שאלה
האם אפייה בתנור בשרי בן יומו הופך את המאכל לבשרי?
תשובה
אם התנור מלוכלך וכן הרשת – בן שהוא בן יומו ובין שאינו בן יומו אין לאכול את המאכל וצריך להמתין אם יש ממשות.
אם התנור והרשת נקי והוא בן יומו – אין לאפות על דעת לאכלו עם חלבי בדיעבד שבישלו יש להקל לאכלו עם חלבי (ראה בכה"ח ס"ק ה').
אם התנור נקי ואינו בן יומו – יכול לאפות בו כדי לאכלו עם חלבי.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' צ"ה סעי' א' "דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלם בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. ואם לא היתה רחוצה יפה, אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים, אסור לאכלם בכותח".
ובסעי' ב' כתב "ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת, מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה. אבל אם נתבשלה בקדירה עם בשר, ואפילו בקליפה, אסור לאכלה בכותח" וכתב הרמ"א "ויש מחמירין בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם. (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז). והמנהג לאסור לכתחלה, ובדיעבד מותר בכל ענין (סמ"ק וארוך)". וראה בכה"ח ס"ק כ"א.
וכתב הש"ך יורה דעה סימן צה ס"ק ג' (על דברי הרמ"א "והנהג לאסור לכתחילה") "לאכלו בכותח ובדיעבד מותר אם נתן בכותח אבל לבשלן לכתחלה בקדרה של בשר כדי לאכלן בכותח אסור אפי' להמחבר וסייעתו כ"כ סמ"ק סי' רי"ג והגה"מ ורי"ו ומביאם ב"י וכ"כ האו"ה ריש כלל ל"ד בשם המרדכי". וכ"כ הפר"ח בס"ק א' וכה"ח בס"ק א' וכתב שם שאע"פ שבב"י מתיר לכתחילה לבשלו על דעת לאכלו בכותח אבל בשו"ע כתבו בלשון דיעבד וא"כ חזר בו. וכ"כ בס"ק כ"א. וכתב בס"ק ג' שאם הכלי אינו בן יומו ואין בו ממשות מותר ואע"פ שיש מחמירין כיון שלא מחמירים בשני חומרות.
ב
וכתב הרמ"א "וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם, שלא היה בן יומו, נוהגין היתר לכתחלה לאכלו עם המין השני (שם בארוך). וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף, אבל אם היה דבר חריף, כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר, אפילו אינו בן יומו, או שדכו תבלין במדוך של בשר, אם אכלו בחלב, אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סימן תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהות ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי). ומכל מקום לא מקרי מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו, רק אם כולו הוא דבר חריף. ורובו ככולו (וע"ל סימן צ"ו)".
ולגבי דבר חריף שאסור ראה שו"ע סי' צ"ו סעי' א' וג' שדעת השו"ע בסתם שדבר חריף באינו בן יומו מותר וי"א שאסור ורמ"א בסעי' ג' פסק כי"א ובכה"ח בס"ק י"ג ונ' כתב שלדעת השו"ע הלכה כי"א אלא א"כ יש הפסד מרובה או שעת הדחק.
העולה במקרה הנ"ל
אם התנור מלוכלך וכן הרשת – בן שהוא בן יומו ובין שאינו בן יומו אין לאכול את המאכל וצריך להמתין אם יש ממשות.
אם התנור והרשת נקי והוא בן יומו – אין לאפות על דעת לאכלו עם חלבי בדיעבד שבישלו יש להקל לאכלו עם חלבי (ראה בכה"ח ס"ק ה').
אם התנור נקי ואינו בן יומו – יכול לאפות בו כדי לאכלו עם חלבי.