שאלה:
א. האם חובה בעת השכמת הבוקר ליטול ידיים ליד המיטה?
ב. האם יש הבדל בדין זה בין גברים לנשים?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. נטילת ידיים של הבוקר צריכה להיות סמוכה כמה שיותר למיטה[1]. אם הדבר קשה לו -ילך פחות פחות מארבע אמות, ובשעת הדחק יכול לסמוך על הדעות שכל החדר נחשב כד' אמות[2].
ב. אין חילוק בדין זה בין גברים לנשים
מקורות:
[1] בא"ח (ש"ר פרשת תולדות סעי' ו'). וכתב כה"ח (סי' ד' ס"ק א'), וז"ל: "כתב בספר תולעת יעקב דבזוהר איתא ההולך שחרית ד' אמות ולא נטל ידיו – חייב מיתה. וכו' ומה שכתב האליה רבה סימן א' סעי' ד' בשם דמשק אליעזר על דברי תולעת יעקב הנ"ל, וז"ל: ושמא דוקא בזמנם כמו לענין גילוי וזוגות, עכ"ל, כתב ברכי יוסף שם דאין דבריו נראים. וכן משמע מדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דגם בזמן הזה איתא, והבאנו דבריו לקמן סעי' י"ב. ולכן יזהר כל אדם להכין הכלי סמוך למטתו באופן שלא יצטרך לילך ד' אמות". אמנם במשנ"ב (סי' א' ס"ק ב') כתב, וז"ל: "בשל"ה כתב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפלה הן בבוקר הן בערב. ומיד כשיתעורר משנתו ואינו רוצה לישן יטול ידיו אף שנשאר מושכב. ומכ"ש שלא ילך ד"א בלי נטילת ידים. וצריך מאד ליזהר בזה. ובזוה"ק מפליג עבור זה בענשו למאד כי הוא משהה על עצמו רוח הטומאה". וראה במאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' ב'-ג').
[2] ראה שערי תשובה (או"ח סי' א' ס"ק ב'). וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ב'), וז"ל: "אם אירע שהמים רחוקים ואין לו מי שיקרבם אליו – נהגו קצת מבעלי הנפש שהולכים פחות פחות מד"א. וכתב השערי תשובה ע"ז דלא נהירא דעדיף יותר שילכו במרוצה שלא להשהות רוח רעה על ידיו. י"א דלענין זה אמרינן כולא ביתא כד' אמות דמי אבל אין לסמוך ע"ז כ"א בשעת הדחק".
אמנם לכתחילה היכא דאפשר ילך פחות פחות מד' אמות וכמו שפוסק הבא"ח (ש"ר פרשת תולדות סעי' ז'). וראה עוד בכה"ח (סי' ד' ס"ק ב'), ז"ל: "אם קם ממטתו ולא מצא כלי הנטילה סמוך לו ואין יכול לומר לאדם אחר שיביאנו אליו, כתב הברכי יוסף שם דשמיע ליה מרבנן קדישי דנהיגי לילך פחות פחות מארבע אמות כאותה שאמרו גבי שבת, וכן כתב במורה באצבע בקונטריס קשר גודל סימן א' סעי' ד', שלמי צבור דף י"ח ע"ג, זכור לאברהם חלק ג' בשם הנזכר, רוח חיים סעי' א', פתח הדביר חלק א' סעי' א' ובקונטריס אחרון חיים שנים ישלם סעי' ב', וכן כתב בן איש חי שם סעי' ז'. ודלא כמו שכתבו בית עובד סעי' ג' ושערי תשובה סימן א' סעי' ב' דאדרבא מצוה לרוץ אל המים כדי למהר להסיר מעליו כח הטומאה וכו', ועיין שם ברוח חיים שדחה דבריהם, וכן הרב פתח הדביר שם דחה דבריהם עי"ש. וסיים שם הרוח חיים דהולך פחות פחות מארבע אמות ויושב קצת ושיעור הישיבה שיושב יהיה כשיעור מה שהלך עי"ש. מיהו מן הפוסקים הנ"ל שלא הזכירו רק לעמוד משמע דאין צריך לישב". וכן העלינו למעשה במאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' ג') שלכתחילה עדיף ללכת פחות פחות מד' אמות.