שאלה:
אני חוזר בתשובה וברצוני לדעת:
מהי הטלית? באלו תפילות מתעטפים בה? האם הבגד שלובשים מתחת לבגד העליון גם כן נקרא טלית?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
ראשית, ברצוני להבהיר לך שיש שני דברים שונים – ציצית וטלית.
ציצית – זהו בגד שיש לו 4 כנפות, וגודלו לפחות כ-48 ס"מ על 72 ס"מ (כולל החור)[1], באמצעו יש חור להכנסת הראש[2]. את הציצית הזו לובשים על הגופיה ומתחת לחולצה[3]. לובשים אותה מהבוקר ועד הערב כשהולכים לישון[4].
טלית – גודלה גדול יותר מהציצית. שיעורה – בכדי לכסות בה ראשו ורובו של קטן [ובאדם גבוה – כדי שיקיף את כל ראשו וכל גופו עד החזה פנים ואחור][5].מתעטפים בה רק בשעת תפילת שחרית או מוסף, אך לא בשעת מנחה או ערבית.
על הטלית מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית"[6].
הברכה על הציצית: אם מתכוון להתעטף בטלית באותו היום – לא יברך על הציצית, אלא יכוון בברכה על הטלית גם על הציצית[7]. אם אינו מתעטף בטלית – יברך על הציצית בבוקר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות ציצית"[8].
בציצית וטלית מתעטפים בכל יום, גם בשבת וחג[9].
מקורות:
[1]ראה להלן שאלות כ"ה-כ"ו.
[2]וראה מש"כבמאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' ע"ח): שיעור טלית קטן הוא לפחות ברוחב כ"ד גודלים (שהם 48 ס"מ) והאורך ל"ו גודלים (שהם 72 ס"מ), ויש אומרים: ל"ו על ל"ו גודלים (72/72 ס"מ), ויש אומרים: אורך מ' גודלים (80 ס"מ) ורוחב יותר מכ"ד גודלים (יותר מ-48 ס"מ). ויש להסתפק אם מצטרף אורך לרוחב. ונוהגים כסברא ראשונה (היינו 72\48 ס"מ). ובהערה: בא"ח פרשת לך לך סעי' י"ב. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'. וראה עוד שם (פרק ז' סעי' ע"ח) בדבר מי שאין לו טלית קטן כשיעור.
[3]וראה מש"כבמאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' נ'): יזהר שלא להסיר את הטלית קטן שעליו בשעת השינה וכשמשמש מיטתו (ויכול לכורכה סביב צווארו), ורק כשנכנס למרחץ –יסירנו. ושם בהערה: בא"ח (ש"ר פרשת בראשית סעי' ט'). שער הכוונות (דף נ"ב), כה"ח (סי' כ"א ס"ק ט"ו). ע"כ, וראה עוד שער הכוונות (דרושי תפילת השחר דרוש ג' ד"ה "והנה מט"ט"), שלובשים את הטלית קטן על החלוק, מתחת המלבושים.
[4]ראה בשו"ע (או"ח סי' כ"ד סעי' א'). ולענין שינה בטלית קטן בלילה, ראה להלן שאלה ט"ו אות ג', וכאן כיון שענה לחוזר בתשובה ענה כמו עיקר הדין.
[5]וראה מש"כבמאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' ע"ז): שיעור טלית גדול הוא שיכסה את רוב גופו של הלובש, דהיינו שיקיף את כל הראש והגוף עד החזה מצד הפנים ומצד האחור של האדם, ואין חילוק בין אדם גבוה לאדם בינוני. ובאדם גבוה צריך טלית שתקיף ראשו וגופו עד חזהו. ובילד קטן צריך שיכסה ראשו ורובו, דהיינו רוב הגוף. ושם בהערה: שו"ע סי' ט"ז. בא"ח פרשת לך לך סעי' י"א. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ו'.
[6]כתב השו"ע (או"ח סי' ח' סעי' ה'): "מברך: להתעטף בציצית".
