שאלה
האם כשיש מרחק של אויר מהדופן לסכך ברוחב של 26 ס"מ זה פוסל את הסוכה?
תשובה
כיון שיש לה אוויר כשיעור 26 ס"מ לגר"ח נאה הוי ג' טפחים וממילא נפסלו הדפנות שרחוקות מחמת אוויר (ניתן לתקן את זה על ידי שישימו שם סכך פסול). אמנם לנוהגים כחזו"א הדפנות עדיין טובות אך ראוי לא לישון מתחת לאוויר.
לגר"ח נאה אם הסוכה שיש לה שני דפנות כמין ר' – ויש צורת הפתח במקום האוויר מחמת הקורה של הפרגולה וכדו' ומלבד זה יש קיר ארבעה טפחים כשר כדופן שלישית.
ואם הדפנות הם אחת מול השניה צריך שיהיה בקיר ארבעה טפחים ואז מצטרף צורת הפתח הנ"ל להכשיר.
וכל זה כשיש רק שלוש דפנות אבל אם הפתח לחצר או המרפסת הנ"ל מקורה פחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה ומצרפים את זה כדופן שלשית וכשר. רק שאין לישון או לאכול מתחת לאוויר.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרל"ב סעי' ב' "אויר, בין בגדולה בין בקטנה שוים, דבין באמצע בין מן הצד בג' טפחים פסולה, בפחות מג' כשרה, ומצטרף להשלים הסוכה ואין ישנים תחתיו". [שיעור ג' טפחים לגר"ח נאה זה 24 ס"מ ולחזו"א 30 ס"מ)
וכתב הבה"ל ד"ה אויר וכו' "אויר וכו' – בין מן הצד בג' טפחים פסולה. שהרי אין כאן דופן לסוכה דבזה לא שייך לומר דופן עקומה כיון שאין כאן אלא אויר".
וביאר המשנ"ב ס"ק י' מה החילוק בין סכך פסול שפוסל בד' טפחים לאוויר שפוסל בג' וז"ל "כתב הט"ז הטעם שבאויר נראה לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנראה בסכך פסול".
וכתב הרמ"א "ודוקא שהולך על פני כל הסוכה [מדבר על אוויר פחות מג' טפחים משנ"ב וכה"ח] או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו; אבל בלא"ה מותר, דהא אין סוכה שאין בה נקבים והא דסכך פסול בד', ואויר בג', היינו דוקא שהפסיק סוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום אחד; אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום אחד, המקום ההוא כשר, ואף שמבחוץ אם מחובר לו מן הצדדים".
וכתב המשנ"ב ס"ק טו "המקום ההוא כשר – דהא יש לו ג' דפנות אבל חלק החצון שמעבר השני פסול דהא אין לה כי אם שתי דפנות ואם יש פחות מד' אמות מדופן האמצעי עד סופו של הסכך פסול אף חלק החצון כשר דאמרינן דופן עקומה עד שם אבל אם אויר מפסיק פסול חלק החיצון דהא באויר ליכא למימר דופן עקומה".
וכתב עוד בס"ק ט"ז "ואף שמבחוץ – ר"ל פעמים אף חלק החצון שמבחוץ ג"כ כשר בין בסכך פסול ובין באויר כגון שמחובר מן הצדדין אז מצטרף הפנימי והחצון להכשר סוכה דהיינו אפילו אין בפנימי לבד שיעור הכשר סוכה [מ"א בשם הפוסקים] ומ"מ אותו חלק של אויר או סכך פסול אין לישב תחתיו לכ"ע ובספר בכורי יעקב מפקפק על זה שכתבנו דמצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה עי"ש".
ב
כתב השו"ע סי' תר"ל סעי' ב' "דפנות הסוכה, אם היו שתים זו אצל זו כמין ג"ם; עושה דופן שיש ברחבו יותר על טפח ומעמידו בפחות מג' לאחד מהדפנות, ויעמיד קנה (כנגד הכותל) (טור) כנגד אותו טפח, ויעשה לה צורת פתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח, וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן. הגה: ואם הטפח והדופן מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא".
