שאלה:
באלו תפילות נשים ספרדיות חייבות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מצד הדין לספרדיות מספיק לאשה להתפלל רק פעם אחת ביום, וי"א אפי' רק בקשה אחת[1]. בת או אשה הרוצה להתפלל ג' פעמים ביום – כמובן שיכולה היא, אך לפני שתנהג כך תאמר: "בלי נדר", שאם לא כן יהיה זה עליה כקבלת נדר[2].
אשה שקבלה עליה להתפלל תפילת שחרית – תברך בתחילה ברכות השחר[3] וברכות התורה[4], ואז היא יכולה להתפלל על הסדר את כל התפילה, או שתמשיך מ"ברוך שאמר" או מ"יוצר אור" עד הסוף. ותברך גם את הברכות שלפני ק"ש[5].
[1] כתב הרמב"ם (הל' תפלה פ"א הל' א'-ב'), וז"ל שם: "ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא: שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו". ופסקו שו"ע (סי' ק"ו סעי' ב').
וכתב כה"ח שם (ס"ק ז'): "ומיהו גם להסוברים תפלה דאורייתא, אין מנין התפילות מן התורה ולא נוסח התפלה מן התורה כמו שכתב הרמב"ם שם והביאו מגן אברהם ס"ק ב', וכן כתב הכלבו שם, וכן כתב אבודרהם שאין מברכין על התפלה מפני שהתפלה היא מצוה שאין לה קצבה מן התורה אלא ביד האדם הוא למעט או להרבות יעו"ש, והביאו מגן אברהם ס"ק ד', וכן כתב הב"ח לדעת הרי"ף יעו"ש, ומטעם זה כתב המגן אברהם ס"ק ב': לכן נהגו רוב הנשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר, עכ"ד, וכן כתב הסולת בלולה אות א', רבינו זלמן אות ב', חסד לאלפים אות א'".
וראה משנ"ב (סי' ק"ו ס"ק ד'), וז"ל: "כתב המג"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב, לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה, ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר. אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מדברי סופרים שהם אנשי כנסת הגדולה שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות, ואף על פי שהוא מצות עשה מדברי סופרים שהזמן גרמא, והנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים, הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים".
[2] כתב השו"ע (סי' רי"ד סעי' א'): "דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור, הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם להם; הלכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש השנה ושבין ראש השנה ליום כיפורים, ומי שרגיל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב או מי"ז בתמוז ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא – צריך ג' שיתירו לו. אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם, ונהג כן אפילו פעם אחת – צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר. לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרים, לסייג ופרישות, יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר, וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה, ולא לעולם".
[3] כתב השו"ע (סי' מ"ו סעי' ד'): "והנשים מברכות: שעשני כרצונו".
וכתב המשנ"ב (סי' ע' ס"ק ב'): "ולענין ברכת השחר לכאורה תלוי זה אם נימא דהברכות האלו יש להם זמן עיין לעיל בסוף סימן נ"ב במשנה ברורה ובבה"ל וצ"ע, ומסתימת לשון הטור ושו"ע בסימן מ"ו ס"ד ובפרט מהלבוש שם עי"ש משמע דמברכות ברכות השחר כמו אנשים".
וכתב כה"ח שם (ס"ק מ'): "כתב הרב זקן שמואל בריש ספרו נראה דאף העבד מברך ברכה זו, והביאו הברכי יוסף אות יו"ד. אמנם הפרי חדש ז"ל כתב באות ד' על דברי מרן ז"ל, וז"ל: ולי נראה שאין מברכות אלא השתי ברכות ראשונות ותו לא כיון דלא אשכחינן לה בגמרא דכולי האי הוה ליה לפרושי, עכ"ל, ולזה הסכים הרב מהר"י עייאש בספר מטה יהודה סוף אות יו"ד יעו"ש, והביא דבריהם השלמי צבור דף נ"ד ע"ב, וכן כתב החיד"א בקשר גודל סימן ה' אות כ"ג דנשים מברכות שעשני כרצונו בלא שם ומלכות, סידור בית עובד אות י"ג, בן איש חי פרשת וישב אות יו"ד. ולפי זה גם העבד וטומטום ואנדרוגינוס יאמרו בלא שם ומלכות". ועוד כתב שם (ס"ק מ"א): "בענין שתי ברכות הראשונות משמע מדברי הפרי חדש הנז' דנשים מברכות דהיינו שלא עשני גויה שלא עשני שפחה, וכן כתב החיד"א בקשר גודל שם אות כ"ב, וז"ל: נשים מברכות שלא עשני גויה שלא עשני שפחה בשם ומלכות, אחרונים בסימן מ"ו ודלא כהרב יעב"ץ בסידורו שכתב בלא שם ומלכות, עכ"ל, והביא דבריו סידור בית עובד אות י"ג. אמנם בסידור עמודי שמים כתב שהאשה תברך שלא עשני גויה שלא עשני שפחה בלא שם ומלכות מאחר שלא נזכר בגמרא, וכן בשעשני כרצונו נכון שלא תברך בשם ומלכות עכ"ד, והביאו פתחי עולם אות י"ז". וראה מאמר מרדכי (לימות החול פרק ו' סעי' ל"ז), שברכת "שעשני כרצונו" יברכו בלי שם ומלכות, ויהרהרו שם ומלכות בלבן, אבל ברכות "שלא עשני גויה" ו"שלא עשני שפחה", מברכות בשם ומלכות.
[4]כתב השו"ע (סי' מ"ז סעי' י"ד), וז"ל: "נשים מברכות ברכת התורה". וכתב הבה"ל שם (ד"ה "נשים") "הטעם, דהא חייבות ללמוד הדינים שלהם. ועוד דחייבת לומר פרשת הקרבנות כמו שחייבת בתפלה א"כ קאי הברכה על זה. ב"י מ"א. ולפ"ז הטעם, יכולה להוציא בברכות התורה את האיש, וכן כתב הפמ"ג בהדיא. והגר"א בביאורו חולק ע"ז הטעם, עי"ש, אלא הטעם דמברכות הוא, דאף דפטירי מתורה, מ"מ יכולות לברך ולומר וצונו, דלא גריעא מכל מצות עשה שהזמן גרמא דקי"ל דיכולות לברך עליהן, וכדלעיל בסימן י"ז ס"ב עיין שם, ולפ"ז אין יכולות להוציא את האיש. וקטן שהגיע לחינוך בודאי אינו יכול להוציא את הגדול בברכות התורה, לפי מה שסוברים הרבה פוסקים דברכות התורה הוי מן התורה, וכ"כ הפמ"ג", וכתב כה"ח (שם ס"ק ל"ג), וז"ל: "דהא חייבות ללמוד דינין שלהם כמ"ש ביורה דעה סימן רמ"ו סעיף ו', ועוד דחייבות לומר פרשת הקרבנות כמו שחייבות בתפלה, ואם כן קאי הברכה על זה. בית יוסף בשם האגור, לבוש, מגן אברהם ס"ק י"ד, אליה רבה אות י"א, מטה יהודה אות י"ט, סולת בלולה במקור חכמה אות ג', רבינו זלמן אות יו"ד. ועיין ספר חסידים סימן שי"ג".וראה מאמר מרדכי (לימות החול פרק ו' סעי' ס"ג).
[5] ותברך בשם ומלכות, וכך נהגו אמותינו הקדושות ואין לשנות [ועיין לעיל שאלה ו'].