שאלה
מה דין חמאה מיובאת שהיא חלב נכרי?
תשובה
כיון שהיום נשתכללו הזמנים והם יכולים לערב בחמאה חלב אחר נתבטל היתרו של הרמב"ם. ואין לקנות אלא מהשגחה שמשגיחה בעניין זה, וסומך עליה.
מלבד עניין החלב ישנם מרכיבים נוספים שמוסיפין וע"כ אין לקנות אלא במקום עם השגחה טובה.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' קט"ו סעי' ג' "החמאה של עובדי כוכבים, אין מוחין לאנשי המקום שנוהגין בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור, אין לשנות. ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת. הגה: גם מותר לבשלה לכתחלה כדי שילכו צחצוחי חלב (ב"י). ואם בשלה עובד כוכבים, מותרת, דסתם כליהם אינן בני יומן (ב"י לדעת הפוסקים). ואם הולך ממקום שאין אוכלין אותה למקום שאוכלים אותה, אוכל שם עמהם, אבל אסור להביאה עמו ולאכלה במקום שנוהגים בה איסור, אם לא שיש בה היכר שהיא ממקומות המותרים. וההולך ממקום שנהגו בה היתר למקום שנהגו שם איסור, אסור לאכלה שם (ארוך). וי"א דה"ה אם הובאה ממקום היתר למקום איסור, נמי אסורה, אפילו יש בה היכר (תשובת מהרי"ל סימן ל"ה). והכי נהוג".
כתב הט"ז בס"ק י"ב "החמאה של עובד כוכבים כו'. בחמאה הקילו במקום שאין חשש איסור דהיינו שלחלב טמא פשיטא שאין לחוש שאינו מעמיד ואת"ל שעירב בה תחילה חלב טמא כדי שלא לעשות חמאה רק לאכילת חלב מ"מ כיון דמבשלים אותה הלכו צחצוחי חלב טמא שיש בה ומה שלא הלך ונשאר שם בטל במיעוטו ואף על גב דגבי גבינות אסרינן בסמוך אפילו במקום היתר שאני חמאה שלא היתה כלל בתוך הגזירה במשנה ע"כ לא שייך בזה לומר לא פלוג רבנן. ובאו"ה נ"ט למקומות האוסרים לפי שאין נזהרין מלערב בה איסור וקערות שאין מקונחים (וכמו) [ובמה] שכתב רמ"א מותר לבשל לכתחלה ע"פ דברי ב"י דאין כאן מבטל איסור לכתחלה שאין הכוונה אלא לכלות האיסור ואם ישאר קצת דרך מקרה בטל ברוב תמהתי דהא בזה שפיר מבטלינן איסור לכתחלה כיון שהוא איסור דרבנן כמו שכתב המגיד משנה פרק ט"ו מהלכות מ"א ודברים אלו הם לדעת רמב"ם כמבואר בב"י והרמב"ם ס"ל בכל איסור דרבנן מבטלין לכתחלה כל שאינו איסור תורה ממש כמו שכתב בכסף משנה פ' ט"ו מהלכות מאכלות אסורות וע"כ דהרמב"ם כתב זה דוקא בדיעבד והיינו דאע"ג דאיסור זה מדרבנן הוא מ"מ אינו נכון ליקח מן העובד כוכבים כדי לבטל האיסור וכמ"ש ב"י בשם הראב"ד ע"כ כתב הרמב"ם שאם לקח החמאה לשון דיעבד".
כתב הש"ך בס"ק כ"ז "החמאה של עובד כוכבים כו'. שהרי לא גזרו על החמאה וחלב טמא אינו עומד".
