שאלה:
כתב מרן הרב בספרו "ספר הלכה" ח"א עמ' כ"ה סעי' כ"ט[1], וז"ל: "נטילת ידים של בית הכסא קלה יותר מנט"י של שחרית, כי רוח רעה השורה בלילה קשה יותר מרוח הרעה השורה בבית הכסא, ולכן אין צריך כלי בנטילה זאת", עכ"ל. ומרן הרב ציין שם לעוד יוסף חי פרשת ויצא סעי' ה', ובאמת ראיתי שם כדברי הרב שאינו צריך כלי לנטילת ידיים אחרי שיוצא מבית הכסא. אולם קשה לי, כי מהבא"ח פרשת תולדות סעי' ט"ז נראה לא כך, שכתב שם: "ודע, כי אפילו בנכנס לבית הכסא אין שורה עליו רוח רעה כמו כח רוח רעה ששורה עליו בשינה, דטעם טעמא דמותא, לכך אין צריך להזהר בכל הנך לבלתי ילך ארבע אמות בלא נטילת ידים, דאין צורך להזהר בזה אלא רק בשינה, וכן נמי אין צריך להזהר בכל הנך ליטול לתוך כלי דוקא כמו שכתבתי בנטילת ידים דשינה", משמע שרק בשני דברים האלה (הליכה ולתוך כלי) לא צריך להזהר, אבל צריך להזהר ליטול עם כלי!
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
קבלתי את מכתבך בקשר למה שכתבתי בספרי "ספר הלכה" (ח"א עמ' כ"ה סעי' כ"ט[2]), אם צריך ליטול מתוך כלי בנטילת ידים ליוצא מבית הכסא.
אמנם נכון שאת לשון הבא"ח (פר' תולדות [שם]) אפשר לפרש, שרק לתוך כלי אין צורך אבל מכלי נשאר דינו כנטילת ידיים.
אבל זה אינו, כי הרי כתב אחר כך בצורה מפורשת: "אבל צריך להזהר שיטול ג' פעמים סירוגין וגם שיטול שיעור רביעית", משמע אבל שאר דברים לא מעכבים. ואם זה היה מעכב, היה צריך להזכירו, לפיכך זה לא סותר מה שכתב ב"עוד יוסף חי" שאין צריך כלי[3]. אולם העיקר הוא המקור שממנו שאב הרב לחלק בין נטילת ידיים של שינה לשאר נטילות, הרי הוא מזכיר ב"עוד יוסף חי" את "מנחת אהרן". ועיין לכה"ח (סי' ד' ס"ק ס"א) שהביא את הסברות לכאן ולכאן. ובפירוש כותב האליה רבה(סעי' י"ד): "אינה בת מלך ואין צריך כלי"[4]. ועיין להחיד"א במחזיק ברכה (סעי' ו') שמלשונו אפשר לסבור שהוא מצריך כלי, ואינו למי שמעיין בדבריו. וכן מה שכתב הכה"ח משם ה"סולת בלולה". ועיין שם. ועוד עיין ל"מנחת אהרן" (הנ"ל כלל ה'[5]).
מקורות:
[1] מאמר מרדכי (לימות החול פ"ג סעי' מ"ב).
[2] מאמר מרדכי (לימות החול פ"ג סעי' מ"ב).
[3] ראה בעוד יוסף חי (ויצא סעי' ה') שכתב, וז"ל: "אע"ג דאמרו בזהר הקדוש (ח"א דף י' ע"ב) אית רוחא חדא בבית הכסא וכו' אין רוח רעה זו דבית הכסא כחה חזק כרוח רעה דשנת הלילה ולכך הקלו בה דאין צריך כלי ועוד בשאר דברים, וכנזכר במנחת אהרן (דף י"ג ע"א כלל ה' סעי' ד')".
[4] וכתב כה"ח (שם) על דברי האליה רבא, וז"ל: "משמע מדבריו דביוצא מבית הכסא – צריך ג' פעמים אבל לא כלי, וכן כתב הרב אשל אברהם ס"ק י"ז והמחצית השקל שם והכרם שלמה בשם הנז' עי"ש. וכו' וכן כתב הגאון חיד"א במחזיק ברכה אות ו', וז"ל: הני מילי שעלו מן הרחצה לאו כולהו מטעמא חד נינהו, דקם מן המטה והיוצא מבית הכסא והמרחץ והנוטל צפרניו הוא משום רוח רעה השורה על הידים, ומיהו לא שוו בשיעורייהו, דהקם מהמטה – צריך ג' פעמים אל כלי, אבל יוצא מבית הכסא ומרחץ והנוטל צפרניו – אין צריך ג' פעמים וכלי כי רוח הטומאה מעט, והולך בין המתים ונוגע במת – צריך ג' פעמים וכן בתשמיש המטה מפני הטומאה, אבל חולץ מנעליו ונוגע ברגליו וחופף בראשו הוא משום נקיות, מקור חיים להרב מהר"ח הכהן עי"ש באורך, וביציאת בית הכסא חזינן לרבנן קשישאי שרחצו ג' פעמים וגם רחצו פעם אחת אם חלצו בתי רגלים מעור שנוהגים בטורקיא"ה, עכ"ל. והביאו דבריו שערי תשובה אות כ' וזכור לאברהם חלק א' אות נו"ן" וכו'.
[5] מנחת אהרן (שם אות א') כתב, וז"ל: "ומיהו לא הושוו בשיעוריהן, דהקם מהמטה – צריך ג' פעמים אל כלי, אבל היוצא מבית הכסא ומבית המרחץ ונוטל צפורניו – אין צריך ג' פעמים ולא כלי כי רוח הטומאה מעט", משמע שזה אותו דין לתוך כלי ומכלי.