שאלה:
בסימן ר"ו סע' ה' כתב מרן: "מי שברך על פירות שלפניו ואחר כך הביאו לויותר מאותו המין, או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון – אין צריך לברך". המשנה ברורה[1] כתב שם, שיש מחלוקת אחרונים בענין זה, והכוונה כאן היא רק לפירות מאותו המין, ולא כפי שכתב מרן. משמע מדבריו, שאפילו אם כלה המין הראשון – אין צריך לברך. ועוד מוסיף המשנה ברורה, שאם כלה המין הראשון והביאו לפניו עוד מאותו המין – אין לברך, אך אם הביאו לפניו מין אחר, כאשר כלה המין הראשון – יש לברך. המגן אברהם[2] כתב, שאפילו אם הביאו לפניו מאותו המין (אחרי שכלה) – צריך לברך, והבן איש חי[3] נמשך אחרי המגן אברהם. שאלתי היא: האם אין כאן דין של ספק ברכות להקל? וכדברי מי צריך לנהוג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בדין ברכה על הפירות כשהביאו לו פירות נוספים – אם קבע לאכול פירות, כל עוד לא נמלך מלאכול, אפילו הביאו לו פירות אחרים – אינו מברך עליהם. אך אם נמלך מלאכול, ואח"כ הביאו לו פירות נוספים מאותו המין שאכל או ממין אחר – צריך לברך עליהם אע"פ שלא בירך ברכה אחרונה[4].
אם אכל בסתם פירות ולא קבע אכילה עליהם – אם הביאו לו פירות נוספים מאותו המין או ממין אחר – אינו מברך עליהם. ומשמע, שזהו כשלא כלה מהמין הראשון, זוהי דעת מר"ן (סי' ר"ו סעי' ה'). אבל אם כלה מהמין הראשון, אפילו הביאו לו פירות נוספים מאותו המין – מברך עליהם. ובזה לא מיירי שם השו"ע, עיין בא"ח (ש"ר פרשת בלק אות ז')[5].
מקורות:
[1] משנ"ב (סי' ר"ו ס"ק כ"ב), וז"ל: "כמה אחרונים חולקים בדין זה וס"ל דדוקא באותו המין ממש הוא דפוטר בברכתו בסתמא אף לאותן פירות שהביאו לו אח"כ, אבל למין אחר לא מהני ברכתו בסתמא, וצריך לברך. ומ"מ אם הביאו לו המין האחר בעוד שלא כלה מין הראשון, נראה שאין לברך, כיון שהביאו לו בשעה שהיה עסוק עדיין באכילה, וכן נראה להלכה. ויש מן האחרונים שכתבו עוד, דאם קבע עצמו לאכילת הפירות, אף שבירך בסתמא על הפירות שהיו לפניו והביאו לו מין אחר שכלה המין הראשון – א"צ לחזור ולברך, דכיון דקבע עצמו לאכילה אינו מסיח דעתו מזה".
[2] מג"א שם (ס"ק ז').
[3] בא"ח (בלק סעי' ז') – הובא לעיל הערה ל"ד.