שאלה:
א. כיצד יש לכתוב את שם היישוב "בית אל", האם יש לכתוב: "בית אל", "בית-אל", או "בית קל"?
ב. האם יש לומר: "בית אל" או "בית קל"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
שנינו במסכת סופרים (פרק ד' הלכה ד'): "כל שמות הדיוטות שאותיותיהם אותיות השם אלו נמחקים". ושם (הלכה ח' ע"פ גירסת הנחלת יעקב): "עמנואל ועמנו אל – הראשון חול והשני קודש. הראשון אינו נחלק והשני נחלק". ופירש שם, היינו בישעיהו פרק ז', י"ד כתוב: "יולדת בן וקראת שמו עמנואל", הוא לא נחלק ומותר למוחקו. ואילו בישעיהו פרק ח', ח' כתוב: "מלוא רוחב ארצך עמנו אל". וכן כתוב שם פסוק י': "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל", הוא נכתב חלוק ולפיכך הוא קודש.
ושם (פרק ה' הלכה י'): "אלו שמות הנחלקים: בית אל, בית און, באר שבע, צפנת פענח, פוטי פרע, בן אוני, ידיד יה, הללו יה, וחרה אף, וחרה אפי. ר' יוסי אומר: אין נחלקין. אבל הכל שוין שאין חולקים: עמיאל, עמינדב, צוריאל, צורישדי".
ושם (הלכה י"א): "אלו שמות שאינם נחלקים: ישראל, געתם, פוטיפר, נבוכדנצר". וע"ע במס' פסחים (דף קי"ז ע"א) בעניין השם מרחביה.
ועיין בס' קול יעקב (סי' רע"ו ס"ק מ"א) על הכתוב: "מקדם לבית אל"[1], שהוא ספק, ומנהג בגדד לא לקדשו, ויש לכותבו בשיטה אחת.
ועיין לשו"ע (אה"ע סי' קכ"ט סע' ל"ב-ל"ג) בעניין שמות המורכבים משני שמות, כמו: פדה צור וידידיה, אם נכתבים בשיטה ובתיבה אחת או לא. ועיין בזה באורך בספר גט פשוט שם (ס"ק קל"ד) ולגט מקושר שם, שהיא ממסכת חולין (דף ס"ד ע"ב) בענין בת היענה. וע"ע לשדי חמד (מע' מחיקת השם סי' י') בדין אם נתכוון לכתוב שם חול ויצא לו שם קודש, אם חלה עליו קדושה. ועיין בפתחי תשובה (יו"ד סי' רע"ו ס"ק כ"ח) על דברי הרמ"א שם על השם "שלום".
ועיין באריכות מש"כ השדי חמד בקובץ באר בשדי, שהביא מאות רבנים שהעירו לו על שם ספרו "שדי חמד", שהוא שם קדוש, וכיצד קרא לספרו בשם קדוש. והוא האריך שם להביא הוכחות וראיות כיד ה' הטובה עליו, שכשר הדבר, ואנו נלקט רק מספר שושנים מדבריו.
ושם (מכתב ז' אות ג') חילק בין השם אליהו לשם מיכאל, שהמחמירים חוששים רק לשם שבסופו כיון שיש בו רוב שם הויה, אך אין מחמירים כלל על השם "אל".
ושם (מכתב י"ב) הביא בשם החת"ס (ח"ו סי' ה' בליקוטים) בענין השם בית אל, והביא מה שהזכרנו לעיל ממסכת סופרים ומס' פסחים (דף קי"ז ע"א).
ושם (מכתב כ', כ"ג) דן בעניין שם המקום בית אל, ומחלק בין אם כותבו עם קו מחבר או ללא קו כשתי תיבות.
ועוד עי"ש (מכתב כ"ב) מש"כ על העיר הנקראת בית אל, שאין בשם זה קדושה ואין משגיחין על הטעם או המקור שממנו נלקח השם. והביא ראיה מתרגום אונקלוס על פסוק ז' בפרק ל"ה, שאת השם "בית אל" לא שינה בתרגומו.
ועל מש"כ: "אל בית אל"[2], היינו על המזבח ולא על העיר, ואת העיר לוז קרא בית אל. לכן "אל" שלפני בית אל יש להסתפק בו, אך לא בשם העיר בית אל. וכן בית אל הסמוכה להעי היא ודאי חול. ויתכן שקראוה הכנענים ע"ש אדם שהוא גיבור וחזק כמו אלי הארץ וכד'.
ושם כתב למסקנה, שיש לנהוג שבית אל המוזכר בפר' לך לך[3], הוא חול גמור ואין לקדשו, וה"ה לבית אל המופיע בפרשת וישלח[4], שהוא חול, אלא ש"אל" המופיע לפניו[5] יש לקדשו. ובית אל הכתוב בפרשת ויצא[6] יש לקדשו מספק.
סיכומו של דבר – עיר הנקראת בית אל, בין אם יכתבוהו עם מקף ובין אם יכתבוהו ללא מקף, אין בשם זה שום קדושה. וכוונת הקורא היא לשם העיר ולא על מקור השם, ובפרט שיתכן ועיר זו שבימינו היא זאת שהיתה בימי אברהם אבינו.
יה"ר שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
מקורות:
[1] בראשית (י"ב, ח').
[2] בראשית (ל"ה, ז').
[3] בראשית (י"ב, ח').
[4] בראשית (ל"ה, א', ג', ו'-ז').
[5] בראשית (ל"ה, ז').
[6] בראשית (כ"ט, י"ט).