס לבני רשות הרבים, אמנם אם יכול ידליק שני חנוכיות אחת בפתח ועליה יברך ובלי הפסק ידליק בחלון היכא שיש לבני רשות הרבים יותר פירסום, וטעמו ע"פ קבלה, אמנם אם גר מעל עשרים אמה מקרקע רשות הרבים לא צריך להדליק שם, אמנם הרוצה להדליק ולהדר מדליק שם בלי ברכה, ואם יש לו חנוכיה אחת ידליק היכן שרוצה ואין חיוב ליד החלון.
ב
כתב השו"ע סי' תרע"ט סעי' א' "בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת".
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב – הלכות חנוכה סעי' כ' "נר חנוכה מדליק קודם נר שבת, ואף על פי שהאיש הוא המדליק נר חנוכה והאשה מדלקת נר שבת, תמתין אשתו שלא תדליק נר שבת עד שידליק הבעל נר חנוכה, ויש בדבר זה טעם ע"פ הסוד, כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, שאם ידליקו נר שבת קודם, עושה פגם ח"ו".
וכתב המשנ"ב ס"ק א' "נר חנוכה תחלה – כדי לצאת דעת הי"א דס"ל דאי ידליק של שבת תחלה קבליה לשבת ואיתסר עליה מלאכה אבל רוב פוסקים חולקים ע"ז וס"ל דלא תליא קבלת שבת בהדלקת הנר וע"כ אם הדליק של שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ וכ"ז באיש המדליק אבל אשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקתה א"כ לא תדליק שוב של חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך אקב"ו להדליק בשבילה אבל ברכת שעשה נסים וכן שהחיינו ביום א' יכולה בעצמה לברך".
ג
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"א פט"ו הערה י"ט לגבי אם צריך לכבות אור חשמל כשמדליק נר שבת "וגם לפי דעת השו"ע, הפוסק כאור זרוע, אין בכך חשש כדלקמן: הגמ' בברכות (כ"ז ע"ב) אומרת שרב התפלל ערבית של שבת בערב שבת. וביאר הרא"ש (ברכות פ"ד סי' ו') שרב התפלל ערבית של שבת מוקדם, הדליק נרות לפני שהתפלל וקיבל עליו שבת מבעוד יום. נמצא שכאשר רב הדליק נרות היה אור השמש ואעפ"כ הוא הדליק נרות בברכה, כל שכן כשיש אור חשמל שאפשר להדליק נר בברכה. ולא רק הרא"ש כתב כך אלא תלמידי רבינו יונה (על הרי"ף שם י"ח ע"ב בדפיו ד"ה "רב צלי") כתבו: "וכשרוצה להתפלל ולקבל שבת מבעוד יום – צריך שידליק תחילה, שאחר שקבל שבת בתפילה – אינו יכול להדליק ולעשות שום מלאכה אח"כ".
ואין ראיה למנהג זה מדברי הרה"ג אליהו מאני כדלעיל, כיון שלדעתו של הרה"ג מאני יש סברא שיוצאים ידי חובה בנרות גז, ואם כן אחרי הדלקת נרות גז אי אפשר לברך על שמן זית (כדעת השו"ע ע"פ האור זרוע), מה שאין כן בנרות חשמל שאין יוצאים בהם ידי חובה, ואין מתכוונים לצאת בהם.
והסיבה שאין יוצאין ידי חובת נר שבת באור החשמל היא, כיון שדבר זה אינו בידיו של האדם, שמא תהיה הפסקת חשמל, שביתה או ניתוק מתח וכדומה. אמנם אפשר ללמוד מדברי הרה"ג אליהו מאני שיש להרבות באור בכל דרך שהיא – בלוקס גז או בחשמל וכדו' מלבד נרות שבת, ובלבד שתדליק בשמן זית עם ברכה ואשה אחרת או הבעל ידליק את הגז.
ואף אם יש נר הקרוי "לוקס" שדלוק מ"מ יכולות להדליק נרות שבת. ועוד, הגר"א כותב בביאוריו (סי' רס"ג סעי' ה') על דברי השו"ע (שם סעי' ח' ): "ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א שכל אחד מברך על מנורה" כתב: "שניים או שלושה – שכל אחד מצווה". היינו שזה חובת "גברא" ולא חובת הבית. ועיין בענין זה לעיל פרק י"ב הערה ל"ו.
ראיה נוספת שאין צורך בחומרא זו ניתן למצוא בדברי מרן הבית יוסף (סי' רס"ג) שכתב משם מהר"י אבוהב, וזה לשונו: "כתב הגאון מהרי"א ז"ל: כתוב באורחות חיים: ויש מקומות שנוהגין הנשים בערב שבת להדליק נר קודם שיגיע זמן הדלקה וקורין אותה נר של חול, ואחר כך מדליקין נר שבת. וצריך לתת טעם למנהגם. ואולי נהגו זה מצד מחלוקת שבין ר"ת ו"יש אומרים" אם מברך להדליק נר של שבת, שהנה כשבאים להדליק נר אחרת על הדלוק קודם לכן כבר הן מורות שלכבוד שבת עושות כן, וזה נר שבת אמיתי", עכ"ל.
והנה לדבריו כשבאים להדליק נר שבת, ויש כבר נר אחר דלוק לצורך אור – אין זה מעכב. ואולם ניתן לדחות ראיה זו כיון שאינו דלוק לשם נרות שבת, בגלל שהדליקוהו לפני פלג המנחה או בגלל שכיוונו בו ל"נר של חול", ונר זה לא מעכב הדלקת נרות שבת בברכה אפילו לדעת האו"ז והשו"ע.
דבר נוסף בעניין זה דברי הבא"ח (ש"ש נח סעי' ד'), שכתב: "אע"פ שאוכל ומקדש על הגג שאור הלבנה זורח על שולחנו מבערב, עכ"ז מדליקין נר שבת בברכה יען דנר שבת מלבד טעם הפשטי של שלום הבית יש בו חיוב ע"פ הסוד, כן העליתי בספרי הק' מקבציאל". וראה כה"ח (סי' רס"ג ס"ק ט"ז) שהביא ראיה מהזוהר (ח"א, בראשית מ"א ע"ב). וע"ע במה שכתב האר"י ז"ל (פרי עץ חיים שער שבת פ"ד): אשה המדלקת נרות למטה כאילו מדלקת נרות בשמים (בינה ומלכות) ומבטלת כוחות של הסט"א (ועיין בן יהוידע, שבת כ"ה)", וכ"ש כאן שלא יכול להינות מאורו.
העולה
אם מדליק חנוכיה אחת – ידליק במקום שיש הכי הרבה פירסום הנס לבני רשות הרבים, אמנם אם דירתו מעל לעשרים אמה מהרחוב ידדליק היכן שרוצה.
אם יכול ידליק שני חנוכיות – אחת בפתח ועליה יברך ובלי הפסק ידליק בחלון היכא שיש לבני רשות הרבים יותר פירסום, וטוב שינהג כך גם אם גר מעל לעשרים אמה.
אמנם באופן שגר מעל לעשרים אמה ומדליק חנוכיה אחת יכול להדליקה סמוך לנרות שבת ואין בכך בעיה.