כתב המשנ"ב ס"ק ו' "כדי להבין היטיב אקדים לכאן כמה עקרים להלכה זו א) דשיעור סוכה הוא שתהא מחזקת ז' על ז' טפחים לפחות כדלקמן בסימן תרל"ד. ב) דילפינן בגמרא מקראי דלא קרוי סוכה ע"י הסכך לבד אא"כ יש לה ג' דפנות והלכה למשה מסיני דאחת מן הדפנות סגי בטפח אחת. ג) דמ"מ בעינן שיהיה נראה כדופן דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין ד יקח דף שיש ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לאחד משתי הדפנות וכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה שהוא ז"ט כנ"ל וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמוד קנה כנגד אותו טפח וירחיקו ממנו עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק שבעה טפחים ומניח קנה מן הטפח עד הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפילו למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן כמבואר לעיל בדיני צורת הפתח בסי' שס"ב ונמצא שיש כאן דופן שלם של ז' טפחים".
וכתב המשנ"ב ס"ק י' "ויעשה לה צוה"פ וכו' – כדי להשלים שיעור הכותל ועיין בב"ח שכתב דזה הוא מדרבנן אבל הטפח מרווח שאמרנו מתחלה הוא מדאורייתא".
וכתב בס"ק י"ג "א"צ קנה ע"ג – דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך אבל האחרונים יישבו קושיתו וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד". וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ג.
ג
ובסעי' ה' כתב "כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח, אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד, כשרה ( רק שלא יהיו הפתחים בקרנות, כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם) (ר"ן); ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות; ואם יש בה צורת פתח, אפילו ביותר מעשר. ולהרמב"ם, אפילו יש לה צורת פתח, אם יש לה פירצה יותר מעשר, פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ. הגה : ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות, כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו); ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות, עדיף אז לעשות ג' מחיצות שלימות, מד' שאינן שלימות (מהרי"ל)".
כתב המשנ"ב ס"ק כ"ב "כל הפרוץ יהיה מרובה וכו' – ר"ל ע"י הפירצות שיש בשתי הדפנות עם שתי הדפנות הפרוצות יחד יהיה הפרוץ מרובה על העומד אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור. ודוקא אם הפרצות הם יותר משלשה טפחים אבל אם הם פחות משלשה טפחים כלבוד דמי והוי כסתום ואין שם פירצה עליה ועיין במ"א ריש הסימן שדעתו דדוקא אם עושה הסוכה מארבעה דפנות אבל אם עושה משלשה דפנות לא מהני מדרבנן ע"י לבוד".
ובס"ק כ"ח "לעשות מחיצות שלמות – ר"ל שלא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ ובהלכות של ר' יצחק גיאות ראיתי שכתב ג"כ דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד".
כתב הכה"ח בס"ק מ"ב "דעכשיו פתח מקרי ואין שם פירצה עליה. משנה ברורה אות כ"ז. ודע דלדיעה זו אפילו אם הפרוץ מרובה כל כך עד שאפילו אם נחשוב את מקום צורת הפתח לעומד יהיה הפרוץ מרובה עליה גם כן כשר, דהרי כתבו הפוסקים דאין חילוק בצורת הפתח בין עשר ליותר מעשר. משנה ברורה בשער הציון אות כ"ה".
ד
כתב השו"ע סי' תר"ל סעי' ג' "היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש, עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו, ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות, וכשרה; וגם בזה צריך לעשות צורת פתח, שיתן קנה מהפס על הדופן האחד; וי"א שאין זה צריך צורת פתח. הגה: אבל אם איכא דופן ז' בלא לבוד, א"צ כאן צורת הפתח עד סוף הכותל, הואיל ואיכא דופן ז' שהוא שיעור הכשר סוכה; וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה; ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות, אינו אלא לנוי בעלמא".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ד "עושה דופן וכו' – ומה דלמעלה די בטפח דהתם השתי דפנות סמוכות להדדי וע"כ די בשלישי בטפח בעלמא משא"כ בזה דהם רחוקים זה מזה ע"כ צריך לעשות דופן של ד' טפחים ומשהו ולהעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אחד דהוי כלבוד ונחשב כאלו היה דופן שלם של ז' טפחים סמוך לדופן וממילא גם בזה יש שתי דפנות סמוכות להדדי כמו למעלה".
