שאלה
אני גרושה ואין לי מי שיעשה לי התרת נדרים ועכשיו בעקבות הסגר הצפוי שיהיה בערב כיפור אין לי אפשרות לצאת. האם אני יוכלה למנות שליח?
תשובה
אין לעשות התרת נדרים דרך טלפון או שליח מלבד בעל לאשתו ואב לבתו עד גיל 12 .
במקום הצורך גדול לאשכנזים יש להתיר לעשות התרה ע"י כתב או טלפון. (ובפרט שיש דעת הרמ"א סי' רי"א סעי' א' שבדיעבד סומכים על כל נדרי).
מקורות
כתב הטור סי' רכ"ח "צריך הנודר לפרט הנדר קודם שיתירנו לו החכם כתב הרמב"ם שצריך הנודר לבוא לפני החכם כשיתיר לו ואינו עושה שליח לשאל על נדרו וא"א ז"ל כתב שיכול להתיר לו שלא בפניו כגון שישלח לחכם בכתב את נדרו והוא יודע שמתחרט ומתיר לו".
כתב הב"י "כתב הרמב"ם שצריך הנודר לבוא לפני החכם כשיתיר לו ואינו עושה שליח לישאל על נדרו. בפרק ו' מהלכות שבועות (ה"ד) וטעמו מדגרסינן בפרק קמא דנדרים (ח:) רבינא הוה לה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה בעל מהו שיעשה שליח להתרת אשתו אמר ליה אי מיכנפין אין אי לא מיכנפין לא וסובר הרב ז"ל דבבעל דוקא הוא דאיבעיא לן מפני שהבעל כאשתו אבל אדם אחר פשיטא לן דאינו נעשה שליח והכי מוכח בירושלמי פרק נערה המאורסה דגרסינן התם (פ"י ה"ח) מהו להתיר ע"י תורגמן ומסיק דמתירין ע"י תורגמן ומדבעינן אי מתירין ע"י תורגמן מכלל דפשיטא לן דעל ידי שליח אין מתירין ואפילו למאי דמסקינן דעל ידי תורגמן שרי דוקא תורגמן משום דבעל דבר נמי תמן קאי אבל ע"י שליח לא. וכתב הריב"ש בתשובה (סוף סימן ש"ע) שכן הכריע הרא"ה וכן כתבו הגהות מיימוניות בפרק ו' מהלכות שבועות (סוף אות ב) וכן כתוב בהגהות מרדכי דקידושין (סי' תק"ן) שהשיב מהר"ם לא אוכל להתיר לך אם לא תבוא בעצמך כי ע"י שליח אין להתיר כדאמרינן פרק קמא דנדרים: והרא"ש (נדרים פ"א סי' ז) כתב בשם רא"ם (מובא בשמ"ק נדרים ריש ח:) דאפילו שליח אין צריך רק שידע החכם שהנודר מתחרט יכול להתיר לו אפילו בלא דעת הנודר דהתרת חכם הויא כהפרת בעל ותניא בסוף קידושין (פא:) אישה הפרם וה' יסלח לה (במדבר ל יג) במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ולא מצינו חילוק בין הפרת בעל להתרת חכם אלא בלשון והאי עובדא דרבינא הכי הוה שאשתו אמרה לו שיתיר נדרה והוא הלך לפני רב אשי ושאל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו להביא הדברים לפניו שלא מדעתה וכן הורה רבינו שמשון דאם שלח חרטת נדרו לחכם דמתיר שלא בפניו והביא ראיה מההיא דהפרת בעל דסוף קידושין עד כאן דברי הרא"ש ז"ל. והר"ן (ח: ד"ה בעל) כתב דעת הרמב"ם ודעת רבינו שמשון ולא הכריע: והרשב"א כתב בתשובה (ח"א סי' תקנ"ד) מסתברא לן שמתירין ע"י שליח כי מה שהתירו בפרק קמא דנדרים בבעל לרבותא נקטוה לומר לך שאפילו ע"י הבעל שיש לחוש שמא יוסיף מדעתו מפני שהיא אשתו ולפיכך אסור בדכנפינהו איהו ואפילו הכי אי מיכנפין שרי וכל שכן באיניש דעלמא ולא עוד אלא כנפינהו איהו שרי דודאי לא יוסיף דבר מדעתו עכ"ל. וזה לשון הריב"ש בחלק א' סימן י"א במה שכתב רבינו שמשון ששולח אדם חרטתו בכתב ידו לבית דין והם מתירים לו וכן הסכים הרשב"א נוכל לומר דאף אם נאמר דעל ידי שליח לא בכתב ידו שרי משום דכיון דכתב ידו הוא עדיף מעל ידי שליח ועוד ראיתי בשם רבינו שמשון דכל שהחכם יודע שהנודר מתחרט וחפץ בהיתר החכם מתירו שלא מדעת הנודר ומותר אבל מדברי הרמב"ם נראה שלעולם אין מתירין שלא בפני הנודר ונראה לי שראוי לחוש לדבריו ועובדא דבת יפתח יוכיח עכ"ל".
כתב השו"ע בסימן רכח סעי' ט"ז כתב "צריך הנודר לבא לפני המתירין, כשיתירו לו, ואינו עושה שליח לשאול על נדרו. (ומתירין ע"י תורגמן)". וביאר הש"ך בסי' רל"ג בס"ק ע' שמה שיכול להיות שליח זה רק בעל לאשתו ואב לבתו.
