שאלה
בן אדם שמפחד על בריאותו, והסוכה היחידה שיש היא ציבורית כגון שהוא תייר ויש רק מסעדה עם סוכה או בבית הכנסת, האם יכול לכתחילה לאכול המוציא בביתו ?
תשובה
אדם בקבוצת סיכון – יש לדונו כקור גדול ואם אין לו סוכה אחרת לשבת מלבד אחת עם אנשים פטור מהסוכה, אמנם דין לא שייך כל כך בתייר, כי להסתובב ולטוס אין לו בעיה.
מקורות
נראה שהשאלה היא לא למעשה כי אחרת איך הוא הולך לטייל
גמ' סוכה כ"ה ע"ב "ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בסוכה. – פשיטא! – מהו דתימא: הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה – האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן: הני מילי – צערא דממילא, אבל הכא – איהו הוא דקא מצטער נפשיה, איבעי ליה ליתובי דעתיה".
ובדף כו ע"א "חולים ומשמשיהם. תנו רבנן: חולה שאמרו – לא חולה שיש בו סכנה, אלא אפילו חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בעיניו, ואפילו חש בראשו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי, והתיר רבי יוסי בריבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה. רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי. רבא שרא ליה לרבי אחא בר אדא למגנא בר ממטללתא משום סרחא דגרגישתא. רבא לטעמיה דאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה. – והא אנן תנן: חולין ומשמשיהם פטורים מן הסוכה. חולה – אין, מצטער – לא! – אמרי: חולה – הוא ומשמשיו פטורים, מצטער – הוא פטור, משמשיו לא".
ופרש"י "למגנא בכילתא – ואף על פי שיש לה גג וגבוהה עשרה, והוי כאילו חוץ לסוכה. משום בקי – (זבובים קטנים). סרחא דגרגישתא – קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעית הסוכה. מצטער – שהסוכה מצערתו".
וכתב הרמב"ם הלכות סוכה פרק ו הלכה ב "ואיזה הוא מצטער זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהן או מפני הריח".
וכתב הטור סי' תר"מ "דוקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם סוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני ונראה שאין כל אדם יכול לומר מצטער אני ליפטר אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו".
כתב הב"י "וכתב הרא"ש (סי' יב) גבי משום סירחא דגרגישתא ומיירי באכסניא דאי בתוך ביתו היאך עשה סוכה מתחלה בדבר שהיה מצטער לישן בה ויפטר משום מצטער אי נמי גרגושתא היא גופסיס וכשהמטר יורד עליו הוא מסריח: וכתב הר"ן (יב. ד"ה סרחא) גבי סירחא דגרגושתא ולא שיהא ריחה מאוס לכל דאי הכי מיפסלה סוכה כדאמרינן לעיל (יב:) הני שוצי ושוצארי אין מסככין בהם דכיון דסני ריחייהו שביק להו ונפיק אלא הכא בדמצטער איהו לחודיה עסקינן עכ"ל וכו'.