ובס"ק ט"ו כתב "וגם בזה צריך לעשות צו"פ וכו' – עיין במ"א שמסתפק אולי דוקא בסוכה קטנה כשר אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה הרבה לא מהני אפי' ע"י צורת הפתח אבל הרבה אחרונים הסכימו דאין לחלק בזה".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ט "ועיין מגן אברהם ס"ק ג' שכתב דאפשר דדוקא בסוכה קטנה כשר, אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה יותר מג' פסול, והניח בצ"ע יעו"ש. אבל האליה רבה אות ד' כתב דאפילו רחוק יותר כשר, ועוד דבגמרא מדמה לה בזה למחיצות כמין ג"ם בסעיף דלעיל דשם ודאי כשר יותר, וכן משמעות הפוסקים ודלא כמגן אברהם עכ"ל. וכן הוא דעת נתיב חיים דאפילו השלישית רחוקה ממנה הרבה כשר. וכן כתב המאמר מרדכי אות ב' דהמעיין בחידושי הרשב"א סוף דף ט"ז יראה דאין ספק בזה דהא נקיט בפשיטות דההיא דפס ארבעה מיירי בסוכה גדולה, וכתב והכי מסתבר וכן הוא משמעות לשון הפוסקים יעו"ש. וכן כתב החמד משה אות ב' על דברי מגן אברהם הנזכר דאי אפשר לומר כן ומסתברא דעד עשר אמות נמי כשירה דנידון כפתח יעו"ש. וכן האשל אברהם אות ג' ומחצית השקל ובית מאיר תמהו על דברי מגן אברהם הנז' יעו"ש. וכן בסידור בית השואבה אות כ"ד כתב להוכיח מלקמן סעיף ה' דכל שהעומד מרובה על הפרוץ אפילו שאין לה צורת הפתח כשירה ואם יש לה צורת הפתח עד עשר אמות כשירה יעו"ש. והגם דהיד אפרים מסכים לדברי המגן אברהם, מכל מקום אנן קיימא לן כהסכמת רוב הפוסקים כנודע, ובפרט דגם המגן אברהם עצמו לא החליט לפסול כי אם הניח בצ"ע".
ובס"ק ט"ז כתב המשנ"ב "וי"א שאין זה צריך צורת הפתח – דלא דמי לס"ב ששם התיקון בפס רחב טפח שהתיקון הוא גרוע ע"כ צריך צוה"פ להשלים השיעור משא"כ כאן שיש תיקון טוב בפס ד' ע"כ ס"ל דאין צריך צוה"פ וכתבו האחרונים דיש להחמיר כסברא הראשונה".
העולה
כיון שיש לה אוויר כשיעור 26 ס"מ לגר"ח נאה הוי ג' טפחים וממילא נפסלו הדפנות שרחוקות מחמת אוויר (ניתן לתקן את זה על ידי שישימו שם סכך פסול). אמנם לנוהגים כחזו"א הדפנות עדיין טובות אך ראוי לא לישון שם.
לגר"ח נאה אם הסוכה שיש לה שני דפנות כמין ר' – איך שנראה בקיר יש שיעור של יותר משלושה טפחים ולפני אוויר יש צורת הפתח מחמת הקורה של הפרגולה וכשר כדופן שלישית.
ואם הדפנות הם אחת מול השניה צריך שיהיה בקיר ארבעה טפחים ואז מצטרף צורת הפתח הנ"ל להכשיר
וכל זה כשיש רק שלוש דפנות אבל אם הפתח לחצר או המרפסת הנ"ל מקורה פחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה ומצרפים את זה כדופן שלשית וכשר. רק שאין לישון או לאכול מתחת לאוויר.