שאלה:
בעת לימודי בספרו החשוב "ספר הלכה" נתעורר לי שאלה מהלכות נט"י שחרית.
בסעי' א'[1] כתב כת"ר, שיש שלושה טעמים לנטילת ידים:א. משום רוח רעה.ב. משום שידיים עסקניות.ג. משום שאדם בבוקר נעשה כבריה חדשה. אמנם נראה מהב"י (סוף סי' ד') שהטעם הראשון שכת"ר הביא הוא באמת שני טעמים, שהב"י הביא דלדעת האורחות חיים רוח רעה שורה דוקא בלילה, וגם אדם שהיה ער כל הלילה שורה עליו הרוח רעה, והביא את דעת הזוה"ק (בפרשת וישלח) על הפסוק: "ויותר יעקב לבדו", וז"ל: "דהא עת מאן דנאים בלילה בערסיה דלא טעים טעמא דמותא", והיינו שנראה מדבריו שרוח רעה שורה בשעת השינה. ולפי זה יש נפקא-מינה לדינא לענין שני דברים: א. אם נשאר ער כל הלילה, שלאורחות חיים – צריך נטילת ידיים, ולהזוה"ק – אין צריך נטילת ידיים. ב. אם ישן ביום, שלשיטת האורחות חיים – אין צריך נטילת ידיים, ולשיטת הזוה"ק – צריך נטילת ידיים. וכמובן באופן שישן שיעור שיתין נשמין, דבלאו הכי לא מקרי שינה בשביל שתחול עליו רוח רעה השורה על הידיים בשעת השינה. והנה בשו"ע בסעיף ט"ו כתב, וז"ל: "ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות עליהם מים ג' פעמים", ובהגהות הגר"א שם כתב דלאורחות חיים – אין צריך נטילה, וכן בזוה"ק משמע ג"כ אלא די"ל דלאו דוקא ואורחיה דמילתא נקט, עכ"ל. והמתבאר מדבריו שמסופק לו בשיטת הזוה"ק אי סובר כאורחות חיים, או דלמא שיטה בפני עצמה היא. והב"י נמי כתב להסתפק שם בזה. ואמנם בט"ז שם כתב בס"ק י"א שיש ספק האם רוח רעה באה מכח השינה או מכח הלילה, והמשבצות זהב כתב שזהו הספק אי כהאורחות חיים או כזוה"ק. וכן כתב המלבי"ם ב"המאיר לארץ" סעי' ס"ה שהביא בשם אור החמה משם מהרח"ו שדייק והוכיח מהזוה"ק שרוח רעה שורה ג"כ ביום. וכן כתב מהר"ח דלונזי בדרך החיים ובברכ"י. וכן ראיתי בספר "עצי היער" להגאון ח"ר עזרא יחזקאל רחמים זצ"ל שכתב שישנם ב' שיטות בזה.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בספרי "ספר הלכה" (ח"א עמ' י"ג סעי' י"ז[2]): "אם היה ניעור כל הלילה – ייטול ידיו בבוקר לאחר עמוד השחר ולא יברך. ויש מחמירים וסוברים שאפילו אם ישן וקם קודם עמוד השחר ונטל ידיו וברך "על נטילת ידיים" – חייב ליטול ידיו שנית כשיעלה עמוד השחר ולא יברך על נטילה זו, וטוב להיזהר בזה"[3], ועוד עיין שם (סעי' י"ט[4]): "אם ישן ביום שנת קבע יותר מחצי שעה[5] – ייטול ידיו ג' פעמים לסירוגין אך לא יברך"[6].
מקורות:
[1] מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' א').
[2] מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' י"ט).
[3] ראה שו"ע (סי' ד' סעי' י"ג) כה"ח (שם ס"ק מ"ז). וכל האמור הוא מפני מחלוקת זו אם תלוי הרוח רעה בשינה או בלילה.
[4] מאמר מרדכי לימות החול (פ"ב סעי' כ').
[5] ראה כה"ח (סי' ד' ס"ק נ"ה): "ושיעור שיתין נשמי הוא לערך חצי שעה. קיצור שלחן ערוך שם. והמחזיק ברכה בקונטריס אחרון כתב בשם חכם אחד שהוא יותר מחצי שעה".
[6] ראה בא"ח (ש"ר פרשת תולדות סעי' י"ג) כתב, וז"ל: "אם ישן האדם ביום וכן אם ישן אחר חצות לילה – צריך נט"י לשפוך ג"פ בסירוגין, אך אין צריך ליטול לתוך כלי אלא יכול ליטול על הקרקע אם אין כלי לפניו, וגם נמי דאין צריך לברך ענט"י. ואף על גב דהרב מהר"א שרעב"י ז"ל בד"ש כתב בזה דאין צריך נט"י וכן הביא מן מקדש מלך, כבר כתב הרב אל"י ז"ל דלא נאמר כן אלא בשעת הדחק, אך הטוב והישר הוא דצריך נט"י ג"פ בסירוגין אבל בלא ברכה", וכדבריו כתבנו שם.