שאלה
עד מתי אפשר להתפלל מוסף אם התפלל כבר מנחה?
תשובה
יכול להתפלל מוסף עד צאת הכוכבים.
מקורות
כתב השו"ע סי' רפ"ו סעי' א' "זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף ז' שעות. ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואעפ"כ יצא י"ח מפני שזמנה כל היום. ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה, אין לה תשלומין. ויש בה נשיאות כפים. הגה: ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית, יצא".
וביאר המשנ"ב ס"ק ב' "מעד סוף וכו' – דעיקר זמן הקרבת המוסף היה לכתחלה עד סוף שבע".
כתב השו"ע בסעי' ד' "היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף. הגה: ומיהו אם הקדים של מוסף, יצא (ב"י בשם הרשב"א). וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן, כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה, אבל אם א"צ עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף. הגה: ומיהו אם הגיע מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר"י והרא"ש בשם ירושלמי). ויש מי שהורה שאין עושים כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף, כדי שלא יטעו"
וביאר המשנ"ב בס"ק י' "של מנחה תחלה – שהוא תדיר", ובס"ק י"א "יצא – דהא דתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ה "כגון שרוצה לאכול וכו'. ואם כן האידנא דסומכין על קריאה לבית הכנסת אין צריך להתפלל עתה מנחה. מגן אברהם ס"ק ג', תוספת שבת אות ו', אשל אברהם אות ג'. וזה אינו אלא לסברת יש אומרים דאילו לסברא ראשונה לא עדיף מיום הכפורים דכתבו התוספות שיקדימו תפלת המנחה והוא פשוט. מטה יהודה שם. ועיין באות שאחר זה שכתבנו דיש לסמוך על סברת יש אומרים".
ובס"ק ל"ו כתב " ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור וכו'. דוקא בצבור אבל במתפלל יחידי לעולם יקדים תפלת מנחה כסברא ראשונה, וכן מוכח מדברי מרן כסף משנה סוף פרק ג' מהלכות תפלה יעו"ש. מטה יהודה אות יו"ד. ולי נראה כיון דלפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות שנתן טעם בסוד תפלת מוסף קודם מנחה, יש לפסוק כסברא שנייה, ואפילו יחיד, אם אינו רוצה לאכול קודם מוסף. ואם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף, דמנחה יש לה תשלומין בערבית כמ"ש סימן ק"ח. מגן אברהם ס"ק ג', אליה רבה אות י"ב, תוספת שבת אות ו', חסד לאלפים אות ב':
וכתב בס"ק ל"ז "שם. ויש מי שהורה וכו'. ולענין הלכה ודאי צריך כל מורה להזהיר שימהרו בתפלת שחרית ולא יאריכו בניגונים כדי להתחיל מוסף מקמי שיגיע שש שעות ומחצה לאפוקי נפשייהו מפלוגתא דרבוותא, אבל אם כבר הגיע שש שעות ומחצה סומכין על דעת יש אומרים כיון שאין צריך ביום הכפורים להתפלל תפלת מנחה מקדים של מוסף, גם סומכים אדברי הרמב"ם שאין עושין כן בצבור שלא יטעו ואפילו הגיע מנחה קטנה מקדים של מוסף. ב"ח".
כתב הטור סימן תרכ "וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית וא"א הרא"ש ז"ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה" וכתב השו"ע בסעי' א' "טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית, כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות".
וכתב המשנ"ב ס"ק ב "קודם שבע שעות – לכתחלה ראוי להיות זהיר להתחיל תפלת מוסף קודם שש שעות ומחצה על היום לפי שבשש ומחצה הוא זמן תפלת מנחה גדולה שהיא תדירה יותר מתפלת מוסף ומ"מ בדיעבד אם אירע שנתאחר תפלת מוסף עד חצי שבע או אחר שבע יש להתפלל מוסף קודם ואח"כ מנחה אם לא שכבר הגיע זמן מנחה קטנה".
לסיכום נחלקו הפוסקים אם הגיע זמן מנחה יש להקדים מנחה משום תדיר ושאינו תדיר או מוסף משום שיש הסוברים שזמנה עד שבע שעות, ונפסק שכדי שלא יטעו הציבור יתפלל מוסף קודם.
אמנם לכו"ע אם התפלל מנחה לא בטל דין מוסף עד סוף היום.
ב
כתב שו"ע הרב סי' רפ"ו סעי' ב' "ואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום דהיינו שעה אחר חצות והמאחר כל כך נקרא פושע ואעפ"כ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום אפילו אם כבר התפלל מנחה חוזר ומתפלל מוסף כמו שיתבאר ואם שכח ולא התפלל אותה עד שחשכה אין לה תשלומין כמו שיש לשאר תפלות כמו שנתבאר בסי' ק"ח".
העולה
יכול להתפלל מוסף עד צאת הכוכבים.