שאלה
לאשכנזים – האם היה מותר לגזוז אותם בערב חג או ערב שבת שחל בחול המועד?
תשובה
אם גזז ציפוריניו לפני המועד – יכול לגוזזם במועד לכו"ע.
אם רגיל לגזוז את ציפורניו בכל ערב שבת, ובערב הרגל היה טרוד, יש להקל לגוזזם בחול המועד.
גם אדם ששכח לגזוז בערב הרגל, יכול ליטלם בשינוי, כגון: שיניו או ידיו, ואם קשה לו יש להקל להתחיל בכלי.
מקורות
כתב הטור סימן תקל"ב "מותר ליטול צפרנים לא שנא דיד לא שנא דרגל ופירש ה"ר יהודה דוקא בסכין אבל לא במספרים והרב ר' ברוך מוסיף לאסור אפילו בסכין ולרב אלפס התירו אפילו במספרים ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל".
וביאר הב"י "מותר ליטול ציפרנים לא שנא דיד לא שנא דרגל. בפרק אלו מגלחין (יז:) ת"ר כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרנים במועד דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר וכשם שאמרו אבל אסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר ואיפליגו אמוראי בפסק הלכה ופסקו הפוסקים כשמואל דאמר (שם יח.) הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל אמר רב ענן בר תחליפא לדידי מיפרשא ליה מיניה דשמואל לא שנא דיד לא שנא דרגל אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובגנוסטרי אסור וכתבו הרי"ף (י.) והרא"ש (סי' י"ט) והני מילי בימי אבלו אבל במועד אפילו בגנוסטרי מותר ואיכא מאן דאמר דבגנוסטרי אסור ואנן לא סבירא לן הכי וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות יום טוב (ה"כ) מותר ליטול צפרנים אפילו בכלי וכן כתב סמ"ג (לאוין עה כח ע"ג):
ומ"ש רבינו ופירש ה"ר יהודה דוקא בסכין וכו'. טעמו משום דסבר דבסכין הוי שלא כדרכן וזה לשון סמ"ק (סי' קצה עמ' קעו אות י) ובמספרים הוי כדרכן וה"ר ברוך (ספר התרומה סי' קד) סבר דבסכין נמי הוי כדרכן בגנוסטרי אסור פירוש במספרים ופירש רבינו ברוך דהוא הדין בסכין דאסור שכן דרך ליטול צפרנים בסכין: כתוב בהגהות אשיר"י (פ"ג סי' יט) בשם מהר"ם אשה שאירעה טבילתה בחול המועד לא תטול צפרניה בגנוסטרי היא בעצמה ושמא הוא הדין בסכין אסור אלא אומרת לגוי ליטול צפרניה ואף על גב דאמירה לגוי שבות (שבת קנ. וש"נ) במקום מצוה לא גזרו אבל היא עצמה אינה יכולה ליטול יפה בשיניה או בידיה וכן כתב סמ"ק בהגהות (אות י) וכן כתב בהגהות מיימון (פ"ז אות ע) בשם הר"ם מאינגליטיר"א וכתב עוד וכן כתב בספר התרומה (סי' קד) וכתב אם אין לה שפחה גויה אז תנקר יפה יפה תחת צפרניה ותסיר כל לכלוך וטיט וצואה מתחתיהן או תטלם בשיניה או דרך שינוי אחר שלא במספרים וסכין והתוספות פירשו בפ"ג דמועד קטן (יח. ד"ה ובגנוסטרי) דהטובלת לנדותה מותרת ליטול צפרניה היא בעצמה בלא שינוי דלא גרע מהעברת שער של בית השחי והערוה דשרי וכן כתב סמ"ק (הגה שם). ולענין הלכה מאחר שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים להיתר אפילו שלא במקום מצוה ואפילו במספרים הכי נקטינן".
