שאלה
האם מותר לקנות לגוי דבר לא כשר אם כסף של יהודי והגוי ישלם בחזרה?
תשובה
מותר
מקורות
כתב השו"ע סי' קי"ז סעי' א' "כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה (ל' המחבר), (או להלוות עליו) (ת"ה סימן ר') (ואפילו לקנותו להאכילו לפועליו עובדי כוכבים אסור) …,. וכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם, מותר לעשות בו סחורה".
כתב הש"ך ס"ק ג' "ואפי' לקנותו להאכילו לפועליו עובדי כוכבים אסור. לפי דעת הרב ולא ידעתי על מה סמכו רבים מבני עמינו שלוקחין טריפות בכיון כדי להאכיל לפועליהם עובדי כוכבים והדבר פשוט להם להתיר אבל צ"ע מנין לו להרב פסק זה כי אדרבה מהגהת מיימוני שהביא הב"י משמע שמותר לקנות להאכיל לפועליו עובדי כוכבים שלא אסר אלא לקנות כדי ליתן לעובדי כוכבים וכתב הב"י עליו הטעם משום דמתנה הוי כמו מכר דאי לאו דקביל הנאה מיניה לא הוי יהיב ליה מידי עכ"ל (וה"נ אמרינן בפ"ק דמציעא (דף ט"ז ע"א) אי לאו דטרח וארצי קמיה לא הוי יהיב ליה מתנה ע"ש) וא"כ כשקונה כדי ליתנו לעובדי כוכבים הוי כקונה למכרו לעובד כוכבים דהוי כסחורה אבל בקונה כדי להאכילו לפועליו שיש לו בביתו משמע דשרי דאין זה כעין סחורה וכן משמע בפ' בתרא דעבודת כוכבים (דף ס"ג ע"ב) ע"ש ברש"י ד"ה ולא משום יין נסך וד"ה שנשא ודוק וכן משמע להדיא מא"ח שהביא הב"י שכתב וז"ל אמרינן בירושלמי מי שלקח חזירים לצורך פועלים עובדי כוכבים כשמוכרו אינו מוכרו אלא בדמיו עכ"ל משמע כשהותירו ובא למוכרו אינו מוכרו אלא בדמים שקנה וכ"כ העט"ז להדיא וז"ל י"א שמותר ליקח חזירים להאכילם לפועלים עובדי כוכבים כו' אלא שאח"כ כתב ויש אוסרים וכמ"ש למעלה עכ"ל והוא דעת הרב".
וכתב הפר"ח בס"ק ג' "ואפילו לקנותו כו'. פירוש שיש לו פועלים עכו"ם וקונה דברים טמאים לגדלם בבית להאכילם, אבל לקנות מן השוק להאכילם שפיר דמי, ומה שכתב הב"י [עמוד מה ד"ה מדברי] בשם הגהות מיימוניות [מאכלות אסורות ח אות ח] דכשם שאסור לעשות בו סחורה כך אסור לקנותו כדי ליתנו וביאר הטעם משום דמתנה כמו מכר היא דאי לאו דקביל הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה מידי ע"כ, והכי איתא בריש פרק בני העיר [מגילה כו, ב] דמתנה כזביני ע"ש, שאני התם דמתנה כמכר והוה ליה סחורה, אבל להאכילם לפועלים עכו"ם לא מחזי כסחורה. והכי מוכח בהדיא בפרק בתרא דעבודה זרה [סג, ב] דאם אמר לפועליו צאו ואכלו ואני פורע דחושש משום יין נסך בנשא ונתן ביד כדאיתא התם, וטעמא משום דיין נסך מאיסורי הנאה נינהו, אבל שאר איסורין דלא אסירי בהנאה שרי לקנותן מן השוק להאכילן וכן מעשים בכל יום".
ובט"ז בס"ק ב' "אף בקונה ישראל מחבירו טריפה להאכילה לפועליו עובדי כוכבים אין איסור דאין כאן איסור על טריפה זו דעומד במקום המוכר ושלוחו הוא וכן המנהג פשוט כפי מה שראיתי ואף שמו"ח ז"ל כתב לאיסור לקנות כדי להרויח בזה הנלע"ד כתבתי". כלומר שדעת הב"ח שאם יש לו רווח בזה אסור
וכתב בחכמת אדם שער איסור והיתר כלל סט סעי' א' "ולקנות כדי להאכיל לפועליו יש אוסרין והמנהג פשוט לקנות לצורך פועליו. ולקנות לגדלן לצורך פועלים לכולי עלמא אסור".
וכתב בערוך השולחן סעי' י"ט "כתב רבינו הב"י בסעיף א' כל דבר שאסור מן התורה אף על פי שמותר בהנאה אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה חוץ מן החלב וכו' עכ"ל וכתב על זה רבינו הרמ"א או להלוות עליו ואפילו לקנותו להאכילו לפועליו עכו"ם אסור עכ"ל וכבר השיגו מפרשי הש"ע על מה שאסר לקנות להאכיל לפועלים [ש"ך סק"ג וט"ז סק"ב] וכבר המנהג פשוט לקנות בעד פועלים ואין שום חשש איסור בזה שאין אסור אלא לסחור ולא כשצריך לפועליו ואין לך נזדמנו יותר מזה ומה יעשה בפועליו ואפילו אם ביכולתו ליתן להם בשר כשר אם הוא ביוקר מטרפה אינו מחוייב לאבד מעותיו ואין האיסור אלא להשתכר ולא להפסיד עי"ז והרי זה דומה ממש לנבלה שבביתו שהתורה התירה למכור מפני הפסד ועדיפא מינה".
ב
כתב בכנסת הגדולה הגהות בית יוסף ס"ק כ' לאחר שהביא דברי הרמ"א והחולקים כתב "ולכ"ע מותר לאדם לומר לפועליו הילך דינר וקנה ואכול אעפ"י שיודע שיקנה חזיר, אבל לא יאמר לו צא וכו' ואני פורע כמו שהוא הדין בחמ' בפח', ולמאן דמתי' שם אפילו לומר צא ואכו' ואני פורע גם כאן מותר אא"כ הקדים לו או שנשא ונתן ביד".
בנידון שלנו זה יותר קל כיון שאינו מחוייב לו שנגיד שמרוויח על זה לדעת הב"ח ואינו מסתחר בזה כיון שלא מרוויח אלא הוא מלווה לו מעות כדי שיוכל לקנות מזון והוא יחזיר לו.
העולה
מותר