שאלה
האם מותר לשכור עוזר או עוזרת שאינם יהודיים לשבתות ובמועדי ישראל לשטוף כלים או רצפה?
תשובה
מותר, אע"פ שכדי לנקות הם מפעילים מדיח וכדו' או שואבכיון שעושים כן להקל מעל עצמם.
מקורות
כתב השו"ע (סי' רע"ו סעי' ג'): "אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר, אף על פי שגם הם צריכים לו – אין זה לצורך האינו יהודי, כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל". וכתב במשנ"ב (סי' רע"ו ס"ק כ"ז): "לילך עמו – דוקא נקט, אבל אם משלחם בשליחותו שילכו בעצמם והדליקו את הנר להאיר להם אין זה מקרי לצרכו, אף שעיקר הליכתם הוא בשבילו, כיון שאין גופו נהנה מהנר בעת ההדלקה, ומותר אח"כ לישראל להשתמש אצל הנר, וכעין זה כתב הט"ז בסוף הסימן, וז"ל: נ"ל אותו הנר שמדלקת השפחה כדי להדיח כלי אכילה שאכלו, לא מיקרי לצורך ישראל, כיון שאין גוף הישראל נהנה ממנו, אלא כלים שלו מודחים והיא חייבת להדיחם, לצרכה היא מדלקת, ומותר אח"כ ישראל להשתמש לנר זה אף צרכי גופו, כיון דבעת הדלקת הנר הדליקה לצרכה". וכ"כ כה"ח שם (ס"ק ל"ז).
ויש לעיין על מה שכתב בברכ"י (סי' של"ז ס"ק ב'): "אין סכין את הקרקע ולא מדיחין וכו'. בארץ מצרים נוהגים דשפחה או נער עכו"ם מדיח הבית המרוצף בשבת וסוחט הבגד שמנגב הקרקע מהמים שבולע, כדי שיחזור ויקלוט עוד את המים שבקרקע, וכן על זה הדרך. ויש ללמד עליהם זכות דעכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד לפי שכבר יכול להדיח הבית במים רבים ולכבדן בחוזקה במכבדת קש, אלא שרצונו למהר מלאכתו. ועוד מוטב שיהיו הנשים שוגגות ולא מזידות. הרב מהר"י קשטרו בספר אהל יעקב, והם תשובותיו כ"י סימן צ"ד. ורמזו נמי בהגהותיו". והביאו כה"ח שם (ס"ק כ"א) דלמה זה רק ללמד עליהם זכות.
ב
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ה פק"כ סעי' מ"ג "מותר לישראל לבקש מגוי לעשות מעשה שניתן לעשותו בדרך היתר, ובחר גוי לעשותו בדרך איסור או שתוך כדי כך עשה איסור לצרכו". וכ"ש שכאן הוא לא אכפת לו באיזה יום תבא והיא אומרת שתבא בשבת.
העולה
מותר