וכתב השו"ע סי' תקל"ב סעי' א' "מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל, אפילו במספרים. הגה: אבל יש מחמירין ואוסרים; וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן, בין בסכין בין במספרים, אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול".
וכתב המשנ"ב ס"ק ב' "יש מחמירין וכו' – דסוברין דבזה שייך ג"כ הטעם כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול ויחתכם בערב הרגל. וכל הני דמותרין לגלח הנ"ל בסימן תקל"א מותרין ליטול צפרנים".
וכתב בס"ק ג' "בין בסכין וכו' – אבל בידיו או בשיניו מותר. הנוטל צפרניו בשיניו אין בהן משום מיאוס [גמרא]".
ב
וכתב עוד בס"ק ב' "ואם נטלן מערב יום טוב מותר ליטלן בחוה"מ דהא יש מתירין לעולם כשגילח מעיו"ט ואף דאנן לא קיי"ל כן כנ"ל בסימן תקל"א ס"ב מ"מ לענין זה דיש בלא"ה הרבה דעות להקל אין להחמיר".
[שכתב שם הטור כתב הטור סי' תקל"א "אין מגלחין במועד והטעם שלא יכנס למועד כשהוא מנוול פי' שאם היה יכול לגלח במועד לא היה חושש לגלח ערב המועד ונמצא נכנס למועד מנוול ומצוה על כל אדם לגלח קודם המועד לכבוד המועד וכיון שהוא אסור לגלח במועד יהא זהיר לגלח קודם המועד ור"ת פי' כיון שזהו הטעם אם כבר גלח קוד' המועד מותר לגלח במועד" ולא פסקינן כמבואר בטור שם ובשו"ע סעי' ב'].
כתב בערוך השולחן סעי' ב' "וכן מי שנטל צפרניו קודם הרגל ולא היה לו בעיו"ט מה ליטול ונתגדלו בחול המועד מותר לו ליטול בכל אופן שירצה [מג"א] ונלע"ד דבשעת הדחק מי שהיה טרוד הרבה קודם הרגל יכול ליטול צפרניו בחול המועד כיון שכן הוא דעת ד' עמודי עולם".
ג
כתב הכה"ח בס"ק ה' "ומי שרגיל ליטול צפרניו בכל ערב שבת ואיקלע ערב שבת בחול המועד מותר ליטול צפרניו. נחלת שבעה חלק ב' סימן נ"ו. מיהו השבות יעקב חלק א' סימן י"ז כתב להשיג על דברי הנחלת שבעה הנז' ודעתו להחמיר, והביא דבריו השערי תשובה סימן תס"ח יעו"ש. אבל השלחן גבוה באות הנזכר והכרם שלמה הביאו דברי הנחלת שבעה הנז'. ובלאו הכי דעת השלחן ערוך להתיר בכל גוונא, ואם כן המיקל יש לו על מי לסמוך". וראה בשש"כ פס"ו סעי' ל"ג.
ד
כתב בשו"ת שבות יעקב חלק ג סימן ק' "ועוד הורתי לפי מה שמסיק שם בי"ד סי' ש"צ דאסור ליטול צפרנים בכלי אבל בידיו או בשיניו מותר וזה דבר קשה ליטול צפרנים עבים ביד או בשיניו דוקא ליטול כולו בכלי אסור אבל חותך קצת בסכין ואח"כ יטול צפרניו ביד או בשיניו מותר וק"ל", וראה במשנ"ב ס"ק ד' שהכא קיל יותר מאבלות.
העולה
אם גזז ציפוריניו לפני המועד – יכול לגוזזם במועד לכו"ע.
אם רגיל לגזוז את ציפורניו בכל ערב שבת, ובערב הרגל היה טרוד, יש להקל לגוזזם בחול המועד.
גם אדם ששכח לגזוז בערב הרגל, יכול ליטלם בשינוי, כגון: שיניו או ידיו, ואם קשה לו יש להקל להתחיל בכלי.