כתוב בתרומת הדשן (שו"ת סי' צ"ב) שמי שצר לו בסוכה לישן בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט ידיו ורגליו נראה דלא מיפטר משינה בסוכה מפני מצטער זה דאורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו ולא מיקרי מצטער בהכי והביא ראיה לדבריו: וכתב עוד (שו"ת סי' צג) אם בליל שבת בחג הסוכות כבו לו הנרות ויש לו נר [בביתו] הדעת נוטה דשרי לצאת מן הסוכה כדי לאכול בביתו במקום הנר ונראה נמי דאפילו יש לחבירו נר בסוכתו אין אומרים לזה לך הבא סעודתך לסוכת חבירך ואכול שם לאור הנר דהא נמי חשיב צער משום דאין ערב לאדם אלא בשלו אפס יש לחלק אם אפשר לו בלא טורח גמור לבוא לסוכת חבירו ולאכול שם אין לו להקל ע"כ וכיוצא בזה כתב בכתביו סימן קנ"ח: כתב המרדכי (סי' תשמ) מצטער פטור מן הסוכה (פי') [כתב] רבי אליעזר ממיץ (יראים השלם סי' תכא) (מי) [פי'] שיש לו צער מן הסוכה ובצאתו ינצל דכעין דירה בעינן ואין דרך בני אדם לעמוד בדירתם בצער ושיעור לצער כדתנן (כח:) ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו' ומי שאינו בקי בזה השיעור יתן לבו אם הוא מצטער שבצער זה היה יוצא מביתו רשאי לצאת מסוכתו ודוקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אחר כך אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו ובשתייתו או בשינה כגון שירא מן גנבים או מלסטים לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אין סכנה באכילה ובשתיה אלא בשינה לא יצא ידי חובתו כלל אפילו אכילה דהא כעין דירה בעינן כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הויא סוכה כיון דלצעורי קיימא עכ"ל: כתב עוד המרדכי (סי' תשמא) מסקינן בשמעתין (כו.) שאסור לישן חוץ לסוכה אכן סומכין העולם על דבר זה שיראים מן הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה: כתוב בארחות חיים (הל' סוכה אות לב) בשם הר"פ (הגהות סמ"ק סי' צג עמ' נו אות מח) מצטער דפטור דוקא מלישן אבל לאכול לא מדאמרינן (כו.) רבא שרי לרב אחא למיגני חוץ לסוכה משום בקי ולא קאמר למיכל ושמא היינו משום דאכילה אינה אלא לפי שעה והר"ש כתב דפטור אפילו מאכילה וכן דעת רוב הפוסקים עכ"ל".
ב
כתב השו"ע סימן תרמ סעיף ד "מצטער פטור מן הסוכה, הוא ולא משמשיו (אבל בלילה ראשונה אפי' מצטער חייב לאכול שם כזית) (כל בו); איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח; ודוקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר: מצטער אני".
וכתב המשנ"ב ס"ק ט"ז "וה"ה דמצטער פטור בכולן אף מאכילה [אחרונים] ור"ל דאם הרוח וריח וכה"ג מצערים ליה באכילה פטור אף מאכילה אבל אם הצער רק בשינה חייב באכילה". וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"ז.
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ח "ואם יש יתושים מוטב לישן בכילה אף על פי שיש לה גג וגבוה עשרה מלישן חוץ לסוכה כדאיתא בגמרא סוכה כ"ו ע"א יעו"ש".
ג
וכתב הרמ"א "ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפי' בדברים שלא מצטער בהם, דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו (מרדכי פרק הישן)".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ח "או בשינה – פי' במקום דליכא צינה והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב וכנ"ל דאלו במקומות הקרים יוצא י"ח באכילה אף על גב דלא יוכל לישן שם דא"א בענין אחר וממילא מקרי שם כעין תדורו וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי". וכ"כ כה"ח ס"ק ל"א
וכתב הבה"ל ד"ה "מפני הרוח – וה"ה מפני הצינה במקומות הקרים וכדלעיל בסימן תרל"ט ס"ב בהג"ה ועיין בלבוש דאפילו יש לו כרים וכסתות להנצל מן הצינה ג"כ יש להקל דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם [אם לא דיש לו מקום בסוכה להניחם שם לכל ימי החג וכן מוכח במ"א שם בסק"ז דבאופן זה לא נוכל לפטרו מחמת הטעם דצינה עי"ש]. ודע דהסכמת רוב הפוסקים דמצטער פטור אף מאכילה כמש"כ המ"א בשם הב"י וע"כ נראה דיש ליזהר בזמן הקור שיהא לבוש בגדים חמים כשסועד בסוכה כדי שלא יהיה מצטער מחמת הקור ויהיה חשש ברכה לבטלה".
ג ב
וכתב עוד הרמ"א "מי שכבו לו הנרות בסוכה, בשבת, ויש לו נר בביתו, מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר, וא"צ לילך לסוכת חבירו שיש שם נר, אם יש טורח גדול בדבר".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ג "אם יש טורח גדול – מפני שסברא הזו דלילך לסוכת חבירו יש צער בדבר לא פסיקא ליה כ"כ לכן תלה הדבר באם יש טורח גדול בזה דאם אין לו טורח גדול צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר וכן אם ירדו גשמים ופסקו ומ"מ עדיין נוטף מן האילנות וא"א לאכול בסוכתו ויש לחבירו סוכה עם גג העשוי לכך לסגור ולפתוח צריך לילך לסוכת חבירו אם אין לו טורח גדול בדבר".
