שאלה:
א. האם יש הבדל אם אישה מתפללת ביחידות או בציבור (מפני שאינה מצטרפת למניין)?
ב. האם יש עניין בכך שאישה תגיע לבית הכנסת כדי לענות אמן, ולומר קדושה, ברכו וכד'?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אין חיוב לבת להתפלל בציבור, אך יש מצוה אם מזדמנת לבית הכנסת לענות לאמן, ברכו, קדושה וכו'[1].
מקורות:
[1] כתוב בגמ' סוטה (כ"ב ע"א): "ת"ר: בתולה צליינית, ואלמנה שובבית, וקטן שלא כלו לו חדשיו – הרי אלו מבלי עולם וכו' קיבול שכר מאלמנה, דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה, כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן, אמר לה: בתי, לא בית הכנסת בשיבבותך?! אמרה ליה: רבי, ולא שכר פסיעות יש לי?! כי קאמר – כגון יוחני בת רטיבי" (ופרש"י – שהיתה מכשפת) [אמנם אין ראיה שיש חיוב, ראה מסכת סופרים פי"ח משנה ח' ומ"מ יש מצווה בכך].
וכתב בשו"ת שבות יעקב (ח"ג או"ח סי' נ"ד): "כי אף על פי שהאשה גם כן מחויבת בתפלה כמבואר בא"ח סי' ק"ו, מכל מקום כיון שהאשה אינה מצוה כלל להתפלל בעשרה ואינה מצטרפת למנין ולא לקדושה כלל, כדאמרינן אשה בעזרה מנין ובתולה ציילנית מבלי עולם ע"ש בסוטה דף כ"ב". וראה בחוקי הנשים (פרק מ"ג), ובמאמר מרדכי (לימות החול פט"ו סעי' נ"ב): "גם לאישה שבאה לבית הכנסת יש מעלה גדולה ושכר גדול. אך תזהר שלא יפגע דבר זה בבני ביתה, ותזהר לשבת בבית הכנסת במקום צנוע שלא יכשלו אנשים בראייתה" [והיה רגיל מרן הרב זצ"ל לספר על סבתו הרבנית שמחה צדקה זצ"ל שהיתה מתחילה את תפילתה יחד עם המנין הראשון ומסיימת את תפילתה עם המנין השני].