שאלה :
ה"בן איש חי" (פר' וירא ש"ש אות ב') פסק, כי בקבלת שבת: "יש לחזר פניו כנגד רוח מערב", האם יש לנהוג כדעת ה"בן איש חי" גם בבית הכנסת בו הציבור אינם נוהגים כנ"ל, או שמא יש בזה כעין "לא תתגודדו"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
במקום שלא נהגו כדעת הבא"ח[1], להחזיר פניו למערב בקבלת שבת, לא ישנה ממנהגם[2], אך כשאומר "בואי כלה" יפנה לימין ושמאל[3].
מקורות:
[1] וכן פסק בכה"ח (סי' רס"ב ס"ק ל"ב-ל"ג).
[2] כתוב בגמ' ברכות (ו' ע"ב): "אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע, שנאמר: סביב רשעים יתהלכון. אמר אביי: לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל מהדר אפיה לבי כנישתא – לית לן בה. ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא. חלף אליהו, חזייה, אידמי ליה כטייעא. אמר ליה: כדו בר קיימת קמי מרך? שלף ספסרא וקטליה". וכתב השו"ע (סימן צ' סעי' ז'): "ולא אחורי בהכ"נ, אם אינו מחזיר פניו לבהכ"נ; ואחורי ב"ה הוא הצד שהפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים". וכתב כה"ח שם (ס"ק ל"ה): "מסתמיות דברי הש"ס והפוסקים משמע דדין זה הוא אפילו בשעה שאין הצבור מתפללים, דאם לא כן הו"ל לפרושי כמו בסעיף ח' בדין העובר אחורי בית הכנסת שהוא בשעה שהצבור מתפללין. מיהו הרב יד אליהו סימן ז' כתב דנראה לו דכל זה לא אמרו אלא כשהצבור מתפללין תפלת שמונה עשרה והוא גם כן מתפלל עמהם, יעו"ש, והביאו יד אהרן בהגהות הטור והבאר היטב ס"ק ד', אבל המאמר מרדכי אות ה' חלק עליו וכתב דהעיקר כדכתיבנא. ועוד עיין שם שכתב דמ"ש בט"ז סימן צ"ד סוף ס"ק א' אין ראיה דהתם לא איירי בבית הכנסת, יעו"ש, וכן יש להחמיר". וכן מצדד במשנ"ב ס"ק ט"ו. וראה במאמר מרדכי שבת (ח"א פרק כ"ה סעי' ל"ג).
וראה שו"ע (סי' צ"ד סעי' ג'), ז"ל: "מי שאינו יכול לכוון הרוחות – יכוון לבו לאביו שבשמים". ועיין כה"ח (שם ס"ק א') שכתב, וז"ל: "ואע"פ שזה המתפלל אינו רואה את א"י, כוונת לבבו והפיכת פניו כנגדה תיהני ליה במקצת".
[3] כתב הבא"ח (ש"ש פרשת וירא סעי' ב'), וז"ל: "ויש סמך לצידוד ימין שמאל ואמצע מדברי רבינו ז"ל בשער הכוונות". ועי' כה"ח (סי' רס"א ס"ק כ"ח). וכשאומר: "בואי כלה" יכוון להתרומם מהגשמיות ובכך ירגיש קדושה.