שאלה
האם לגיורת שמבקשת להינשא יש צורך בכתובה מיוחדת?
תשובה
יש לקחת כתובה לגיורת או לחילופין אם התגיירה פחות מג' שנים, לקחת כתובה רגילה. ולכתוב שהיא גיורת או בת לאברהם אבינו.
ואם התגיירה מעל לגיל שלוש, יש לקחת כתובה לבעולה.
ובדיעבד אם אין כתובה אחרת, ולקחו כתובה זו וציינו שהיא גיורת כשר
מקורות
כתב הב"י אבה"ע סי' קכ"ט "בגיטי הגרים כותבין בן אברהם כן כתב הרא"ש בתשובה כלל ט"ו סימן ד' ובתשובות אשכנזיות (מהר"י מינץ בסדר הגט סי' קג, סדר הגט (מרגליות) סי' לד סעיף א) מצאתי שצריך שיכתוב בלשון דלישתמע מיניה שהוא גר כגון שיכתוב הגר או בן אברהם אבינו אבל אם כתב בן אברהם סתם וגם לא הזכיר שהוא גר מיחזי כשיקרא ומזוייף מתוכו עיין בתשובת הרשב"א (ח"ב סי' יז) שכתבתי בסימן זה (כה. ד"ה כתב א"א)".
וכתב בדרכי משה ס"ק כ"ז "ובסדר גיטין (סי' לד ס"א) דלא יכתבו אברהם סתם אלא פלוני בן אברהם אבינו וכן בגיורת ולא יכתבו בגט גר משום סכנה. ודלא כתשובת הרשב"א (ח"א) סימן תקנ"ה דמשמע דא"צ לכתוב בן אברהם".
כתב השו"ע אבה"ע סי' קכ"ט סעי' כ' "בגט גר כותב: פלוני בן אברהם אבינו" וכתב הב"ש ס"ק לט "בן אברהם אבינו. ואם לא כתב אבינו צריך לכתוב הגר ואם לא כתב גט פסול דמשמע שהוא בן אברהם". וכ"כ הבאר הגולה.
ב
כתב בשו"ת רדב"ז חלק א סימן קפ "תשובה לכאורה היה נראה לומר דאין קפידא בדבר דטעמא הוי כדי שלא תנשא לכהונה ושתיהם אסורות לו. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דראוי הגיורת שלא תשתכח שם גרות מעליה דלמחר יגרש אותה זה ותנשא לגר ובתו פסולה לכהונה דקי"ל כר' אלעזר בן יעקב דאמר ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה ע"כ. וכו' צריך לכתוב לה הגיורת כדי שלא נשכח ייחוסה ואין צריך לכתוב גרושה דבכלל גיורת שאסורה לכהונה היא וכן אשה גרושה ואלמנה צריך לכתוב הגרושה אעפ"י שנתגרשה ואח"כ נתאלמנה ואין צריך לכתוב מתרכתא וארמלתא אלא מתרכתא לבד ופשוט הוא".
וראה להר"ד עראמה (הובאו דבריו ב"אוצר הפוסקים" כרך יח, הל' כתובות – נוסח הכתובה, סעיף קנ עמ' 97) ומה שכתב בדעת הרמב"ם.
ג
בספר "בארות מים" כתב שימנעו מלכתוב "גיורתא", שעדיף לכתוב "בת אברהם אבינו", וכן כתב ב"מנחם משיב" (ח"ב סי' כה עמ' 129, עיין ב"אוצר הפוסקים" הנ"ל).
ד
כתב הרמ"א סי' ס"ו סעי' י"א "בכתובת גרושה כותבין: מתרכתא, כדי שידעו שהיא גרושה ואסורה לכהנים". וכתב הב"ש ס"ק כה "כותבין מתרכתא. אפי' אם היא גרושה ואלמנה כותבים מתרכת' להודיע דהיא אסורה לכהן ואם היא בעולה כותבין בעולתא ואם היא שבויה כותבין שבויה ואם היה מחזיר גרושתו כ' מהרש"ל דכותבין מתרכת' הדרי לגבאי שלא תגבה שני כתובות ועיין תשובת מינץ אם היא נתגרשה ואח"כ נתאלמנ' כותבין מתרכתא מקדמת דנא".
