שאלה:
מה מברכים על וופלים מצופים? שמא דינם כמו שכתב מרן (סי' קס"ח סע' ח' וסי' רי"ב סע' ב'), וזה לשונו: "אותן רקיקין דקים שנותנים עליהן כמין מרקחת, הם טפילים לגבי המרקחת, וברכת המרקחת פוטרתן". ועוד: שמא הקמח שמניחים ברקיקים של הוופלים אינם בכדי לתת טעם אלא בכדי לדבק. האם בדבר זה הולכים אחרי דעת האופה או אחרי דעתו של האוכל?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
וופל מצופה, כיון שרוב בני האדם האוכלים וכן האופים מכוונים לכך שהבצק הינו לטעם ולהבריא – ברכתו "מזונות"[1].
מקורות:
[1] ראה שו"ע (סי' ר"ח סעי' ב'), וז"ל: "חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם – מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה, אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו – בטל בתבשיל". וע"ע שם (סעי' ג'), וז"ל: "כשנותנים קמח לתוך שקדים שעושים לחולה, אם עושים כן כדי שיסעוד הלב – מברך בורא מיני מזונות; ואם לדבק בעלמא – אינו מברך בורא מיני מזונות, וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה לאחר ברכת המוציא, ופטור ממנה". וע"ע בכה"ח (סי' רי"ב ס"ק ט"ו- ט"ז). וע"ע בחוברת הלכות ברכות הנהנין [למרן הרב זצ"ל] (עמ' 84): "אם מקמח מחמש מיני דגן- מזונות, אם מקמח תפוחי אדמה– שהכל".