שאלה
האם יש עניין הלכתי ששני אחים או אחיות לא יגורו בדירות קרובות או צמודות אחת לשניה?
תשובה
שני אחים לא ישאו שני אחיות. אבל אח נושא את אחות בעל אשתו והרוצה לחוש משובח.
שני אחים הנשואים לשני אחיות לא יגורו יחד.
וכן הורה מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א
מקורות
כתוב בגמ' בברכות (מ"ד א'): "כי אתא ר' יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות, ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא מצאו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא". פירש"י וז"ל: "שמונים זוגות אחים, שנים שנים אחים היו כולם".
צוואת ר' יהודה החסיד סי' כ"ה "ולא ישאו שני אחים לשתי אחיות".
וכתב בספר חסידים סימן תעז "שני אחים הנשואים שתי אחיות אחד מהם ימות או לא יצליחו לכך לא ישאו או יגרש אחד מהם את אשתו".
כתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא – אבן העזר סימן עט "דע תלמידי החביב ויהיו דברים הללו חקוקים על לוח לבך לזכרון הכלל הגדול שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל, ואמנם כשאנו מוצאים אחד מחכמי ישראל המוחזק בתורה וביראה בלי ספק שכתב בספר דבר הסותר לדברי התלמוד חייבים אנו למשכוני נפשין לתרץ דבריו שלא דבר רק לשעה או למשפחה פרטית ודברי תלמוד הם על הכלל. וכיוצא בזה אנו מוצאים לרבינו יהודה החסיד בצוואה שלו דברים שכמעט אסור לנו לשומעם
הוא אומר שלא ישאו ב' אחים שתי אחיות ובגמרא שמונים זוג אחים כהנים נשאו שמונים זוג אחיות כהנות, ותרי בנתיה דרב חסדא הוו נסיבי לרמי ולמר עוקבא בר חמי, וכיוצא בזה בצוואה ההיא. ואם היה החסיד מצוה צוואה זו לכל ישראל הרי הוא סותר לדברי תלמוד והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל:
אבל האמת יורה דרכו כי החסיד לזרעו אחריו צוה לדורי דורות כי ראה ברוח הקדש שזרעו לא יצליח בזווגים כאלה ובזה אינו סותר דברי התלמוד שהוא על הכלל ודברי החסיד היא על הפרט".
בשו"ת זכרון יהודה (חאו"ח סי' קצו, וח"ב סי' קמט) ובשו"ת הרב"ז אבה"ע סי' ל"ה כתבו לתרץ ע"פ מ"ש באיכה רבתי (פרשה ב פסוק בלע ה' ולא חמל), דכל הני פ' זוגי וכו' תלינהו בחדא גופנא. אולם ביפה ענף ועץ יוסף שם הגירסא כללינהו בהדא גופנא. ופי' שזיווגם במקום א' ששמו גופנא.
וכתב בשם אריה אבה"ע סי' ס"ה שכיון שמוכח בגמ' לא כן ודאי שאין לחוש לזה.
וכתב בברית עולם "ומ"ש בסמוך שני אחים נשואים לשתי אחיות וכו' הרב כנה"ג בא"ה סי' ס"ב כתב דיש לחוש לזה ומיהו קשה מהש"ס בברכות דף מ"ד פ' זוגות אחים כהנים נשואי' לפ' אחיות זוגות כהניות. וכן מ"ש לקמן משיא בת אשתו לבנו וכו' מצאתי הגהה כ"י דהא רב אחוה דרבי חייא וכו' פ"ג דמ"ק ובסנהדרין וי"ל דעל הרוב קאמר ע"כ ואינו מחוור, ולי הדל נראה דכשם דשינוי המקומות ושינוי הזמנים גורם לכמה דברים כגון הרפואות שבש"ס שעתה אינן מועילות, גם לענין זוגות שהיה סכנה ושוב ליכא קפידא כלל גם לענינים אלו נשתנה דגברה סטרא אחרא מעין הרע בזה דוק והאריך.
שבתי וראה דאעיקרא קושיא ליתא דבו בפרק מרבית העם שנות דור ודור נהגו זיווגים אלו ושכיחי טובא ולא היה עה"ר בזה אך עתה דלא אשתכח הרוצה לעשות זיווג בזה יש בו עה"ר ושומר נפשו ירחק מזה דאיכא עה"ר ודו"ק". וכ"כ ביוסף אומץ סי' ל"ז סעי' ב', ובזבחי צדק קט"ז ס"ק ע"ט, וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ג דיש לחוש לזה.
ב
כתב הכנה"ג אבה"ע סי' ס"ב סעי' ד' "אמר המאסף: ראינו רבים שני אחים נישואין שתי אחיות ולא עלה זיווגם יפה, ולא זו בלבד אלא אח ואחות הנישואין לאח ואחות לא הצליחו בזיווגם".
וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ד "אכן הרב זבחי צדק אות פ' כתב בעירנו אין מקפידים על זה ואדרבה הם נושאים לכתחילה כל אחד לוקח אחות בעל אחותו ולא ראינו חס ושלום שיצא ממנה תקלה אלא אדרבה הצליחו בזיווגם עכ"ל ומיהו אפשר לומר דהגם דהצליחו בתחלה אח"כ לא הצליחו דמי נותן דעתו למה שיהיה בסוף ואם כן הרוצה לחוש הרי זה משובח".
ב
כתוב בצוואת ר' יהודה החסיד סי' ל"ג "אחים נשואים [יחד] לא ידורו בעיר אחד, וסימן לדבר כי ישבו אחים אחים יחדיו וגו'".
ובספר חסידים (סי' רמ"ז) שכתב וז"ל: "ודע כי מעט מזעיר ימצא שיהיו ד' אחים או ד' אחיות בעיר אחת שנשואים שיהיו כולם לאורך ימים, ע"כ טוב להם שלא יהיו יחדיו. ורמז כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם", וכתב שו"ת הרב"ז חלק ב (אבן העזר) סימן לה שיחדיו משמע כפילות ולכן בעינן ארבע זוגות ובצוואה קיצר ועיי"ש מה שכתב ליישב קושיית הנודע ביהודה וכתב "על כל פנים נמצינו למדין, דבשני אחים נשואים הדרים בעיר אחת, ליכא קפידא כלל, ואדרבה "טובים השנים", כמו שכתב המפרש על הספר חסידים (סי' רמ"ז) הנ"ל. וממילא מוכח דבשני אחים נשואים ליכא קפידא גם אם דרים תחת גג אחד, דהרי הרמז ד"כי ישבו אחים יחדו" לא קאי רק על ארבעה אחים, כדבר האמור: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
ושאלתי את מו"ר הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א ואמר לי בשם מרן הרב שלשני צוואות יחד כה"ג חוששים אבל צוואה אחת לא ולכן לא יגורו יחד שני אחים שנשואים לשני אחיות אבל להתחתן יכולים.
העולה
שני אחים לא ישאו שני אחיות. אבל אח נושא את אחות בעל אשתו והרוצה לחוש משובח.
שני אחים הנשואים לשני אחיות לא יגורו יחד.