והוסיף הב"ח "והחמאה מקצת הגאונים התירוהו שהרי לא גזרו על החמאה. פירוש אף על גב דהחמאה נעשה מחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אפילו הכי אין לנו לאסור החמאה שלא גזרו אלא על החלב בעין ועל הגבינות אבל החמאה לא היתה בכלל שתי גזרות אלו אלא דעדיין יש לנו לחוש לתערובת חלב טמא לזה כתב דחלב טמא אינו עומד פירוש ודאי לא היה הגוי שוטה לערב חלב טמא כשהיה דעתו לעשות חמאה ואפילו אם ערב שלא היה דעתו לעשות חמאה ואח"כ נמלך מכל מקום כיון שחלב טמא אינו עומד אם כן אין בחמאה שום חלב טמא וטעם מקצת הגאונים שאסרוה מפני צחצוח חלב שישאר בה טעמם דשמא נתערב שם חלב טמא ונשארו בחמאה צחצוחי חלב טמא".
ב
שו"ת חיים שאל חלק א סימן מג
שאלת ממני ידיד נפשי כי שמעת דיש מפקפקין דאפשר להיות בחמאה חלב טמא ובעיניך הדבר קשה דגמירי דחלב טמא אינו מקפיא ורצית להודיעך אם יש ממש בשמיעה זו או לא.
תשובה שמענה ואתה דע לך כי לא נפלאת היא ולא רחוק' שמועה זו ואנא מתלתא קראי שמיע לי. זה יצא ראשונה הרדב"ז בתשובותיו כ"י סי' ב' אלפים רצ"א כתב וז"ל היגורת של גוים יש נוהגים התר על ידי שרוחצין אותו עד שיצאו צחצוחי חלב שבו. כל ימי יגורתי להורו' בו התר דאפי' החמאה שהתיר הרמב"ם על ידי בישול חלקו עליו האחרונים. וכ"ש זה שלא יתוקן ע"י רחיצה. ועוד שהרי הגבינה נאסרה במנין ואף שהיא יבשה ואפי' העמידוה בשרף. כ"ש היגורת ואסור כמו גבינה. עוד דע כי העידו לי עדים כשרים הבאים מארץ תימן שראו חמאה מחלב גמלים. ואין זה כנגד קבלת רז"ל שהם לא אמרו חלב טמא אינו עומד אלא לענין נקפה ונעשה קשה כעין גבינה אבל אפשר שהוא נקפה קצת ומתעבה וא"כ מאן לימא לן שלא נתערב שם חלב טמא ונסתבך עם שאר החלב ונתחבר עמה שלא תצא על ידי רחיצה ואין להתיר דבר זה ולא כיוצא בו עכ"ל קצת בקצור. הראת לדעת שהגאון הרדב"ז אסר היגורת. והרב פרח מטה אהרן ח"ב סימן ל"ג כתב דנהגו בשלוניקי מזמן הרבנים הקדמונים לשים היגורת בשקים של פשתן ואח"ך מדיחים פעם ופעמים עד שילכו צחצוחי חלב ע"ש. ועל מאי דאתאן עלה עיניך הרואו' אמר קדוש הרדב"ז שהעידו לפניו דראו חמאה מחלב גמלים וכבר הרב ז"ל תריץ יתיב מאי דקשיא לך מכלל רז"ל דלא אמרוה אלא לענין נקפה.