ג ג
וכתב עוד הרמ"א "מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו, לא מקרי מצטער, וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סימן צ"ב), ולא יוכל אדם לומר: מצטער אני, אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור); ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער, אבל בלא"ה חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער".
כתב הכה"ח ס"ק מ"ב "אמנם בתשובת חכם צבי סימן צ"ד חולק בעיקר דברי התרומת הדשן ומור"ם הנזכרים וכתב דהחוש מוכיח דאין לך צער גדול מזה, ובודאי לכתחלה אין לו לעשות סוכה בענין זה כדי שיהא מצטער ופטור מן הסוכה, אבל אם הוא ביום טוב וכבר נעשה או שאין לו מקום לסוכה אחרת יותר גדולה אינו חייב להצטער ולישן בסוכה בלי פישוט ידיו ורגליו כדרכו בכל השנה, ואפילו הכי יוצא בה ידי חובת אכילה יעו"ש. והביא דבריו יד אהרן בהגהות בית יוסף, שערי תשובה אות ה'. ועל כן נראה דהכל לפי מה שהוא אדם, ואם יש לו צער גדול מזה פטור משינה, אבל אם יכול לישן בה ולהוציא רגליו לחוץ או קצת מגופו גם כן ודאי דחייב לישן בה ולא לישן חוץ לסוכה. וכן כתב המשבצות זהב אות ה' דאם אפשר לישן שם ראשו ורובו יוצא ידי חובתו הן באכילה הן בשינה, ודוקא שלחנו בתוך הבית אינו יוצא ידי חובתו דאתי לאמשוכי כבסימן תרל"ד סעיף ד' יעו"ש". אמנם בהמשנ"ב ס"ק כ"ח משמע דלא ס"ל כחכם צבי.
כתב המשנ"ב ס"ק כ"ט "שדרך בני אדם להצטער בו – אם לא שהוא מאניני הדעת וכל אניני הדעת מצטערין בזה" ובס"ק ל' "אלא אם ינצל וכו' – דהטעם דמצטער פטור משום דכעין דירה בעינן ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להנצל מזה בביתו וה"נ בסוכה".
ד
כתב השו"ע סי' תרל"ט סעי' ה' "ירדו גשמים, הרי זה נכנס לתוך הבית; מאימתי מותר לפנות, משירדו לתוך הסוכה טפות שאם יפלו לתוך התבשיל יפסל אפילו תבשיל של פול. הגה: ואפילו אין תבשיל לפניו (סמ"ג והגהות אשיר"י). ומי שאינו בקי בזה השיעור, ישער אם ירדו כ"כ גשמים לבית אם היה יוצא, יצא מסוכתו ג"כ (א"ז והגהות אשיר"י פרק הישן ומרדכי פ"ב מיימוני פ"ו ומהרי"ל);
כתב המשנ"ב ס"ק ל"ב "הרי זה וכו' – ואם מנשב הרוח לתוך הסוכה ועי"ז נושרים קיסמים מן הסכך לתוך המאכל אם הוא אסטניס שאנינא דעתיה יכול לצאת חוץ לסוכה".
וכתב עוד הרמ"א "וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות, אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין (טור ור"ן והרא"ש), ויקדש בסוכה (כדי) שיאמר זמן על הסוכה".
