שאלה:
האם יש איסור מוחלט לנשים ספרדיות לומר את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בענין ברכות קריאת שמע עם שם ומלכות, עייני בספרנו "ספר הלכה" (ח"ב עמ' ח' סעי' מ"א[1]) שכתבנו, שאשה היודעת להתפלל – יכולה להתפלל את התפילה עם הברכות של פסוקי דזמרה, וברכות קריאת שמע בתחילה ובסוף[2].
מקורות:
[1] עיין מאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ג סעי' מ"ז), וז"ל: "אישה היודעת להתפלל – יכולה להתפלל את כל התפילה עם ברכותיה ("ברוך שאמר", "ישתבח" וברכות ק"ש תחילה וסוף), כיון שכולם חלק מהתפילה, ואשה חייבת בתפילה".
[2] וראה מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ג או"ח סימן ד'): "כתב המשנ"ב (סימן ע' ס"ק ב') שנשים פטורות גם מברכות ק"ש, אך הביא את דעת מג"א (ס"ק א') שחייבות ב"אמת ויציב" כיון דנתקן על ענין זכירת יציאת מצרים, וכן הברכות שלאחר ק"ש דערבית מחוייבות לאמרם כיון דמצות זכירת יציאת מצרים נוהגת ביום ובלילה, והוסיף שיש חולקים על כך [ומ"מ לדעתו יכולות להמשיך על עצמן חיוב]. וגם הרב כה"ח (סי' ע' אות א') הביא דעות אלו, וכתב: "ומכל מקום אפילו למאן דאמר פטורים – אם הם מקיימים המצוה יש להם שכר, אלא שאינו כמו מצוה ועושה". וחתם דבריו: "ועל כן נוהגות הנשים שיודעות ללמוד, להתפלל כל סדר התפלה כמו האנשים אין פחות, מפרשת העקידה עד סוף עלינו לשבח".
ועיין ב'עוד יוסף חי' (וארא סעי' ו') שכתב: "נשים אף על גב דפטורין מן ק"ש מפני שהיא מ"ע שהזמן גרמא, חייבין מדינא בקבלת מלכות שמים, ע"כ חייבין לפחות לקרות פסוק ראשון, ונכון ללמדם ג"כ פסוק בשכמל"ו".
וראה בבא"ח (ש"ר פרשת וישב סעי' י"ב) שכתב שנשים מברכות ברכת התורה, וראה ב"ספר הלכה" (ח"ב סעיפים מ'-מ"א), ובספר זכרון מהרב צדקה זיע"א שם הובאה תשובתו לבנות סמינר "אור החיים" בבני ברק שיברכו יוצר, ק"ש ויכולות להתפלל מוסף.
על כן מותר לנשים להתפלל את כל התפילה כולה ולברך ברכות השחר, ואומרות: "ברוך שעשני כרצונו בלי שם ומלכות" – (שם בבא"ח ס"י). ויכולות לומר ברוך שאמר, ישתבח, יוצר ולהתפלל מוסף, וכלשון כה"ח (שם): "מפרשת העקידה עד סוף עלינו לשבח". וכן נשים הרגילות להתפלל יכולות לומר הלל עם ברכה, בימים בהם אומרים הלל שלם". וכך נהגו אמותינו הקדושות ואין לשנות".