וזאת שנית חזה הוית בתשובות הרב מהר"ר יעקב פראג"י מהמה כ"י ח"א סימן ז' שכתב הרב ז"ל דנתאמת אצלו דיש חמאה מחלב גמלים והיא לבנה והאריך בזה ולבסוף כתב וז"ל ואני מאחר שנתאמת לי זה הדבר אסרתי לבני קהלנו החמאה הלבנה כיון שמראה חמאת הנאקה לבנה וגם החמאה המזהארה שהיא מעורבת מחמאת בקר וצאן אסרתי אותה כיון דחמאת נאקה דומה לחמאת צאן וג'אמוס אפשר שאותו תזהיר שמזהירין אותה בחמאה לבנה היא חמאת נייאק ולא התרתי כי אם החמאה הירוקה שהיא חמאת בקר הנקיה מהתזהיר עכ"ל ועיניך תחזינה משרים דהרב ז"ל העיד דנתאמת אצלו דיש חמאה מחלב גמלים ואסר שני מינים בעירו שהוא ק"ק נא אמון כנראה מס' גנת ורדים דהרב הנזכר שקיל וטרי כמה זמני עם הרב בעל גנת ורדים כידוע. ועוד בה שלישיה ראיתי להרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח ן' עטר זלה"ה בס' פרי תואר סי' קט"ו ס"ק ח' שכתב שהעידו לפניו שהגוים עושים ההרכבה ומערבין חלב גמל עם חלב טהור ועושים חמאה הגם כי בפ"ע אינו נקפא בדרך הרכבה עושים חמאה משניהם ועושים דבר זה בקבע כי ע"י הרכבה זו עושים חמאה בהפלגה ועפ"ז אוסר החמאה ומ"ש רז"ל חלב טמא אינו עומד לא בחנו רז"ל אלא בחלב טמא לבדו בלא הרכבת טהור ולא עלה על דעת רז"ל שעדיין לא נמצא כזה בזמנ' ואין לאסור אלא החמאה נוטה לירקון ובמקום שנמצאים גמלים זהו תורף דברי הרב ז"ל עש"ב. הנך רואה בעיניך שלשת הגבורים דנתאמת אצלם דיש חמאה מחלב גמלים. אלא דאני רואה דיש שינויי' רבים ביני מלכים חדא דמהרדב"ז ומהר"י פראג"י נראה דעושים חמאה מחלב גמלים לבד בלי תערובת ואלו הרב פרי תואר אמר מר דנתחכמו לעשות הרכבה דמערבין חלב גמל עם חלב טהור ועושים חמאה ומוכח מדבריו דמחלב גמלים לבד לא אפשר רק על ידי הרכבה הקריבה חמאה. ועוד בה דהרב מהר"י פראג"י כתב דיש חמאה לבנה מחלב גמלים והרב פרי תואר כתב דחמאה שמעורב בה חלב גמלים נוטה לירקון. ועוד איכא בייניהו ונמשך מהקודם דהרב מהר"י פראג"י התיר החמאה הירוקה ואסר הלבנה והרב פרי תואר אסר הירוקה והתיר הלבנה. ואפשר היה לומר דמר כי אתריה ומר כי אתריה דבמקום הרב מהר"י פראג"י עבוד חמאה מנאקה וזו לבנה כמו שאמרו בש"ס ריש פ"ה דשבת נאקה חיוורתא בזממא דפרזלא. והתם לא עבדי מגמל פשוט חמאה. ובאתריה דהרב פרי תואר לא עבוד אלא מגמל ונוטה לירקון. ולפ"ז במקום שנמצאים הב' מינים יש לאסור החמאה בין לבנה בין ירוקה. אכן דברי הרב מהר"י פראג"י קשים דבפשיטות אמרו בש"ס פ' אין מעמידין דף ל"ה אמאי דתנן חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו חלב למאי ניחוש לה אי משום אחלופי טהור חיור טמא ירוק הרי דפשיטא לש"ס דחלב טמא חיוור ליכא הפך מה שכתב הרב הנזכר דחלב הנאקה לבן והחמאה לבנה. ואין גוף תשובת הרב הנזכר בידי לעת הלום. גם מ"ש הרב פרי תואר דדברי רז"ל אינם אלא בחלב טמא לבדו ולא בחנו וכו' הם דברים קשים בעיני הרבה. ויותר נראה מ"ש הרדב"ז דלענין נקפה אמור. הגם דגם זה