שאלה
האם יש היתר לסרוג בחול המועד?
תשובה
דבר שהוא מעשה הדיוט כלומר גם אדם רגיל יכול לעשות את זה ולכן מותר לעשות לצורך המועד אך שלא לצורך המועד אסור.
אם זה מעשה אומן אסור בחול המועד גם לצורך המועד. בכל אופן אם אין לו או לבני ביתו מה לאכול (לחם ומים) יכול לעשות מלאכה בפהרסיא אם לא יכול בצינעא.
אך אם יש לו לחם ומים ורוצה יותר בשביל צרכי יום טוב – יעשה בצינעא.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקמ"א סעי' א' "מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט, אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן ".
וכתב המשנ"ב בס"ק א' "מותר לעשות וכו' – ודוקא לצורך המועד", וכ"כ הכה"ח.
ב
ובסעי' ב' כתב השו"ע "מסרגין (פי' הוא כעין האריגה אלא שבסריגה יש ריוח מה בין חוט לחוט) המטות, אבל אין מפשילין חבלים בתחלה".
וכתב המשנ"ב ס"ק ד "מסרגין – פי' שעושין בה חבלים שתי וערב לשכוב בה במועד וכ"ש כשהם במטה מכבר אלא שנעשו רפויים דמותר למתחן ודוקא לצורך המועד דאל"ה אף זה אסור ואפילו לצורך המועד דוקא שלא כיון מלאכתו למועד". וכ"כ הכה"ח בס"ק ה'.
ובס"ק ה' "אבל אין מפשילין וכו' – ר"ל שאין גודלין החבלין משום זה ויש מן הפוסקים שמחמירים שלא להטילם במטה במועד אפילו הם מגודלין מכבר ומה שהתירו חכמים לסרג במטה היינו כשהמשיכן בנקבי המטה קודם המועד". וכתב בשער הציון ס"ק ט' "או שהיו קשורין למטה מצד אחד. והבית יוסף צייר כגון שהיו פעם אחד במטה והוסרו משם, והשיג על זה במאמר מרדכי דזה נחשב כמפשיל לכתחלה עיין שם".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "אבל אין מפשילין – זהו לשון הגמרא (מועד קטן יו"ד ע"א) ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה. ופירש רש"י שאין גודלין חבלים לכתחלה עכ"ל. וכתב בית יוסף נראה מדבריו שאם החבלים גדולים קודם המועד שמותר לסרג בהם המטות במועד ואפילו לא היו החבלים אלו מעולם במטה שרו, וכתב שכן נראה ממה שכתב המגיד משנה פרק ח' ורבינו ירוחם יעו"ש. ויש מפרשים דאין מפשילין חבלים בתחלה כלומר חבלים שלא היו במטה זו אסור להפשילם ולארוג אותם במטה זו במועד כמו שכתב הבית יוסף והב"ח בדעת הטור יעו"ש. נמצא דלגדול חבלים במועד לכתחלה כדי לארוג אותם במטה לכולי עלמא אסור, אבל אם היו גדולים קודם מועד ועתה בא לארוג אותם מחדש במטה בזה איכא פלוגתא, והשלחן ערוך לא גילה דעתו דהעתיק לשון הגמרא. והמגן אברהם ס"ק ג' פירש בדברי השלחן ערוך כפירוש רש"י, משמע דסבירא ליה לדעת השלחן ערוך דאם היו החבלים גדולים קודם מועד מותר לארוג אותם במטה מחדש במועד. וכן כתב אשל אברהם אות ג'. אבל האליה רבה אות ג' הביא כמה פוסקים שאוסרים וכתב וכן יש לכוין בדברי השלחן ערוך יעו"ש. ועל כן נראה דלכתחלה יש לאסור, ורק במקום הכרח יש לסמוך על המתירין".
ג
כתב השו"ע סי' תקמ"ב סעי' ב' "כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל, כדי שישתכר וירויח".
