שאלה:
מי שאכל חתיכת בשר ופירות משבעת המינים או מזונות – מתחייב בורא נפשות רבות וברכה מעין שלוש – איזו ברכה מברך ראשונה?האם יש הבדל בין "על המחיה" ל"על הפירות"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אדם שאכל פרי אדמה או אכל בשר שברכתם "שהכל", ובנוסף אכל מזונות או פרי עץ שנשתבחה בו ארץ-ישראל שברכתו בסוף "על העץ" – מתחיל לברך "בורא נפשות" ואח"כ "מעין שלוש"[1]. וכן, אבל אם אכל פרי עץ שברכתו בסוף "נפשות" שיעור כזית, וגם פרי שברכתו "מעין שלוש" – מברך רק ברכה אחת, והיא "מעין שלוש", ופוטר את פרי העץ הראשון שאכל. עיין שו"ע (או"ח סי' ר"ח סעי' י"ג[2]) וכה"ח שם (ס"ק ע"ג[3]).
מקורות:
[1] כיון שתדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. ובדיעבד אם הפך את הסדר – יצא ידי חובה.
[2] וז"ל: "אם אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים – א"צ לברך על התפוחים בורא נפשות, שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פה"ע הם". וע"ע בא"ח (מסעי סעי' ז).
[3] וז"ל: "… והסמ"ק סימן קנ"א והאגודה כתבו הטעם דנפטרים התפוחים בברכת מעין שלש, משום דהוו בכלל תנובת השדה שאומר בברכת מעין שלש יעו"ש. ולפי זה גם אם אכל פרי האדמה – נפטר במעין שלש כיון שהם תנובת השדה. מיהו הב"ח כתב דלדעת הרא"ש אף להחותמים בברכת היין על הארץ ועל הפירות, כיון דבפתיחה שהיא על הגפן אינה ענין לתפוחים – לא יצא. וכן כתב המגן אברהם ס"ק כ"א. וכן משמע מדברי הלבוש סוף סעיף י"ד. ועל כן כיון דיש פלוגתא בזה וקיימא לן ספק ברכות להקל, אם שתה יין ואכל תפוחים – לכתחלה יש לברך בורא נפשות רבות ואחר כך מעין שלש כדי שלא יכנס בספק, ואין בזה איסור משום גורם ברכה שאינה צריכה, כיון שרוצה לצאת מספק. אבל אם כבר בירך מעין שלש קודם בורא נפשות רבות, אז אם חתם על הפירות, יש לומר דיצא כדעת הרשב"א והארחות חיים, אבל אם חתם על הגפן – חוזר ומברך בורא נפשות רבות בשביל התפוחים, דבכהאי גוונא אפילו להרשב"א והארחות חיים לא יצא, כיון שלא יש מעין תפוחים לא בפתיחה ולא בחתימה. וכן אם אכל ענבים ופרי האדמה – יש לברך בורא נפשות רבות מקודם לכתחלה בשביל פרי האדמה ואחר כך מעין שלש בשביל הענבים, כי יש לחוש לכתחלה לדברי הסמ"ק ושמא נפטרים במה שאומר ועל תנובת השדה. אבל אם כבר בירך מעין שלש – יש לברך אחר כך בורא נפשות רבות בשביל פרי האדמה, כיון דכן הוא דעת כל גדולי הפוסקים ומרן ז"ל, וגם דהכי מסתברא כיון שלא נתקנה ברכה כי אם בשביל פרי העץ, ועוד כיון דגם הסמ"ק לא הזכיר בהדיא דמעין שלש פוטרת פרי האדמה אלא רק שאנו מדקדקים לפי הטעם שנתן, ועל כן אין לחוש רק לכתחלה אבל באם כבר בירך מעין שלש – מברך אחר כך בורא נפשות רבות. ודלא כחיי אדם כלל ן' אות ט' שכתב דיש בזה ספק ברכה יעו"ש. ומכל מקום על צד היותר טוב אם אפשר – יש לברך שהכל על המים או על דבר אחר שודאי ברכתו אחרונה בורא נפשות רבות ויכוין לפטור גם פרי האדמה".