שאלה
יש לנו בקהילה בצרפת אדם שאינו יהודי, שעובר תהליך גיור, האם יש לאפשר לו להניח תפילין על מנת להתלמד ומה דין אם מעוניין לברך?
תשובה
גוי שרוצה להניח תפילין יש להחמיר ולא לתת לו, אמנם גוי שנמצא בתהליך גיור מותר לתת לו להניח כיון שבא להתגייר ורוצה לקבל עליו מצוות ולקיימם.
מקורות
כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט "עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג".
ויש לציין שהרמב"ם בפירושו למשניות כתב: "הנכרים, אע"פ שאינן חייבין במצוות אם עשו מהם שום דבר, יש להם קצת שכר".
כתב הרדב"ז (פ"י מהלכות מלכים ה"י) שכתב וז"ל: "ומכל מקום מצוות שצריכין קדושה וטהרה, כגון תפילין וספר תורה ומזוזה, אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם [לנכרים] לעשותן", עכ"ל.
ב
איתא בגמ' בבא קמא דף לח ע"א "ת"ר: וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו. בשעת פטירתן, אמרו להם: דקדקנו בכל תורתכם ואמת הוא", והקשו בתוס' בבבא קמא (דף ל"ח ע"א ד"ה קראו) "קראו ושנו ושלשו – וא"ת והא אמרינן בחגיגה (דף יג.) המלמד תורה לעובד כוכבים עובר בעשה דמגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז) ויש לומר דבע"כ עשו ע"פ דברי המושל ולא נתחייבו למסור עצמן אי נמי עשו עצמם גרים כדאי' בספרי דפרשה אף חובב עמים", כלומר דס"ל דהיכא שבא להתגייר מותר ללמודו תורה דתו חשיב לצורך.
ועיין למהרש"א בחידושי אגדות שבת (דף ל"א ע"א ד"ה א"ל מקרא) שכתב, וז"ל: "ואין להקשות דא"כ היאך למדו תורה קודם שנתגייר, הא אמרינן בפרק ארבע מיתות דעכו"מ הלומד תורה חייב מיתה! וי"ל דהכא כיון שבא לגייר שרי ללמוד תורה", עכ"ל.
וכתב בשו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן קמה "ולפי עניות דעתי פשוט שלפי סברת הרמב"ם הנ"ל, גם על אברהם אבינו ע"ה לא קשיא ולא מידי. שאברהם אבינו ע"ה קודם מתן תורה השיג התורה והמצות ונעשה גר צדק ונתחבר לכלל ישראל שיבואו שתנתן להם התורה בסיני, ולא רצה לחדש דת חדש אלא שהוסיף מחול על הקודש, כמו שאנו מוסיפין, כן הוא הקדים זמנו קודם קבלת התורה".
וכן יש להוכיח ממה שכתב השו"ע ביו"ד סימן רסח סעי' א' "גר שנכנס לקהל ישראל, חייב מילה תחילה". והרי הוא עדיין עכו"ם עד שלא יטבול אלא כיון שבא להתגייר מותר (וראה באג"מ ח"ב יו"ד סי' ז') וכן הוכיח בשו"ת ציץ קודש סי' ל"ד.
[וראה בספר חסידים (מרגליות) סימן תרצ "גר שבא להתגייר וכבר קבל עליו כל המצות מ"ע לעשות וכל מצות ל"ת שלא לעשות ומבקש שימולו אותו והיה אחד מאכילו נבילות וטריפות כי אמר כל זמן שלא נמול ולא טבל הרי הוא כמו נכרי א"ל חבירו זה לענין ישראל שאם נגע ביינו אסור לשתות אבל כבר קבל כל המצות עליו איך יתכן להאכילו נבילות וטריפות"].
ג
ועיין ברש"י יבמות מ"ח ע"ב והגר זה גר תושב שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד ע"ז עכ"ל.
וכתבו התוספות ישנים שם "אכן משמע דהשתא ישבות ואם ירצה לחייב עצמו משביתת שבת הרשות בידו. ותימה דאמרינן עובד כוכבים ששבת חייב וי"ל דזה כיון דדעתו להתגייר מצי לשבות". וגר תושב זה שקיבל עליו ז' מצוות של בן נח (רמב"ם פ"י ה"ו) ואפי' הכי יכול לשבות, והטעם כיון שקיבל על עצמו וא"כ ה"ה לענין תפילין שאם רוצה להתחיל להרגיל עצמו בתפילין שיכול.
ולענין קבלת שכר כתב בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ה סימן י "הנה פשוט וברור שבן נח שיקיים מצוה כסוכה ולולב ומצה ומרור וכדומה שלא יקבל עלייהו שום שכר וכדבארתי בדרושי הרבה פעמים שצריך קדושת ישראל לקיום המצות כנוסח הברכה על קיום המצות אשר קדשנו במצותיו, שאף נשים שאין חייבות במצות שהז"ג מברכות עליהן לר"ת בתוס' בקידושין דף ל"א ע"א ד"ה דלא משום דהנשים ג"כ איתנהו בקדושת ישראל כמו האנשים, אבל נכרים שאין להם הקדושה אין להם שייכות למצות ולא שייך שיקבלו שכר כיון שאינו מעשה מצוה לגבייהו. וצריך לומר שכבוד אב מהמצות שבין אדם לחברו ששייכים המה גם למדרגת צלם אלקים אף שלית בהו קדושה דלכן מקבלין שכר עלייהו, וכדמצינו שמקבלין נכרים שכר בעד מצות צדקה כדאיתא בב"ב דף ד' ע"א בנבוכדנצר שא"ל דניאל דאם יתן צדקה לא יענשוהו תיכף והאריכו לו י"ב חדש. ומצד זה שלא יהיה להם זכות מצות צדקה הוא האיסור לקבל צדקה מעכו"ם מקרא דביבש קצירה תשברנה כדפרש"י בב"ב סוף דף י' ד"ה ביבש עיין שם, וכן יש שכר לנכרים על למוד תורה מריבויא דקראי בב"ק דף ל"ח". וראה עוד בח"ב סי' ז'.
*העולה
גוי שרוצה להניח תפילין יש להחמיר ולא לתת לו אמנם גוי שנמצא בתהליך גיור מותר לתת לו להניח כיון שבא להתגייר ורוצה לקבל עליו מצוות ולקיימם.