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "כל מלאכה וכו' – היינו אפילו שלא לצורך המועד וגם לא בעי שינוי וכדלעיל בסימן תקל"ז סט"ו ע"ש", ובס"ק ז' כתב "ע"י פועל שאין לו מה יאכל – היינו שאין לו כלל לאכול אבל אם יש לו לחם ומים אסור לו לעשות מלאכה [מ"א] וי"א דאפילו יש לו רק שאין לו צרכי יום טוב ג"כ מותר לו לעשות מלאכה. ועיין במ"א סימן תקל"ד דצריך עכ"פ לעשות בצנעא דהרואה לא ידע שהפועל הוא עני כ"כ ומ"מ אם א"א לו לעשות בצנעא מותר לו לעשות בפרהסיא כיון שאין לו מה לאכול כלל".
וכתב בשער הציון ס"ק יד "ולאפוקי אם יש לו מה לאכול ורוצה להרויח לשמחת יום טוב, וכדעת היש אומרים הנ"ל, אין לו להקל בכל גווני בפרהסיא".
וכתב המשנ"ב בס"ק ח "כדי שישתכר וירויח – ואף אם יש לו כלי בית למכור מותר לעשות מלאכה ואינו מחוייב למכור כלי ביתו אבל אם יש לו סחורות ויכול למוכרם אסור לו לעשות מלאכה [אחרונים] עוד כתבו דמלאכה שמקבל בשעה שאין לו מה יאכל מותר לקבל שכר אפילו הרבה יותר מכדי אכילתו אבל אח"כ אסור לו לקבל לעשות מלאכה אחרת בשל אחרים".
וכתב הכה"ח בס"ק י"ב עיין בספר מור וקציעה שכתב דאם יש לו אשה ובנים קטנים שחייב במזונותם עושה גם כן כדי פרנסתם היום, אבל לא לצורך אותם שאינו חייב לזונם, אלא יחזרו על הפתחים אם אינם יכולין לעשות בעצמם עכ"ל. מיהו בספר משנה ברורה בביאור הלכה כתב עליו דלא נהירא כלל שהרי המצוה של שמחת החג קאי גם על חול המועד כדאיתא בהרמב"ם פרק ו' מהלכות יום טוב, ומה שמחה יהיה לו אם בניו יחזרו על הפתחים ובודאי עציבא דעתיה ויתבטל אצלו שמחת החג, ושרי לעשות בעצמו כדי להרויח בשבילם יעו"ש:
וכתב מרן הרב "מותר לעשות כל מלאכה על ידי פועל שאין לו מה לאכול. ועדיף שתהיה בצנעה".
ד
וכתב הכה"ח בס"ק ט"ז "ומרגלא בפומי לומר כי השומר חול המועד מלחללו, ואדרבא מכבדו יתר על מה שהיה מוציא, או שח"ו היה ראוי להפסיד, אדרבא הוא מרויח כפליים, כמו שאירע מעשה בגמרא (מועד קטן יו"ד ע"ב) כי לא מכר הסחורה בחול המועד ואחר המועד הרויח כפליים, ונתתי סימן טוב בדבר כי אותיות מועד אות ראשונה שהיא מ' גימטריא ארבעים, ושאר אותיות וע"ד הם גימטריא שמונים, להודיע כי השומר מועד שהוא חול המועד מרויח בכפליים במקום מ' שמונים וע"ד. רוח חיים אות ב'".
העולה
איך שנראה זה מעשה הדיוט כלומר גם אדם רגיל יכול לעשות את זה ולכן מותר לעשות לצורך המועד אך שלא לצורך המועד אסור, [אם זה מעשה אומן אסור בחול המועד גם לצורך המועד].
אמנם אם אין לו או לבני ביתו מה לאכול (לחם ומים) יכול לעשות מלאכה בפהרסיא אם לא יכול בצינעא.
אך אם יש לו לחם ומים ורוצה יותר בשביל צרכי יום טוב – יעשה בצינעא.