וכתב בערוך השולחן כתב שלא ידע אם הטעם משום מילי לא ממיסרא לשליח או משום שבשביל לפתוח פתח לחרטה אי אפשר למנות שליח וא"כ לפי הטעם השני יועיל התרה שאנו עושים באלול כיון שלא מפרטים את הנדר אמנם לטעם הראשון לא. ומכל מקום לשני הטעמים אם תדבר בטלפון לכאורה יועיל –וראה בשו"ת שבט הקהתי (ח"ד סי' רלט) כתב להתיר התרת נדרים אפילו לכתחילה ע"י טלפון. אמנם יש שכתבו שהטעם הוא משום שיש לנדרים דין של דין ובעל דין צריך לבוא וא"כ לא מועיל בטלפון. – ויש לדחות שבבואה לפני הדיינים רואים אם מתחרטת משא"כ בטלפון ועוד שלא ברירא לערוך השולחן הטעם ונסמוך על זה להקל?
וכתוב בבא"ח (ש"ש ראה אות כח): "צריך הנודר או הנשבע לבא בעצמו לפני המתירים ולא מהני על ידי שליח, וכן נמי אם כתב בכתב ידו שמתחרט לא מהני". וכתב בשו"ת אור לציון חלק ד פרק א – דיני סליחות והתרת נדרים שא' י"א "אי אפשר למנות שליח להתרת נדרים, מלבד אשה שיכולה למנות את בעלה שיהיה שליח להתרת נדריה". וכ"כ מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פל"ג סעי' י', וא"כ למעשה אין לסמוך גם בהתרה זו ולא פירטו אם בשבעת הדחק ניתן לסמוך על שיטות החולקות משמע שלא פסקו כפת"ש וכן כתב מרן הרב בקול צופייך 5 שאין לסמוך על שיטות המקלות.
וכתב מרן הרב בקול צופייך 230 שלא מועיל התרת נדרים בערב ראש השנה דרך הרדיו. וא"כ יוצא שאע"פ שהתרה זו היא על נדרים שאינו זוכר ובהם אין דין לפרט את הנדר בכל זאת אם לא יבא לא מועיל וא"כ ה"ה לטלפון.
אמנם למתיר ע"י כתב הוי טלפון כ"ש.
ב
כתב הט"ז יורה דעה סימן רכח ס"ק כ "ואינו עושה שליח. בב"י בשם הרשב"א כתב דאפילו למאן דסבירא ליה הכי מכל מקום ע"י כתב שרי דכתב ידו עדיף משליח ומסקנת ריב"ש שמביא ב"י מסיק כרמב"ם דלעולם אין מתירין אלא בפניו ובת יפתח יוכיח עכ"ל משמע דאפי' בכתב אסור דאם לא כן בבת יפתח היה לו ליפתח ג"כ לשלוח כתב". וכ"כ בביאור הגר"א דהלכה כריב"ש.
כתב הפת"ש ס"ק ט' "על נדרו עבה"ט בשם ט"ז ועיין בב"י דרבו המתירין ע"י כתב זולת (הריב"ש) כתב דנראה מדברי הרמב"ם דאפי' ע"י כתב אסור וראוי לחוש לדבריו ע"ש. לפ"ז בשעת הדחק אפשר קצת להקל (ומ"ש דאל"כ בת יפתח כו' אף דאין לומדים הלכה מן האגדה ע' (בתשובת נו"ב תנינא חי"ד סי' קס"א)). [ועיין (בתשובת חתם סופר ס"ס ר"כ) שדחה ראיה זו וכתב דמ"מ קשה לעשות מעשה ומבואר שם דציבור הצריכים להתיר נדרם ושולחים א' מהם לפני ב"ד חוץ לעירם איננו בגדר שליח אלא בעל דבר עצמו כדמחלק הש"ס רפ"ב דקידושין שאני התם דאית ליה שותפות בגויה ומהיות טוב יהיה בידו ג"כ כתב מהפרנסים ז' טובי העיר ע"ש] ועיין במשנה למלך פ"ד מהלכות בכורות בד"ה אך נ"ל שכתב על מי שנדר מדבר ועשה שליח לשאל על נדרו כפי סברת הרשב"א דאית ליה דיכול אדם לעשות שליח להתרתו (או ששלח עמו כתב ידו) דפשיטא דעד הלילה צריך לקיים נדרו אף דנימא דשייך בנדון זה חזקה שליח עושה שליחותו מ"מ חזקה זו להקל לא נאמרה ביומו. ואף למחר אין להקל קודם שבא השליח עמ"ש לקמן סימן ש"כ ס"ו בשמו".
ג
כתב השו"ע ביו"ד סימן רלג סעי' כ"ג "בעל שקיים נדרי אשתו, והלכה לפני שלשה הדיוטות והתירו לה, מותר. הגה: וי"א דאין חכם או ג' הדיוטות יכולין להתיר אחר הקמה של בעל אבל אם לא הפר לה הבעל והחריש לה, יוכל חכם או ג' הדיוטות להתיר וטוב להחמיר לענין אם קיים לה הבעל, שישאל הבעל על ההקם ויתיר לה. ואם אינו ביום שמעו, יתיר ג"כ חכם או ג' הדיוטות וכל זה לכתחילה לחוש לסברת המחמירים, אבל העיקר כסברא הראשונה דחכם או ג' הדיוטות מתירים אחר היקם הבעל, כסברא הראשונה".
ובסעי' נ"ו "הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו, ובלבד שמצא שלשה מקובצים, אבל הוא לא יקבצם". וטעם הדבר כתב הש"ך בס"ק ע"א שאיננה רוצה בפירסום הנדר אבל אם היא שלחה אותו זה טוב".
העולה
אין לעשות התרת נדרים דרך טלפון או שליח מלבד בעל לאשתו ואב לבתו עד גיל 12 .
במקום הצורך גדול לאשכנזים יש להתיר לעשות התרה ע"י כתב או טלפון. (ובפרט שיש דעת הרמ"א סי' רי"א סעי' א' שבדיעבד סומכים על כל נדרי)