שאלה:
בישיבה הקטנה בה אני מלמד, התעוררו השאלות הבאות:
- מאיזה גיל יכול ילד כהן לישא את כפיו?
- האם הוא יכול לשאת את כפיו בקביעות, הרי לכאורה יש כאן בעיה של 'כבוד הציבור'?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כהן משהביא שתי שערות יכול מעיקר הדין לישא את כפיו. עיין בגמרא מסכת מגילה (כ"ד ע"א) ובתוס' שם ובמסכת סוכה (מ"ב ע"א). אמנם, משום כבוד הציבור התירו שיברך רק באקראי ולא באופן קבוע. כפי שעולה ממכתבך המדובר הוא בישיבה קטנה בה כל המתפללים הם בגילו של הכהן. אם כן, כיון שזהו הציבור – יכול לברך ולישא כפיו באופן קבוע, כיון שכאן לא שייך הטעם של כבוד הציבור[1].
מקורות:
[1]כתוב בגמ' מסכת מגילה (כ"ד ע"א): "קטן קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו". וכתבו בתוס' שם (ד"ה "ואין נושא כפיו): "משמע הא אם הביא שני שערות – ישא כפיו. וקשה דהא סוף פ"ק דחולין (דף כד: ושם) אמר דאין נושא את כפיו עד שיתמלא זקנו. ועוד קשה דמשמע סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מב.): קטן היודע לישא את כפיו – חולקין לו תרומה בגורן ואפילו קטן ממש. וי"ל דההיא דלולב הגזול מיירי עם כהנים גדולים ללמוד ולהתחנך, והא דפסלינן הכא קטן מיירי בשאין גדולים עמו, וההיא דחולין דבעי מלוי זקן מיירי לישא כפיו תדיר בקביעות, אבל באקראי בעלמא – יכול הוא לישא כפיו אף על פי שלא נתמלא זקנו, כדי לאחזוקי נפשיה בכהני (וע"ע תוס' יבמות צט: ד"ה ואלו)". וראה בתוס' במסכת סוכה (מ"ב ע"א).
כתב השו"ע (או"ח סי' קכ"ח סעי' ל"ד): "קטן שלא הביא שתי שערות – אינו נושא את כפיו בפני עצמו כלל; אבל עם כהנים שהם גדולים – נושא ללמוד ולהתחנך. ומי שהביא שתי שערות – נושא את כפיו, אפילו בפני עצמו, ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות, עד שיתמלא זקנו, שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע. וכל שהגיע לשנים שראוי להתמלאות זקנו, אף על פי שלא נתמלא, קרינן ביה נתמלא זקנו (וע"ל סי' נ"ג סעיף ח')".
וכתב כה"ח שם (ס"ק קצ"ד): "קטן שלא הביא שתי שערות וכו'. משמע אפילו הוא בן י"ג – אסור, ולכן צריך לדקדק בדבר שלא יבא לברכה לבטלה. מגן אברהם ס"ק מ"ח, רבינו זלמן אות מ"ט, חסד לאלפים אות ח"י. אבל האליה רבה אות נ"ח כתב על דברי המגן אברהם הנז' דלא ידע מאי ברכה לבטלה בזה דקטן מברך על כל מצות אף שאינו מצוה, אלא נראה דכל שהוא בן י"ג סמכינן על הרוב ואמרינן דמסתמא הביא שתי שערות כדלעיל סימן ג"ן סעיף יו"ד וסימן נ"ה סעיף ה' בהגה וכן הדין בברכת המזון, עכ"ל, ומה שכתב המחצית השקל אות מ"ח לפרש דברי המגן אברהם דר"ל אי ידעינן דלא הביא שתי שערות אף על גב שהוא בן י"ג שנה – לא ישא את כפיו, עכ"ל אין כן משמעות דברי המגן אברהם, אלא משמע דבעינן י"ג שנים וגם בודאי הביא שתי שערות, וכן הבינו כל הפוסקים הנזכרים ודלא כהמחצית השקל, ועיין פרי מגדים אשל אברהם אות מ"ח מה שרצה לתרץ בדברי המגן אברהם ולא נתיישב יעו"ש. ועל כן פסק החיי אדם בכלל ל"ב אות ו' כדברי האליה רבה דכל שהגיע לי"ג שנים בסתמא אמרינן שהביא שתי שערות, וכן פסק החיד"א בספר כסא רחמים דף ו' ע"ג והביאו בית מנוחה אות ט"ו, וכן פסק ישועות יעקב, מגן גבורים, נזירות שמשון, והביאו ארחות חיים אות ל"ב, משנה ברורה אות קכ"א, וכן עמא דבר".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק קכ"א): "שלא הביא – ואם נעשה בן י"ג שנה ויום אחד, תלינן לענין זה שמסתמא הביא ב' שערות, וכעין שפסק הרמ"א לעיל בסי' נ"ה בס"ה בהג"ה", ועוד כתב (ס"ק קכ"ד): "ומיהו – גם זה הוא מטעם כבוד הצבור, שאין כבודם שיברכם תמיד בקבע וביחידי איש שלא נתמלא עדיין זקנו".וראה בכה"ח שם (ס"ק ר"ב). וראה במאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ט סעי' ז'): "כהן קטן לא יעלה לדוכן לבדו אלא רק אם יש שם עוד כהן שעולה איתו. ועלייה זו של הקטן היא מדין חינוך בלבד. אמנם אם הביא שתי שערות – יכול לעלות לדוכן לבדו, ובתנאי שלא יעשה כן בקביעות. ואם יש לו חתימת זקן – יכול לעלות בקביעות".