שאלה:
מהו שיעור משך אכילת כזית של "מזונות" ע"מ שיתחייב בברכת "על המחיה"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
זמן אכילת מזונות להתחייב ב"על המחיה" הוא כזמן אכילת פת[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' ר"ח סעי' ט'), וז"ל: "עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה – מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה, ואם עשה ממנו פת – מברך המוציא וברכת המזון, ודוקא שיש באותו קמח מחמשת מינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס". וכתב במשנ"ב (שם ס"ק מ"ג), וז"ל: "פרס הוא חצי ככר של עירוב, י"א שלשה ביצים וי"א ארבעה, וכזית הוא חצי ביצה. ומשערינן בו כל האיסורים, שאם אוכל כזית איסור ושהא באכילתו יותר משיעור אכילת פרס – אינו מצטרף למלקות ולחיוב חטאת. וה"נ לענין בהמ"ז דבעינן דוקא שיאכל כזית דגן, אין מצטרף השיעור כזית שלו אלא בכדי שיוכל לאכלו בתוך שיעור אכילת פרס. וא"כ אינו מברך בהמ"ז אא"כ היה מעורב בו קמח דגן אחד משמינית עכ"פ דאז אם יאכל מהפת ארבעה ביצים יהיה מזה כזית דגן ויתחייב בבהמ"ז". וע"ע כה"ח שם (ס"ק ג"ן). וכתב הבא"ח (מסעי סעי' ז'), וז"ל: "אכל חצי זית ושהה וחזר ואכל חצי זית, אם אין מהתחלת חצי זית הראשון עד סוף חצי זית האחרון שיעור אכילת פרס שהוא שיעור ג' ביצים, דהיינו נ"ד דרהם, הרי שתי אכילות אלו מצטרפין ומברך ברכה אחרונה, ואם לאו – אין מצטרפין ולא יברך. ואף על גב דיש חולקין וס"ל באכילה של רשות, אם אכל כשיעור אפילו אם שהה כדי אכילת פרס – מברך ב"א, דלא אתמר האי דינא אלא באכילת חובה כגון מצה דליל פסח או כזית פת דלילה ראשונה דחג בסוכה, מ"מ הא קי"ל סב"ל, ועיין זכור לאברהם ח"ג בקונטרס אחרון ועוד שאר אחרונים שלא הוזכרו שם. ומיהו נ"ל שיברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו, ואם אירע לו כך ואפשר לו להשלים שיעור בלא שהיה ולברך, תע"ב. וכ"ז באכילה, אבל בשתיה, אם שתה מעט ושהה ואח"כ השלים השיעור, אם יש מתחלה וע"ס שיעור שתיית רביעית – אין מצטרפין".ולמעשה, שיעור משך אכילת פרס הוא שיאכל כזית עד ארבע דקות. ואם נמשכה אכילת כזית מעבר לכך – לא יברך, מדין סב"ל.