שאלה:
כמה פעמים, ובאיזו צורה, צריך לשפוך מים על כל יד לפני אכילת לחם?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לפני אכילת לחם נוטלים מכלי שמחזיק יותר מרביעית (מ-86 גרם), ושופכים ג' פעמים רצופים על כל יד, וכל המרבה במים הרי זה משובח. אך במקום שאין מים או שהמים דרושים לאחרים – לא יחמיר להרבות במים, אלא יסתפק לפי הדין רק ברביעית[1].
מקורות:
[1] שו"ע (סי' קנ"ח סעי' י'), וז"ל: "אעפ"י ששיעורם ברביעית (פירוש רביעית הלוג, דהיינו שיעור ביצה וחצי), יוסיף ליטול בשפע, דאמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא, ויהבו לי מלא חפני טיבותא". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ל"ח): "מכל מקום לכתחילה טוב יותר שלא יעשה בשביל זה, דהוא על מנת לקבל פרס, אלא יעשה הכל לכבוד השם יתברך והשכר ממילא יבוא. ומי שזהיר בזה ואינו מתעשר, הוא מפני שמעשיו מעכבין". וכתב הכה"ח שם (ס"ק פ"א): "ומכל מקום לא יעשה על מנת להתעשר, דאם כן עובד הוא על מנת לקבל פרס, אלא יעשה לכבוד השם יתברך. של"ה דף ע', אליה רבה סעי' כ"ב, רבינו זלמן שם. מיהו הפתח הדביר סעי' י"ב כתב: דדוקא דברים שהוא חייב בהם מדינא – אסור לעשות על מנת לקבל פרס, אבל אם הוא מוסיף על החיוב – שרי, וכתב דהוא עצמו הרגיל לומר בכל פעם שנוטל לסעודה אומר: רבון כל העולמים מלא ידי מברכותיך ומברכתיך יבורך בית עבדך לעולם, יעו"ש", וכתב השו"ע (סי' קנ"ט סעי' א'), וז"ל: "אין נוטלים לידים אלא בכלי". וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת שמיני סעי' י"א), וז"ל: "צריך שיהיה במים רביעית מכונס במקום אחד, דהיינו שבעה ועשרים דרה"ם מים שהוא שיעור ביצה וחצי, ואם לא היה בכלי רביעית ושפכם על ידו וחזר והביא מים והשלים – ידיו טמאות ואין לו תקנה אלא עד שינגבם תחלה ואז יחזור ויטיל עליהם מכלי שיש בו רביעית מים". וע"ע דרכי הלכה (על קיצור שו"ע סי' מ' הערה ד'-ה') ובסי' קול אליהו (עמ' ת"כ סעי' ד', ט').