שאלה
ישנו עץ של ערבות בקהילה האם ניתן לקחת ממנו ערבות. מה המסורת המקובלת בדינו בעניין הזה?
תשובה
בתמונה חלק מהענפים הם לבנים, ולכן אין זו ערבה.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרמ"ז סעי' א' "ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן; עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק [חודו משנ"ב א'], וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י); ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל, ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר; ויש מין אחד דומה לערבה, אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר (פירוש מגרה סיג"ה בלע"ז) וקנה שלו אינו אדום, וזהו הנקרא: צפצפה, והיא פסולה; ויש מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר, אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד כמו פי מגל קטן, וזה כשר".
כתב המשנ"ב ס"ק ב' "ואפילו בעודו ירוק – דכל שאינו לבן ממש אדום מקרי שאע"פ שהוא ירוק מאחר כשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום בכלל אדום הוא ועיין בפמ"ג שכתב דכל ג' סימנים בעינן ואם חסר אחד מהם פסול ובבכורי יעקב כתב דאין מצוי זה בלא זה".
וכתב בס"ק ג' "או בהרים כשר – י"א דיותר טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל אכן מדברי הט"ז משמע דאין צריך לדקדק בזה".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "ואף על גב דלדינא עיקר דערבה אפילו הגדילה במדבר או בהרים כשרה כדעת רוב הפוסקים ופסק כן מרן בשלחן ערוך, מכל מקום טוב ליזהר היכא דאפשר שיהיה ערבה שגדילה בנחל לצאת ידי חובת שאר הפוסקים. הרב מהר"י נבון בספר גט מקושר דף קט"ז ע"ב, בית השואבה אות ז'".
וכתב בס"ק ח' " ויש מין ערבה וכו'. שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך. טור, לבוש, רבינו זלמן אות ב'".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "יש להקפיד להשתמש בערבה ולא בצפצפה. וסימן ההיכר של הערבה הוא שהעלה שלה ארוך ולא עגול ופיה חלק בלי פגימות. והקנה שלה אדום ולא ירוק, אמנם אפילו בעודו ירוק כשר, כיוון שכשהוא שוהה באילן מתאדם. ורוב הערבות גדלות בנחלים, ולכן נקראו "ערבי נחל". אבל אפילו הגדלות בהרים – כשרות, אלא שאם אפשר יש להדר ליקח מאותן הגדלות בנחל".
העולה
בתמונה חלק מהענפים הם לבנים, ולכן אין זו ערבה.