שאלה:
באיזה מבטא עלי להתפלל?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כל אדם צריך להתפלל במבטא שלו. עדיף שיאמר ח' וע' כביטוי הספרדים ובעיקר בקריאת שמע[2].
מקורות:
[2] כתב בשו"ת יוסף אומץ (סימן י'): "מ"מ נדון שלנו שרוצים לשנות התיבות התדיריות והמורגלות בפי כל המון ישראל אנשים ונשים וטף, ולשנות נקודתן שינוי מורגש, וכל העם מקצה יחדיו ירננו מרננו אבתרייהו, ונעשה הדבר חוכא ואיטלולא, והם משתררים גם השתרר, ופערו פיהם שכל ישראל המה וחכמיהם ורבניהם טעו במדבר לא ידעו לקרות התיבות. הא ודאי אינהו הוא דקטעו בנקודות הקצף עושי חדשות ומזלזלים לאלפי רבבות ישראל, ויש לבטל דעתם ולכופם לכבוד ה' ותורתו וכבוד גדולי ישראל ראשונים ואחרונים רבים ועצומים מאריות גברו חשיבי דרומאי אשר קטנם של תלמידי תלמידיהם עבה ממתניהם של אלו המשנים".
וכתב בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סי' כ"ה): "ואשר כתבתם שאמר לכם הרב החסיד מהר"א מני נר"ו, שאין הולכים בנוסח התפלות כפי דקדוק לשון המקרא, כי כן כתב הרב חיד"א ז"ל ביוסף אומץ, כן הוא, כי הגאון חיד"א ז"ל בספרו יוסף אומץ סי' י', שנשאל שם בשינוי נקודות איזה תיבות, ממנהג בכל תפוצות ישראל מאלופות מרובבות, כגון נקודות נקדישך ונעריצך וכיוצא בהם, שרוצים לשנות נקודותיהם ע"פ הדקדוק. וכו' וכבר נודע שהגאון הרב תיו"ט כתב שיאמרו חי העולמים בצירי ע"פ הדקדוק, ואני הדל הן כל יקר ראתה עיני תשובת רבנים מדקדקים שהסכימו לומר להפך לומר חי בפתח בברכות כפי המנהג וכו' ע"ש בדברי קודשו ז"ל. ולפ"ז ברכת פרי הגפן שכל קהילות ישראל אנשים ונשים וטף אומרים בסגול, כך ראוי לנהוג, ואין אנחנו משגיחים על משפט הדקדוק שיש במקראות".
ומ"מ אם במבטא שלו מחליפין בין אלפין לעיינין וחתין לההין – יש לשנות, כמו שכתב השו"ע (סי' נ"ג סעי' י"ב): "אין ממנין מי שקורא לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ל"ז): "פי' הברת העין הוא בחוזק ועמוקה יותר מהברת האלף, וה"ה למי שקורא חתי"ן ההי"ן או שקורא לשיבולת סיבולת". וכתב כה"ח שם (ס"ק נ"ט): "הוא הדין לבני רומניא שקורין לחתי"ן ההי"ן. הרדב"ז חלק ב' סימן מ"ה, כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף, עולת תמיד אות ט', מגן אברהם ס"ק ט"ו, אליה רבה אות י"ז, סולת בלולה אות יו"ד, רבינו זלמן אות ט"ז. וכן כל מי שאינו יכול להוציא את האותיות כתיקונן אין ממנין אותו ש"ץ. הרמב"ם פרק ח' מהלכות תפילה דין י"ב. ועיין ט"ז סימן קכ"ח ס"ק ל'. ודוקא במקום ששאר העם אינם עלגים, אבל אנשי בית חיפה ובית שאן במקומן אפילו שקורין לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן – יורדין לפני התיבה. הרדב"ז שם, כנסת הגדולה שם, עולת תמיד שם, מגן אברהם שם, אליה רבה שם, סולת בלולה שם, רבינו זלמן שם, שלמי צבור דף ע"ב ע"ד". וראה בשו"ע (סי' קכ"ח סעי' ל"ג). וראה מאמר מרדכי לימות החול (פי"ט סעי' ד'), וראה עוד שם (פ"ל סעי' י"ד): "לא ימנו אדם שמחליף את האותיות, כגון שקורא אות "עין" כאות "אלף" וכדו'. אמנם במקומות שכל הקהל רגיל לדבר כך או שאין שם אחר – מותר". וע"ע להלן פרק י' שאלה ד'.