[7]כתב השו"ע (סי' ח' סעי' י'): "אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות -ילבשנו בלא ברכה, וכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך עליו, או כשילבש טלית אחר, יברך עליו ויכוין לפטור גם את זה, ואין צריך למשמש בציציות של ראשון". וכתב במשנ"ב שם (ס"ק כ"ד): "והכי נהוג בזמנינו לברך על ט"גולכוין לפטור בזה הטלית קטן. והכי עדיף טפי ממה שנוהגין איזה אנשים שמברכין על הט"ק ותיכף מברכין על הט"ג,שגורמין ברכה שאינה צריכה. ועוד, אפילו אם יפסיק זמן מרובה בין הט"ק לגדול, כמה פעמים אין ראוי לברך עליו,דאין פתוח רובו, או דהוא קטן מהשיעור המבואר לקמן בסי' ט"ז, או דהוא ישן בו בלילה וכדלקמןבסט"ז במ"ב". וכתב כה"חשם (ס"ק מ"א): "ימשמש בציצית ויברך עליו. היינו מי שאין לו טלית גדול לברך עליו ולפטור את זה, אבל אם יש לו טלית גדול לברך עליו, אז אין צריך למשמש בזה ולברך עליו, רק יברך על הטלית שלובש אחר כך ויכוין במחשבתו לפטור את זה שלבש כבר. לבוש, קיצור שלחן ערוך סימן ט' אות ט'". וראה עוד בשו"ע(שם סעי' י"ג)ובמשנ"בשם (ס"ק ל"ד)בה"ל(ד"ה "חשיבא"). וראה מאמר מרדכילימות החול (פרק ז'סעי' ד', נ"א).
[8]כתב השו"ע(סי' ח' סעי' ו'): "על טלית קטן יכול לברך להתעטף, אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו. הגה: וי"א שמברכין עליו: על מצות ציצית, וכן נוהגין ואין לשנות". וכתב המשנ"בשם (ס"ק י"ז): "היינו בט"ק שלנו שאין מתעטפין בו, אבל בט"ק שמתעטף בו כמבואר בס"ג – יכול לכתחלה לברך להתעטף. ובדיעבד אם בירך בכל ט"ק להתעטף, או שבירך על ט"ג על מצות ציצית – יצא". וכתב כה"חשם (ס"ק כ"ז)אחר שהביא דברי הרמ"א: "וכן כתב רבינו זלמן אות ז', קיצור שלחן ערוך סימן ט' אות ט'. וטעם המנהג שנהגו לברך על מצות ציצית, כתב בדרכי משה אות ה' כי חששו לדברי הפוסקים שאין יוצאין בטלית קטן כזה, ולכן לא תקנו לשון מברכין להתעטף או להתלבש דאז הוי משמע דעכשיומקיימיןהמצוה כהוגן, רק מברכיןלהשי"ת שנתן לנו מצות ציצית, ואף שאין מקיימים אותה עכשיו כתקנה, ולכן תקנו לשון על דלשעבר משמע, עכ"ל. והביאו ט"ז ס"ק ז'. ועיין שערי תשובה אות ג' ואות ז' שכתב: אף לדעת הרמ"א אם לובש טלית קטן בדרך עטיפה עדיף טפי שיברך להתעטף עי"ש, וכן כתב השלחן גבוה באות הנז' דרמ"א ומרן לא פליגי,דדעת שניהם אם ירצה להתעטף בטלית קטן – יכול לברך להתעטף יעו"ש. וז"ל התשב"ץ חלק ב' סימן מ': אינו תלוי החילוק של ברכת להתעטף לברכת על מצות בין טלית קטן לגדול רק בין אם מכסה בו דרך עטיפה ללובשו דרך מלבוש עי"ש, והביאו עיקרי הד"ט סימן ב' אות נו"ן. אמנם התשב"ץ ז"ל הסכים לברך להתעטף בין דרך עטיפה בין דרך מלבוש, והביאו ערך השלחן אות ג' ושערי תשובה שם. והאר"י ז"ל כשהיה לובש טלית קטן היה נוהג לעטוף בו ראשו ממש והיה מברך להתעטף בציצית ואחר כך היה שומטו מעל ראשו ומורידו על שני כתפיו כדרך לבישתו. שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו', וכן כתב פרי עץ חיים בשער הציצית פרק א', עולת תמיד דף כ"ד ע"א, מצת שמורים דף י"ב ע"ד, נגיד ומצוה בדרושי הציצית. ולעניןדינא אם רוצה להתעטף בו בשעת ברכה – יברך להתעטף, אבל אם לובשו כדרכו בלא עטיפה – יברך על מצות, וכן כתב בן איש חי נר"ו שם אות ו'". וע"ע מאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' ט') ובהערה שם. ועוד שם (סעי' י') מי שטעה ובירך על מצות ציצית על טלית גדול – יצא ואינו חוזר ומברך (עיין כה"ח סי' ח' ס"ק כ').
[9]עיין שו"ע (סי' כ"ד סעי' א'), וראה להלן שאלה ב' ובהערות שם.