וכתב המשנ"ב ס"ק ל"ה "אבל לילה וכו' – דאף שהוא מצטער מחמת הגשם וכל מצטער פטור מסוכה סבירא ליה להרמ"א כדעת הפוסקים דסוברין דבלילה ראשונה אף מצטער חייב וטעמם דכיון דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות לגמרי גמרינן מה התם בכל גווני חייב אף בסוכות כן. ודע דיש עוד מגדולי הראשונים דסבירא להו דגזרה שוה זו לאו להכי אתיא ואין לחלק בין לילה הראשונה לשאר ימים וע"כ הכריעו כמה אחרונים דאף דמחוייב לאכול בסוכה מחמת ספק ברכת לישב בסוכה לא יברך דספק ברכות להקל עוד כתבו דראוי להמתין עד חצות הלילה פן יעבור הגשם דאם יעבור יכנס לסוכה ויברך ברכת לישב בסוכה ויאכל ויוצא בזה המ"ע לכו"ע ויש מאחרונים שכתבו דאין כדאי להמתין כל כך דאם ימתין עם אכילת ב"ב הגדולים והקטנים אין לך מניעת שמחת יום טוב יותר מזה [שע"ת] וכן בא"ר ופרי מגדים לא הזכירו שיעור חצות רק כשעה או שתים ואם לא פסקו יעשה אז קידוש בסוכה כמו שכתב הרמ"א".
ובס"ק ל"ו "ומש"כ הרמ"א לילה הראשונה דבלילה השניה מקדש בביתו ויברך זמן על יום טוב ויאכל סעודתו ובסוף הסעודה יאכל כזית בסוכה ולא יברך לישב בסוכה וגם לא יברך שהחיינו על הסוכה ויסמוך בזה על שהחיינו שבירך בליל ראשון ולכתחלה טוב להמתין גם בלילה שניה מעט עד שיפסקו הגשמים. ואם אכל בביתו ורק כזית בסוף הסעודה בסוכה כאשר כתבנו ואח"כ פסקו הגשמים צריך לכנוס לסוכה ולאכול כשיעור דהיינו יותר מכביצה ולברך לישב בסוכה [אחרונים]".
וכתב הכה"ח סי' תר"מ ס"ק כ"ה " אבל לדעת שאר פוסקים דפטרי שם הוא הדין כאן. כן משמע בביאורי הגר"א, וכן כתב משנה ברורה אות ט"ו. וכן נראה דעת השלחן ערוך שלא העלה זה בשלחנו. ועיין בדברינו לשם סימן תרל"ט אות ע"ג. ונפקא מינה דאין לברך לישב בסוכה משום ספק ברכות".
העולה
גדר של מצטער – דבר שדרך בני אדם להצטער בו (אפי' אניני דעת דרכם להצטער הוא בכלל ולא אם זה אדם יחיד)
ואין המצטער פטור אלא אם יכנס לביתו ינצל עצמו מן הצער, אבל בלא"ה חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער.
קור גדול – ואין מקום להשאיר את הכרים וכסתות אינו מחויב להוציא ולהכניס כל הזמן ופטור. וה"ה אם יש חשש שלמרות המעילים לא יכול לישון.
גשם או חום – שגורם לאוכל להתקלקל וכן אם לא עוזר לו מאוורר.
אין מקום בסוכה לישון ישר אלא מכופף – לדעת הכה"ח אינו חייב משנ"ב חייב.
נכבה לו התאורה – פטור מאכילה. אמנם אם רגיל לקפוץ לחבירו לאכול צריך ללכת אליו ואם לא יאכל בביתו.
ריח רע – ואין לו מקום אחר לעשות פטור.
יתושים זבובים – אם יספיק קוטל ישים קוטל ואם לאו פטור והוא שיש הרבה כי במעט גם את ביתו לא היה עוזב אלא א"כ יש לו רגישות.
לילה ראשון – לדעת שו"ע מצטער פטור לדעת רמ"א מצטער חייב בכזית הראשון ולכן אם יש סיכוי שהגשם יפסק וכדו' ימתין שעה או שעתיים ואם לא הפסיק יאכל בסוכה כביצה אך לא יברך לישב בסוכה. ובלילה השני לבני חו"ל יאכל בבית ובסוף הסעודה יראה אם הפסיק אם לא יאכל שם כביצה.
אדם בקבוצת סיכון – יש לדונו כקור גדול ואם אין לו סוכה אחרת לשבת מלבד אחת עם אנשים פטור מהסוכה, אמנם דין לא שייך כל כך בתייר, כי להסתובב ולטוס אין לו בעיה.
בברכה המרכז העולמי למענה הלכתי שע"י דרכי הוראה