שאלה
האם סוכה שהמחיצה השלישית אינה לכל אורך ורוחב הסוכה כשרה כמו שהיא?
תשובה
סוכה שיש לה שני דפנות כמין ר' – יקח קנה בעובי טפח ומשהו ויעמיד בתוך שלוש טפחים ועל עוד ארבע טפחים יעשה צורת הפתח, ובדיעבד ניתן לסמוך על הסכך.
וכשרים הדפנות אפי' יש בהם הרבה פרוץ ובלבד שאין פרוץ עשר אמות ואם יש יש לעשות צורת הפתח ולכתחילה עדיף שלא יהיה בהם פרוץ יותר מג' טפחים.
ומצד הקירות אומרים דופן עקומה לאורך שני דפנות (לא רואים בצד הרביעי אמנם אין נפק"מ).
מקורות
כתב השו"ע סימן תרלב סעי' א' "סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים. בד"א, בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים; אבל בסוכה קטנה, שאין בה אלא ז' על ז', בין באמצע בין מן הצד, בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור".
כתב המשנ"ב ס"ק א' "סכך פסול – עיין לעיל בסימן תרכ"ט מהו נקרא סכך פסול", ושם סעי' י"ג כתב השו"ע פסול דמחובר.
כתב המשנ"ב ס"ק ב' "באמצע בד' טפחים – היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות".
ובס"ק ג' "ומותר לישן תחתיו – ויש פוסקים שסוברין דאף דפחות מד"ט הסוכה כשרה מ"מ תחת אותו המקום אסור לישן ולאכול אא"כ אותו המקום הוא פחות מג"ט לכן יש להחמיר לכתחלה".
ובס"ק ד' "כאלו הכותל נעקם וכו' – משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן ד"ע בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".
ב
כתב השו"ע סי' תר"ל סעי' ב' "דפנות הסוכה, אם היו שתים זו אצל זו כמין ג"ם; עושה דופן שיש ברחבו יותר על טפח ומעמידו בפחות מג' לאחד מהדפנות, ויעמיד קנה (כנגד הכותל) (טור) כנגד אותו טפח, ויעשה לה צורת פתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח, וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן. הגה: ואם הטפח והדופן מגיע לסכך, אין צריך קנה על גביהן ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא".
כתב המשנ"ב ס"ק ו' "כדי להבין היטיב אקדים לכאן כמה עקרים להלכה זו א) דשיעור סוכה הוא שתהא מחזקת ז' על ז' טפחים לפחות כדלקמן בסימן תרל"ד. ב) דילפינן בגמרא מקראי דלא קרוי סוכה ע"י הסכך לבד אא"כ יש לה ג' דפנות והלכה למשה מסיני דאחת מן הדפנות סגי בטפח אחת. ג) דמ"מ בעינן שיהיה נראה כדופן דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין ד יקח דף שיש ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לאחד משתי הדפנות וכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה שהוא ז"ט כנ"ל וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמוד קנה כנגד אותו טפח וירחיקו ממנו עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק שבעה טפחים ומניח קנה מן הטפח עד הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפילו למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן כמבואר לעיל בדיני צורת הפתח בסי' שס"ב ונמצא שיש כאן דופן שלם של ז' טפחים".
וכתב המשנ"ב ס"ק י' "ויעשה לה צוה"פ וכו' – כדי להשלים שיעור הכותל ועיין בב"ח שכתב דזה הוא מדרבנן אבל הטפח מרווח שאמרנו מתחלה הוא מדאורייתא".
וכתב בס"ק י"ג "א"צ קנה ע"ג – דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך אבל האחרונים יישבו קושיתו וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד". וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ג.
ג
ובסעי' ה' כתב "כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח, אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד, כשרה ( רק שלא יהיו הפתחים בקרנות, כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם) (ר"ן); ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על י' אמות; ואם יש בה צורת פתח, אפילו ביותר מעשר. ולהרמב"ם, אפילו יש לה צורת פתח, אם יש לה פירצה יותר מעשר, פסולה אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ. הגה : ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות, כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו); ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות, עדיף אז לעשות ג' מחיצות שלימות, מד' שאינן שלימות (מהרי"ל)".
כתב המשנ"ב ס"ק כ"ב "כל הפרוץ יהיה מרובה וכו' – ר"ל ע"י הפירצות שיש בשתי הדפנות עם שתי הדפנות הפרוצות יחד יהיה הפרוץ מרובה על העומד אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור. ודוקא אם הפרצות הם יותר משלשה טפחים אבל אם הם פחות משלשה טפחים כלבוד דמי והוי כסתום ואין שם פירצה עליה ועיין במ"א ריש הסימן שדעתו דדוקא אם עושה הסוכה מארבעה דפנות אבל אם עושה משלשה דפנות לא מהני מדרבנן ע"י לבוד".
ובס"ק כ"ח "לעשות מחיצות שלמות – ר"ל שלא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ ובהלכות של ר' יצחק גיאות ראיתי שכתב ג"כ דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד".
כתב הכה"ח בס"ק מ"ב "דעכשיו פתח מקרי ואין שם פירצה עליה. משנה ברורה אות כ"ז. ודע דלדיעה זו אפילו אם הפרוץ מרובה כל כך עד שאפילו אם נחשוב את מקום צורת הפתח לעומד יהיה הפרוץ מרובה עליה גם כן כשר, דהרי כתבו הפוסקים דאין חילוק בצורת הפתח בין עשר ליותר מעשר. משנה ברורה בשער הציון אות כ"ה".
העולה
סוכה שיש לה שני דפנות כמין ר' – יקח קנה בעובי טפח ומשהו ויעמיד בתוך שלוש טפחים ועל עוד ארבע טפחים יעשה צורת הפתח, ובדיעבד ניתן לסמוך על הסכך.
וכשרים הדפנות אפי' יש בהם הרבה פרוץ ובלבד שאין פרוץ עשר אמות ואם יש יש לעשות צורת הפתח ולכתחילה עדיף שלא יהיה בהם פרוץ יותר מג' טפחים.
ומצד הקירות אומרים דופן עקומה לאורך שני דפנות (לא רואים בצד הרביעי אמנם אין נפק"מ)