שאלה
האם סוכה שיש שתי דפנות כשרות (לבוד) אחד מול השני, ודופן שלישית (יותר משבעה טפחים) שלא מגיע עד הדופן השני, ומהדופן השלישית עד הדופן הכשרה יש צורת הפתח מברזל עם ברזל באמצע הצורת הפתח כזה?
תשובה
באופן הנ"ל הדבר נתון למחלוקת ולכן יעשה גם חוטים לגובה כך שיהיה שתי וערב וכשר. בדיעבד כשר אך לא יברך לישב בסוכה משום פלוגתא.
מקורות
כתב השו"ע סי' תר"ל סעי' ג' "היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש, עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות, וכשרה; וגם בזה צריך לעשות צורת פתח, שיתן קנה מהפס על הדופן האחד; וי"א שאין זה צריך צורת פתח. הגה: אבל אם איכא דופן ז' בלא לבוד, א"צ כאן צורת הפתח עד סוף הכותל, הואיל ואיכא דופן ז' שהוא שיעור הכשר סוכה; וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה; ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות, אינו אלא לנוי בעלמא".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ד "עושה דופן וכו' – ומה דלמעלה די בטפח דהתם השתי דפנות סמוכות להדדי וע"כ די בשלישי בטפח בעלמא משא"כ בזה דהם רחוקים זה מזה ע"כ צריך לעשות דופן של ד' טפחים ומשהו ולהעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אחד דהוי כלבוד ונחשב כאלו היה דופן שלם של ז' טפחים סמוך לדופן וממילא גם בזה יש שתי דפנות סמוכות להדדי כמו למעלה".
ובס"ק ט"ו כתב "וגם בזה צריך לעשות צו"פ וכו' – עיין במ"א שמסתפק אולי דוקא בסוכה קטנה כשר אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה הרבה לא מהני אפי' ע"י צורת הפתח אבל הרבה אחרונים הסכימו דאין לחלק בזה".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ט "ועיין מגן אברהם ס"ק ג' שכתב דאפשר דדוקא בסוכה קטנה כשר, אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה יותר מג' פסול, והניח בצ"ע יעו"ש. אבל האליה רבה אות ד' כתב דאפילו רחוק יותר כשר, ועוד דבגמרא מדמה לה בזה למחיצות כמין ג"ם בסעיף דלעיל דשם ודאי כשר יותר, וכן משמעות הפוסקים ודלא כמגן אברהם עכ"ל. וכן הוא דעת נתיב חיים דאפילו השלישית רחוקה ממנה הרבה כשר. וכן כתב המאמר מרדכי אות ב' דהמעיין בחידושי הרשב"א סוף דף ט"ז יראה דאין ספק בזה דהא נקיט בפשיטות דההיא דפס ארבעה מיירי בסוכה גדולה, וכתב והכי מסתבר וכן הוא משמעות לשון הפוסקים יעו"ש. וכן כתב החמד משה אות ב' על דברי מגן אברהם הנזכר דאי אפשר לומר כן ומסתברא דעד עשר אמות נמי כשירה דנידון כפתח יעו"ש. וכן האשל אברהם אות ג' ומחצית השקל ובית מאיר תמהו על דברי מגן אברהם הנז' יעו"ש. וכן בסידור בית השואבה אות כ"ד כתב להוכיח מלקמן סעיף ה' דכל שהעומד מרובה על הפרוץ אפילו שאין לה צורת הפתח כשירה ואם יש לה צורת הפתח עד עשר אמות כשירה יעו"ש. והגם דהיד אפרים מסכים לדברי המגן אברהם, מכל מקום אנן קיימא לן כהסכמת רוב הפוסקים כנודע, ובפרט דגם המגן אברהם עצמו לא החליט לפסול כי אם הניח בצ"ע".
ובס"ק ט"ז כתב המשנ"ב "וי"א שאין זה צריך צורת הפתח – דלא דמי לס"ב ששם התיקון בפס רחב טפח שהתיקון הוא גרוע ע"כ צריך צוה"פ להשלים השיעור משא"כ כאן שיש תיקון טוב בפס ד' ע"כ ס"ל דאין צריך צוה"פ וכתבו האחרונים דיש להחמיר כסברא הראשונה".