אינו מתישב כל כך דלא הו"ל לש"ס לומר לשון חלב טמא אינו עומד. ודע שראיתי להריטב"א בחידושיו שכתב וז"ל מה שאמרו טמא אינו עומד לאו דאינו עומד כלל דהא חזינן דקאי אלא שרובו אינו עומד ורובו נעשה נסיובי עכ"ל ואיכא למידק לפי דברי הריטב"א דמיעוטו עומד א"כ מאי פריך נשקול קלי וניקום ניחוש דלקח מהמיעוט שעומד מחלב טמא ולעולם דעירבו בחלב טהור ואמאי משני כיון דבטהור איכא נסיובי וכו' עדיפא מינה הו"ל לשנויי. ואפשר דכונת הריטב"א הוא דלעולם אינו נקפה כגבינה אך עומד דנעשה עב וגם זה מיעוט הוא ומשום הכי בעי ונשקול קלי וניקום דאם הוא חלב טמא ניכר שאינו נקפה דאפי' יעשה עב ניכר שהוא חלב טמא. ועוד יש לתרץ דסבר הריטב"א דזה שהוא עומד היינו כשלוקח שיעור רב עומד מיעוטו ואינו כשלוקח דבר מועט והכי קים ליה להריטב"א. אמנם מ"ש בסמוך נראה לי עיקר. ובזה יתישבו יותר דברי הרדב"ז דנקט הש"ס האי לישנא דטמא אינו עומד להשמיענו דאף לעמוד ולהיות עב וגס אינו עומד רובו וא"כ יש לומר דהאי דאסהידו דראו חמאה מחלב גמלים היינו דמרוב חלב עמד מיעוטו ואפילו יאמרו שראו שיעור גדול מחמאת גמלים יתכן דהיו מצרפין מיעוטי' שעמדו מכמה שיעורים רבים. והרב כנה"ג סימן קט"ו סוף הגהת הטור חילק חילוק מחודש בהא דחלב טמא אינו נקפה ומטי בה משום הרב מהר"א ן' יעיש ולפי דבריו אסר היאגורט . גם קאיימאק כתב שם הרב כנה"ג שמנהגם שלא לאוכלו ע"ש ובס' בית דוד. ובעיר קדשנו ירושלם ת"ו אוסרי' הקייאמאק וכן הורו לאסור הרבנים הקדמונים כמ"ש הרב מהר"ם חאגי"ז בתחילת שו"ת הלכות קטנות וכן מהריק"ש אסר משם רבותיו וכן ראוי לנהוג ודלא כהרב פר"ח בזה ע"ש ודוק".
וע"כ כתב הכה"ח בס"ק מ"א "ועוד פה עיר הקודש ירושלים ת"ו נמצא כמה פעמים חמאה ביד ערבים שמוערבת בחלב בציר"י דהיינו שממעכין החלב עד שיהיה רך כחמאה ומערבין אותו עם חמאה ועל כן במקום שנוהגין לאכול חמאה של עובדי כוכבים אין לקנות מהם אלא מי שבקי בעניינים אלו ושמור נפשו ירחק מהם". וראה עוד בס"ק מ"ג ומ"ה שכתב במבושלת החמירו בבגדד כיון שהם מערבם בה דבר אחר לעומת אינה מבושלת וסיים שיש להשגיח על זה מאוד כי אפשר שיתשננה לפי ענין והזמן.
וכתב במשפטי עוזיאל סי' ט"ו "שבתי וראיתי בספר ״יין הטוב״ לידידי הרב הגאון כמוהר״ר יצחק נסים בכמה״ר רחמים יצ״ו(יו״ד סי׳ ח) שדן בארוכה בשאלה זאת, ואסיק לאסור כל חמאה של גוי מטעם חשש, או ודאי, תערובת חלב טמא, או שומן וחלב טהור וטמא. ודבריו נאמנו מאד, שאעפ״י שכתבתי דחלב טמא אינו עומד אלא נקרש ע״י בשול, בכל זאת אין כל אדם יכול להבחין ולהבדיל בזה ולא בתערובת שומן או חלב, ומ״מ במקום שברור הדבר שלא מערבין, וכמו שכתבתי לעיל, נראה לי להתיר".
העולה
כיון שהיום נשתכללו הזמנים והם יכולים לערב בחמאה חלב אחר נתבטל היתרו של הרמב"ם. ואין לקנות אלא מהשגחה שמשגיחה בעניין זה, וסומך עליה.
מלבד עניין החלב ישנם מרכיבים נוספים שמוסיפין וע"כ אין לקנות אלא במקום עם השגחה טובה