שאלה:
מי שאוכל מאכל שברכתו מזונות ומטביל אותו במשקה, האם עליו ליטול את ידיו, ומה הדין לגבי פירות כאשר מטבילים אותם במשקה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כל דבר שטובלים אותו במשקה צריך נטילת ידיים בלי ברכה[1], וכן הדין לפירות רטובים[2]. אך נוהגים להקל במזונות שטובלים בתוך כוס תה חם[3].
מקורות:
[1] שו"ע (או"ח סי' קנ"ח סעי' ד'), וז"ל: "אם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין שסימנם: י"ד שח"ט ד"ם (דהיינו: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) ולא נתנגב, ואפילו אין ידיו נוגעות במקום המשקה – צריך נטילה בלא ברכה. הגה: ואפי' אינו מטבל רק ראש הירק או הפרי, אפי' הכי יטול בלא ברכה".
[2] ראה בא"ח (פרשת תזריע סעי' י"ז), ז"ל: "אפילו אוכל פחות מכזית מהדברים שטיבולן במשקה מהמשקים הנזכרים – חייב ליטול ידיו, והראיה לזה מליל פסח שאוכלים כרפס פחות מכזית, ועם כל זה חייב ליטול ידיו משום טיבולו במשקה, וכנזכר בברכי יוסף", ועוד עיין בדרכי הלכה (על קיצור שו"ע סי' מ' הע' כ"א).
[3] כיון שהמשקה חם, אין חשש שיגע בו בידיו, וראה בכה"ח (סי' קנ"ח ס"ק ט"ל), ז"ל: "אוכל בקפה או תה וכיוצא כדרך שנוהגין לטבל בתוכם בשחרית פת הבאה בכסנין וכיוצא – צריך נטילת ידים. מאמר מרדכי אות ז' ואות ט', רוח חיים אות ג'. אלא דאם אוכל הדבר הטבול במשקה הקפה וכדומה שהוא מבושל על ידי כף – יש להקל שלא יהיה צריך נטילת ידים. רוח חיים שם, יפה ללב אות ב'. וכן כתבנו לעיל אות כ"ג. והוא הדין אם אינו מטבל במשקה הקפה או בדבר המבושל אלא דוקא ראש הפת הבאה בכסנין ונזהר שלא ליגע במשקה, דאין צריך נטילת ידים דהוי כמו אוכל בכף. נוה שלום בשו"ת שבסוף הספר סימן יו"ד".
וע"ע דרכי הלכה (על קי' שו"ע סי' מ' הע' 3), וז"ל: "יש מקילים אם טובל במשקה חם, כיון שלא יבוא ליגע שם, ונכון להחמיר בזה".