שאלה:
שומר שישן מספר שעות בלילה, קם לשמירה ועם סיומה חזר לישון בלילה – כיצד עליו לנהוג לעניין קריאת שמע על המיטה, "מודה אני" ונטילת ידיים?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
יאמר קריאת שמע בתחילת הלילה. כשקם לשמור – יטול ידיים בלא ברכה. כשחוזר לישן לא יאמר שוב קריאת שמע, וכשיקום בבוקר – יטול ידיים בברכה[1],ויאמר אז "מודה אני"[2].
מקורות:
[1] כתב בשו"ע (סימן ד' סעי' י"ד), וז"ל: "השכים קודם עמוד השחר, ונטל ידיו, יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת, כשיאור היום, להעביר רוח רעה השורה על הידים (הגה: ויטלם בלא ברכה)". ובכה"ח (סי' ד' ס"ק נ"ב): "כתב הרב הקדוש מהר"א שרעבי ז"ל בספר דברי שלום שם בשאלה מ"ח דמי שקם בחצות ולא עבר עליו חצות בשינה – אין צריך נטילת ידים בדילוג, כי אין רוח רעה שורה עליו, אבל צריך נטילת ידים משום נקיות כדרך נטילת ידים לאכילה ויברך, וכן כתב אמת ליעקב שם. אבל הרב בן איש חי (ש"ר תולדות סעי' י"ג) כתב דצריך שיעשה נטילת ידים גמורה כדת וכהלכה ויברך על נטילת ידים. ואף על גב דהגאון רבינו זלמן בסידורו כתב דלא יברך על נטילת ידים אלא מחצות הלילה ואילך כדין שאר ברכות השחר, וכן כתב הרב מסגרת השלחן בשם הנזכר, וכן כתב עמודי השלחן על קיצור השלחן ערוך סימן ב' אות י"א, מכל מקום כיון דהרב בן איש חי כתב דיברך ודאי כי כן המנהג, ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. אכן שמענו מהרב הנזכר דאם הקיץ קודם חצות לשתות מים או לילך לבית הכסא ולחזור ולישן – צריך נטילת ידים גמורה אבל לא יברך, אך אם הקיץ סמוך לחצות וממתין עד שיהיה חצות כדי לברך ברכת השחר ולומר תיקון חצות – אז מברך קודם חצות".
ושם (ס"ק נ"ג): "אם היה ניעור עד אחר חצות לילה הן במשתה הן במלאכה ולא ישן אלא עד שעבר חצות, גם זה כשניעור יעשה נטילת ידים גמורה כהלכתה ויברך על נטילת ידים. ואף על גב דרבינו הרש"ש ז"ל כתב בנהר שלום דף פ"ו ע"ב אם ישן אחר חצות, לא שליט עליה רוח מסאבא ואין צריך נטילת ידים, הנה הוא סמך דבריו בזה על סניף אחר שכתב מפני שנתעורר בחצות והמשיך המוחין על ידי הברכות, וכן נכדו מהר"א שרעבי ז"ל בשאלה הנזכרת סמך גם כן על הברכות ועסק התורה, על כן זה שהיה ניעור עד אחר חצות ולא בירך הברכות וישן, אז גם לפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל צריך נטילת ידים בברכה, ורק אם אחר חצות קודם שישן ברך ברכות השחר ולמד תיקון חצות ועסק בתורה, אז כשיקיץ משנתו בבוקר יעשה נטילת ידים ג' פעמים אבל לא יברך על נטילת ידים". ע"כ.
ולכן כאשר קם באמצע הלילה ובדעתו להמשיך לישן – יטול ידיו בלי ברכה ולאחר שקם בשנית בבוקר יטול עם ברכה, וע"ע במאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' י"ח).
[2] כתב כה"ח (סי' מ"ו ס"ק א'): "מה טוב ומה נעים אם יוכל עמוד שלא ידבר שום דבר ותהיה תחילת דבורו בעומדו משנתו מתחיל במצוה לברך ליוצר נשמתו הנה טוב מאוד. חסד לאלפים אות ב'. ועיין מורה באצבע אות ס"ג ומה שכתבנו לעיל סימן א' אות מ' יעו"ש".