שאלה:
האם תפילין של ראש ותפילין של יד צריכים להיות מגולים או מכוסים בעת הנחתן? מה דינם לאחר ההנחה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לפי הפשט: בזמן ההנחה – אין הבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש, והם יכולים להיות אפילו בגלוי. אחר ההנחה – תפילין של יד יכול להיות מגולה או מכוסה, אך תפילין של ראש צריך להיות מגולה, על פי הפסוק: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך"[1], שנאמר על תפילין של ראש.
ולפי הקבלה: בעת ההנחה – תפילין של יד צריך להיות מכוסה ותפילין של ראש יכול להיות מגולה. אחר ההנחה – טוב שיהיו שניהם מכוסים. עיין בשו"ע (סי' כ"ז סעי' י"א) ובכה"ח שם (ס"ק נ"ה-נ"ו וסי' כ"ה בכה"ח ס"ק ל"ב)[2].
מקורות:
[1] דברים (כ"ח, י').
[2] כתב השו"ע (סי' כ"ז סעי' י"א): "תפילין של ראש טוב להיותם גלוים ונראים, אבל תלמיד בפני רבו אין דרך ארץ לגלות תפילין בפניו. הגה: ובשל יד אין להקפיד אם הם גלוים או מכוסים (מרדכי שם). ונראה לי דעכשיו שאין מניחים אלא בזמן ק"ש ותפלה, אפילו תלמיד לפני רבו יכול לגלות אף בשל ראש, וכן המנהג שלא ליזהר". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק מ"ה): "דכתיב:'וראו כל עמי הארץ' וגו' וטוב שגם הקשר יהיה מגולה אבל אין נוהגין כן. ובדיעבד אף אם היו מכוסים לגמרי – יצא".
וכתב הבא"ח (פרשת וירא ש"ר סעי' י"ח): "ודע כי אף על גב דמרן ז"ל בס"ס כ"ז כתב תש"ר טוב להניחם גלויים, הנה המקובלים ז"ל ס"ל לכסות בטלית, שיוריד הטלית עד סוף המצח, וטעמם ונימוקם עמם ע"פ הסוד, וזה עיקר".
וכתב כה"ח שם (ס"ק נ"ו): "והרב הלבוש כתב: תפילין של יד יהיו מכוסים בבגדו, דכתיב:'לך לאות'- ולא לאחרים לאות, והביאו הברכי יוסף אות ה' ושערי תשובה סוף הסימן". וכתב כה"ח (סי' כ"ה ס"ק ל"ב): "וצריך לכסות זרועו בטלית בשעת הנחת תפילין כדי שתהא הנחת תפילין בהצנע. שער הכוונות בדרוש ה' דתפילין ד"ה סדר הנחת התפילין, פרי עץ חיים שער התפילין פרק יו"ד, עולת תמיד דף ל"ד ע"ב הנדפס מחדש בירושלים ת"ו, אליה רבה אות ה', ברכי יוסף סימן ז"ך אות ה', שלמי צבור דף ט"ל ע"ד, זכור לאברהם חלק א' אות ת', בית עובד בדיני הנחת תפילין אות כ"ח, כסא אליהו אות ב', שערי תשובה סוף סימן כ"ז, חסד לאלפים אות י"ב, כף החיים לה"ר חיים פאלאג'י סימן יו"ד אות י"ח, בן איש חי פרשת וירא אות ט"ו. ובספר בנימין זאב נתן סימן לדבר:'כי יד על כס יה', והביאו שלמי צבור שם. ומהריק"ש ז"ל טעמא טעים, משום שנאמר:'והיה לך לאות על ידך' – ולא לאחרים, יעו"ש, והביאו כף החיים שם ובן איש חי שם. ואפילו יושב לבדו או בבית אפל גם כן צריך לכסות, כן משמע מסתמיות דברי הרב ז"ל, וכן כתב בן איש חי שם. וכן בהנחת תפילין של ראש צריך לכסות ראשו בטלית בשעת הנחה כדי שתהא בהצנע, כן משמע מדברי הצמ"ח בפרי עץ חיים שם שכתב, וז"ל: ואם זה נאמר בתפילה של יד וכו' עלמא דאתגליא וצריך לכסותן אפילו בהנחתן מכל שכן בתפילה של ראש שהם מכלל הבחינות המכוסים, עכ"ל, וכן כתב הברכי יוסף סימן ז"ך אות ה' בשם מר זקנו ז"ל, והביאו שלמי צבור דף ט"ל ע"ד".
ועוד כתב (סי' ח' ס"ק י"א): "ולפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות בדרושי ציצית דרוש ה' ודרוש ו' צריך לכסות התפילין של ראש בטלית הגדול, וכו' ומשמע שיהיו מכוסים לגמרי שיהיו מכוסים כל זמן שהם מונחים על הראש, וכן הוא בהדיא בספר מצת שמורים. וכו' ומה שכתב מחצית השקל על דברי מגן אברהם שהכוונה שהטלית יכסה כל הראש וגם התפילין ויהיה הטלית כעין גג על התפילין אבל מכל מקום יהיו נראים מלפניו, משום דכתיב:'וראו כל עמי' וכו', כתב שם היפה ללב נר"ו דאין ראיה דיש לומר אף על פי שמכוסה בטלית מכל מקום ניכר שיש לו תפילין בראשו שבולטים בטלית או בכובע וכמו שכתב מגן אברהם גופיה בסימן ז"ך ס"ק ך' יעו"ש וכו' עי"ש".