ב
כתב הב"י סי' תר"ל "היתה אכסדרה [בפני] הבית וחצר לפניה ועשה סוכה בחצר וכו'. בסוף פרק קמא (יח.) איתמר סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה ורבא אמר פסולה אביי אמר כשרה אמרינן פי תקרה יורד וסותם רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ופירש רש"י סיכך על גבי אכסדרה חצר המוקפת בתים מתוכה ופתוחים לה סביב משלש רוחות ולפני הבתים עשויים אכסדראות סביב לשלש רוחות והאכסדרה פתוחה היא ואין לה דופן לצד החצר וזה סיכך ע"ג כל אוירה של חצר וסמך הסכך על שפת קירוי של אכסדרה ואין דופן לסוכה זו ואין מחיצות פנימיות מועילות לסוכה דיש בתקרת האכסדרה יותר מארבע אמות אבל לצד הסוכה יש לאכסדרה פצימין עמודים כמין חלונות וביניהם פחות פחות משלשה כשרה דאמרינן בהו לבוד ובאין בה פצימין פליגי דאביי מכשיר משום דאמרינן פי תקרה יורד וסותם כלומר עוביין של נסרים שבסוכה עובי ראשיהם הכלה לצד הסוכה יורד וסותם מכל צד ורבא אמר לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומפרש בגמרא (יט.) טעמיה דאף על גב דלגבי אכסדרה סבר דפי תקרה יורד וסותם שאני התם דמחיצות לאכסדרה עבידי אבל הכא דלאו להכי עבידי לא ופירש רש"י מחיצות פי תקרה זה לשם אכסדרה נעשה להיות מחיצה לחלל זה אבל לא להיות מחיצה לאויר שחוצה להן ואילו מחיצה מעלייתא היא הוה סמכינן עלה אבל לאכשורה על ידי גוד אחית לא דכי אגמריה רחמנא למשה גוד אחית במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא לחוצה לה ומיהו היכא דיש לה פצימין אף על גב דלגוואי עבידן לבוד בפחות משלשה כמחיצה סתומה היא. והתוספות הקשו (יח: דיבור ראשון) על מה שפירש רש"י דלאביי פי תקרה יורד וסותם מכל צד ופירשו הם דכי פליגי בסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין ביש לה שתי דפנות כהלכתן כמין גא"ם ואף על גב דאין כאן שלישית כלל שרי אביי על ידי פי תקרה אבל אם היו שתים זו כנגד זו וליתא לאמצעית מודה אביי דלא שרינן לה על ידי פי תקרה ורבא סבר דאפילו ביש לה שתי דפנות כהלכתן כמין גא"ם לא אמרינן בדופן שלישית פי תקרה יורד וסותם כדמפרש טעמא משום דמחיצות לאו להכי עבידי וקיימא לן כרבא ודבר פשוט הוא שלא נחלקו התוספות על פירוש רש"י אלא באין לה פצימין דאילו בשיש לה פצימין אפילו משלש רוחות ליכא מאן דפליג דכשרה דלבוד בפחות משלשה כמחיצה סתומה היא", וכדברי רש"י כתב הלבוש.
כתב המגן אברהם סימן תרל "אמרי' בסוכ' סוף דף י"ו פס ד' ומשהו מוקים ליה פחות מג' לדופן ומתיר משום דופן וכתבו התו' ס"ל דאמרי' ב' כהלכתן ותימא דיעש' ב' קנים שיש בכל א' חצי טפח ומשהו ומוקי חד פחות מג' סמוך לדופן והשני בפחות מג' מהראשון וי"ל משום דאמרי' ספ"ק דעירובין כל מחיצה שאינ' של שתי וערב אינה מחיצ' עכ"ל, וכ' הרש"א דהיינו לר"י בר יהוד' אבל אנן ק"ל דקנה קנה פחות מג' הוי מחיצה לסוכה וכדאי' בגמ' דף ז' אבל מחיצה של ערב פחות פחות מג' לא וכ"כ הרא"ש פ"ב סי' מ' וזהו דוחק גדול שבערב לא מהני כיון דלא מהני אלא בשיירא ובשתי מהני אף על גב דלא מהני אלא בשיירא והר"ן כתב גבי פס ד' ומשהו כו' בסוכה העשוי' כמבוי מיירי ודוקא בפס ד' דאיכ' בעומד שיעור ראוי אבל בטפח ומוקי לה בי מיצעי פחות מג' להך גיסא ופחות מג' להך גיסא לא סגי כיון דליכא בעומד שיעור ראוי עכ"ל, וכ"כ גבי וצריכא נמי צ"ה דבעי טפח שוחק פחות מג' וצ"ה של ד' וכ"כ הג"מ דבעינן ז"ט כדי הכשר סוכה וא"כ צ"ל הא דתניא דמהני קנה קנה פחות מג' היינו כשעוש' ד' דפנות אבל כשעושה ג' דפנות בעי ב' שלימות דעריבן ושלישית בטפח וצ"ה וכ"כ הר"ן בהדיא גבי ב' כהלכתן ע"ש וא"כ אין אנו צריכין לידחק בדברי התוס' לומ' שהם שלא אליבא דהלכתא כמ"ש רש"א אלא גם הם ס"ל כיון דלא הוי מחיצה אלא בשיירא כמ"ש סימן ש"ס לא הוי מחיצה גמורה ולא מהני אא"כ יש ד' דפנות בקנה קנה פחות מג' וכן משמע בטור ס"ז וכן כוונת הרא"ש והטור ומ"ש התוס' שאין חילוק היינו קודם דידעינן סברא". כלומר שערב או שתי לא מועיל, ראה בפמ"ג א"א שם, אבל אם יעשה שתי וערב מועיל.