וכתב הפת"ש בס"ק ח' "ועיין בתשובת חתם סופר סימן ק"ל ע"ד כתובת גרושה שלא נכתב בה מתרכתא שרב אחד יצא לחדש וכ' שנעלם מכולם דברי תשב"ץ ח"ב סי' קפ"ג שכתב דלא הנהיג בני עירו כהרמב"ם (פ"ד מהלכות יבום הל"ג) לכתוב בכתובת גרושה פלונית הגרוש' כו' והוא ז"ל השיב לו דזה אינו נכון ואני אומר אילו היה התשב"ץ קמן הי' מצריך כתובה אחרת או להתפיס מטלטלין ולכתוב כתובה אחרת אחר החופ' כי המעיין בתשב"ץ יראה דעיקר טעמו דמי שישא האשה (אם יבדוק בכתוב' זו ורואה שאין לה אלא מנה) ידע שהיא גרושה מהראשון דאי היתה אלמנה ה"ל קטלנית ואסורה לכל כו' ור"ל דהרמב"ם לטעמיה דלא חייש לחשש קטלנית ואמר שאינו אלא ניחוש בעלמא מש"ה חשש לכהונה אבל לכל הפוסקים דחיישי לקטלנית א"כ אזדא לה חשש כהונה וא"כ מהיכי תיתי לגנות אשה על בעלה. ולפ"ז לדידן דמקילין טובא באופנים הנזכרים סי' ט' בהגה הדרא חששא לדוכתא כו' וא"כ הכרח גדול להזכיר מתרכתא. וזו"ז כיון שכבר נהוג גבן כמ"ש רמ"א לכתוב מתרכתא אפילו הי' התשב"ץ עצמו לפנינו הי' חושש שאם תבא הכתוב' לפני השלישי שהוא ידין שע"כ אינה גרושה שהרי נהיגין לכתוב מתרכתא ע"כ לא יפה נעשה בנדון שלפנינו כו' ולכאור' הי' ראוי לומר שהכתוב' פסולה שלא נכתבה על אשה זו שהיא גרושה ונכתבה אלמנה והרי אחרת היא אך מהרמ"מ סי' ק"ט כ' דמ"מ אינה פסולה דגרוש' נמי נקראת אלמנה כו' ואומר אני לפי שאחז"ל אלמנה על שם מנה א"כ כל שגובה מנה יצדק שם אלמנה אי לא דכתב ארמלתא (ומ"ש לעיל דהי' מצריך כתובה אחרת ואפי' בלא נכתב כלל אלמנה צ"ל דהיינו בהרגישו בהטעות קודם החופה דהוי כלכתחילה) עכ"ד ע"ש]. ומ"ש ואם היא בעול' כותבין בעולתא. ע' בנ"ש העלה שלא לכתוב בעול' וכן נראה להבית מאיר ואין לכתוב אלא פלונית ארוסה ודי בזה לסימן ע"ש ועי' בתשו' הרדב"ז ח"א סי' ק"פ שנשאל בגיורת בימים קדמונים שנשאת ונתגרשה ועתה באתה לינשא אי היו כותבין לה הגיורת או הגרושה. והשיב לכאורה אין קפידא בדבר כיון דשתיהן אסורות לכהונים אבל כד מעיינת שפיר תשכח דראוי לכתוב הגיורת שלא תשתכח שם גירות מעליה דלמחר יגרש אותה זה ותנשא לגר ובתו פסולה לכהונה דקיי"ל כראב"י כו' (ר"ל לכתחילה בבא לימלך מורין לו כן עי' בקדושין ד' ע"ח ע"ב וע"ל סי' ז' סכ"א) ותו איכא נפקותא לענין להנשא לקרובי' מצד האב דלא גזרו בגר בשאר האב כלל ואפי' בשאר האם איכא נפקותא דאין איסור אלא מדרבנן הלכך לעולם הי' צריך לכתוב לה הגיורת כדי שלא נשכח יחוס' וא"צ לכתוב גרושה דבכלל גיורת שאסורה לכהונה היא. וכן גרושה ואלמנה צריך לכתוב הגרושה כו' ע"ש".
אמנם, בספר "משכנות הרועים" (אות כ סי' ט) כתב שכיוון שאינו אלא לגילוי מילתא לאפרושי מאיסורא, גם הרמב"ם מודה שבדיעבד, אם לא כתבו בכתובה שהיא גרושה, הכתובה כשרה. וממילא ה"ה לגיורת.
וראה ב"אוצר הפוסקים" (כרך יח הל' כתובות – נוסח הכתובה, סעיפים קלז, קמא, קסז) שהביא פוסקים שהכשירו בדיעבד.
שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן קנט "ובשטר הכתובה צריך לכתוב גיורתא דא והכתובה היא רק כסך כתובת אלמנה".
ה
כתב השולחן ערוך אבן העזר הלכות כתובות סימן סז סעיף ג "הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחות מבת ג' שנים ויום אחד, כתובתה ק"ק ויש לה טענת בתולים; מבת ג' שנים ויום א' ומעלה, כתובתן מנה ואין לה טענת בתולים".
העולה
יש לקחת כתובה לגיורת או לחילופין אם התגיירה פחות מג' שנים לקחת כתובה רגילה ולכתוב שהיא גיורת או בת לאברהם אבינו.
ואם התגיירה מעל לגיל שלוש יש לקחת כתובה לבעולה.
ובדיעבד אם אין כתובה אחרת ולקחו כתובה זו וציינו שהיא גיורת כשר