שאלה :
בבית הכנסת הספרדי כאן, הציבור מורכב מכל עדות ישראל: יוצאי צפון אפריקה, בבל, וגם יוצאי תימן, ורוב הציבור מעוניינים הם לומר בקבלת שבת המזמורים "לכו נרננה" וכו' בקבלת שבת. הרב שליט"א פסק לנו בכתב שיש לאומרם לאחר "מזמור לדוד", ולא כפי שנהגנו עד עכשו לומר אותם לפני. אבל כפי פסק הרב שליט"א, ראוי לומר קבלת שבת לפני שקיעת החמה. לכן יש מן המתפללים שטוענים שלפי הבן איש חי בפרשת וירא[1] שעיקר קבלת שבת היא באמרו: "בואי כלה שבת מלכתא", ולכן כדי לשלב את שני הדברים – גם "לכו נרננה"על הסדר וגם קבלת שבת לפני השקיעה – רוצים אנו לומר לפני "לכו נרננה" פסוק:"בואי כלה שבת מלכתא", ולומר את השאר על הסדר. האם מותר לנהוג כך, או שקבלת שבת שתקנו חז"ל היא אמירת גם "מזמור לדוד" גם "לכה דודי" וגם "מזמור שיר ליום השבת"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הציבור צריך להתפלל כפי שתיקנו הקדמונים, היינו: מ"לכו נרננה" ועד קבלת שבת[2], שהיא אמירת "בואי כלה" ו"מזמור שיר ליום השבת", לפני השקיעה[3]. ואין הציבור יכול לשנות, משא"כ יחיד יכול לשנות את סדר המזמורים, ובפרט אם רואה שהציבור מאחר בקבלת שבת יאמר: הריני מקבל עלי תוספת שבת קודש, משא"כ בציבור. אמנם, אם אי אפשר לומר את המזמורים בציבור כפי שנאמר לעיל – יאמרו "מזמור שיר ליום שבת" ו"בואי כלה" מיד לאחר תפילה מנחה, ואח"כ יאמרו את שאר המזמורים[4].
מקורות:
[1] בא"ח (פרשת וירא ש"ש סעי' ג').
[2] מאמר מרדכי שבת (ח"א פכ"ה סעי' י"ט). ומקורם בסדר היוםובסידור יעב"ץ בשם רב משה קורדברו. וכתב הבא"ח (ש"ש פרשת וירא סעי' ב'): "ויתחיל לומר מזמור הבו לה' בני אלים כולו בנעימה (ואח"כ פיוט לכה דודי כפי מנהג ישראל), ואח"כ יאמר שני פעמים בואי כלה בקול רם, ופעם אחת בלחש 'בואי כלה שבת מלכתא', ואח"כ יאמר מזמור שיר ליום השבת כולו בנעימה, ואח"כ ה' מלך גאות לבש כולו, ואח"כ יפתח עיניו, וכנז' בשער הכונות".
[3] ראה שו"ע (או"ח סי' רס"א סעי' ד'), בא"ח שם (סעי' ה'). ועוד כתב הבא"ח (ש"ש פרשת וירא סעי' ו'): "פיוט לכה דודי לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, כי זה הפיוט חברו רבינו שלמה אלקבץ ז"ל ואין חיוב באמירתו, אך פשט המנהג לאומרו. אבל אמירת באי כלה באי כלה באי כלה שבת מלכתא היא מדברי רז"ל, ונזכרה בגמרא ובתיקונים. וכפי דברי רבינו האר"י ז"ל עיקר קבלת שבת היא באומרו באי כלה, ואז נאסר בעשיית מלאכה אף על פי שלא אמר עדיין מזמור שיר ליום השבת. ומ"ש מרן ז"ל בשה"ט דנאסר בעשיית מלאכה משיתחיל לו' מזמור שיר ליום השבת, היינו מפני שבימיו לא נתפשטו דברי רבינו האר"י ז"ל, או יתכן דהיה מנהגם לומר באי כלה אחר אמירת המזמור, ואנחנו אין לנו אלא דברי רבינו האר"י ז"ל, דקבלת שבת חלה באמירת באי כלה, וכ"כ הרב הלכות קטנות דכשאומר באי כלה קבליה לשבת ואסור במלאכה, יע"ש".
[4] עוד על סדר קבלת שבת במפורט – ראה מאמר מרדכי שבת (ח"א פרק כ"ה סעי' ט"ז ואילך).