כתב המשנ"ב בס"ק ז "יותר על טפח – במ"א מבואר שמותר לעשות דפנות הסוכה בקנים שמעמידם פחות פחות מג"ט רחוק זה מזה והוא בעושה כן ד' דפנות דהיינו קנים כזה מארבעה רוחות אבל כשאין רוצה לעשות רק ג' דפנות בעינן שתי מחיצות שסמוכות זה לזה ושלמות והשלישית בטפח".
וכתב הכה"ח בס"ק י"ח "כתב המגן אברהם הא דתניא דמהני קנה קנה פחות משלשה, היינו כשעושה ארבעה דפנות, אבל כשעושה שלשה דפנות בעי שנים שלימות דעריבן (ר"ל ונוגעין זה בזה בלא פילוש) ושלישית בטפח וצורת הפתח יעו"ש. אמנם מדברי בית יוסף ולבוש סעיף ח' מפורש יוצא דגם בסוכה שאין לה אלא שלשה דפנות וכולם הם מקנים בפחות משלשה בין קנה לקנה כשירה יעו"ש. וכן משמע בספר ארחות חיים. וכן משמע ברש"י סוכה דף ז' ע"א ד"ה דופן סוכה כדופן שבת יעו"ש. ועיין לעיל סימן ש"ס אות ב' ואות ג' ואות ו' ואות ז' ודוק".
ובס"ק ע"א כתב "והנה אם נאמר קנים פחות משלשה טפחים הוה ספק פלוגתא (עיין לעיל אות י"ח), אם מותר לפרוס הסדינים ביום טוב ושבת מחיצה המתרת כיון דהוי ספק דרבנן, ומכל מקום כיון דספק תורה לחומרא וצריך סדינים הוה ודאי דרבנן. משבצות זהב אות י"ב. ור"ל כיון דהוי ודאי דרבנן אסור לפרוס אותם ביום טוב ושבת. והיינו אם הם שלשה דפנות מקנים דקים ובין כל אחד ואחד פחות משלשה טפחים, אבל אם הם ארבעה דפנות או שלשה דפנות ועשויים שתי וערב דכשירה לכולי עלמא אין איסור בפריסת סדין עליהם בשבת ויום טוב כיון שאין כאן מחיצה המתרת. ומיהו בעיקר דין מחיצה המתרת דאסור בשבת עיין לעיל סימן שט"ו סעיף א' ובדברינו לשם אות ו' דיש מתירין יעו"ש, ואם כן בכהאי גוונא דיש מתירין אפילו בלא סדינין כמו שכתבנו לעיל אות י"ח יש לומר דמותר לפרוס עליהם סדינים כיון דהוי ספק ספיקא. ועוד אפשר לומר דאפילו בלא סדינים יש להכשיר בשעת הדחק דיש לסמוך על המתירין. ועיין במסכת ערובין ט"ז ע"ב ודוק".
העולה
באופן הנ"ל הדבר נתון למחלוקת ולכן יעשה גם חוטים לגובה כך שיהיה שתי וערב וכשר. בדיעבד כשר אך לא יברך לישב בסוכה משום פלוגתא.