שאלה
האם אפשר לדלג על תחנון של ימי שני וחמישי, אחרי שכבר אמרנו אותם בבוקר בסליחות?
תשובה
הטוב ביותר לא לדלג כלום.
עכ"פ הדרן לדינא שיותר קל לדחות חלקים מסליחות כיון שנחלקו הפוסקים אם הם בחובה לאומרם, מאשר ווידוי בתפילה שלכו"ע יש לאומרם ובפרט לדעת רבינו האר"י.
אמנם אם אין ברירה יאמר מה שיכול ואת השאר ישלים אחרי התפילה
מקורות
כתב הטור סי' תקפ"א "תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מר"ח אלול ואילך לרב כהן צדק מנהג ב' ישיבות לומר סליחות ותחנונים בעשרת ימי תשובה וכן אמר רב עמרם בעשרת ימי תשובה משכימין לב"ה בכל יום ומתחיל ש"צ אשרי וקדיש ומתחיל תחנונים ומסיים ואנחנו לא נדע וקדיש ואמר רב האי מנהג לומר תחנונים בהנך עשרה ימים לחוד ושמענא דבמקצת אתרוותא קיימי מר"ח אלול ואמרי דביה סליק משה להר בפעם ג' ונחית בלוחות שניות בי"ה וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו ואנו מנהגינו כהנך דקיימי מר"ח אלול ומנהג אשכנז כשחל ר"ה ביום ה' או בשבת אז מתחיל ביום ראשון שלפניו לעמוד באשמורת הבקר ואומרי' סליחות ותחנונים".
כתב השו"ע סי' תקפ"א סעי' א' "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים".
כתב הכה"ח בס"ק ז' "יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד, הרב טור ברקת, וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים ובחודש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים. ברכי יוסף אות ו', שערי תשובה שם".
וכ"כ במטה אפרים יא: "אין לפרוש מהציבור בעת אמירת הסליחות, אפילו מי שחשקה נפשו בתורה והוא מתמיד בלימודו מאד, בעת הזאת ישתתף עם הציבור השופכים לב כמים לפני אבינו שבשמיים מלך חפץ בחיים". וכ"כ באלף המגן (תקפא, כד), והוסיף שראוי לתלמידי חכמים לקום יותר מאחרים, ש"מהם יראו שארית ישראל וכן יעשו ליתן לב לשוב, באמרם: אם בארזים החיוב לומר הסליחות ותהילים ותחנונים, אשר קטנם עבה ממתנינו, כל שכן אנו אזובי קיר".
וכתב הכה"ח בס"ק ט"ז "מנהג האר"י ז"ל לומר סליחות כבני ספרד מראש חודש אלול עד יום הכפורים והיה אומר מלה במלה עם הצבור כמו שכתב בשער הכוונות דף פ"ט ע"ד ופרי עץ חיים שער כ"ד פרק א' ונגיד ומצוה".
כתב הב"ח (סח, ג) שמאחר שהפיוטים נתקנו ע"י רבי אליעזר הקליר, ומאחר שהסכימו הגאונים שיש לומר פיוטים, אין אנו רשאים לבטל אמירתם. "ואחד היה בזמנינו שהתחיל לבטל מלומר קרוב"ץ בקהלו, ולא הוציא שנתו". וכן מובא בספר חסידים תרז, באחד ששינה הפיוטים ומת תוך שלושים יום.
מכל מקום, נראה שאף הב"ח לא דיבר אלא במי שבכוונתו לבטל לגמרי את הפיוטים. אך כאשר זמנם של המתפללים קצר, מותר לדלג על הפיוטים השונים. וכ"כ הרב בספר: "כאשר זמן המתפללים קצר, ידלגו על חלק מהפיוטים, ויאמרו את עיקר הסליחות כמובא בסדר רב עמרם גאון, וישתדלו לומר את הפיוטים שמעוררים יותר לתשובה".
ב
ובהר"ן (פ"ק דר"ה טז א) כתב, שמה שנהגו בברצלונא וגלילותיה להשכים לסליחות מיום כה באלול, אין מקום למנהג זה לר' יהושע שבניסן נברא העולם. לפיכך נהגו בגירונא וגלילותיה שלא לקום לסליחות עד ר"ה. ומיהו יש שמקדימין לקום בא' באלול. ויש סמך למנהגם לפי שבו התחילו מ' יום שנתרצה הקדוש ברוך הוא למשה. ע"כ.
וז"ל המאירי בחבור התשובה (עמוד ר"נ): ומזה נהגו במקומות אלו לקום בלילות לקבוע תפלה בכל שני וחמישי של אלול. כדרך שעושים הכל בעשי"ת, בתחנונים ובדברי כבושין. ע"כ.
ג
כתב הרב משאש (שמש ומגן ג, או"ח נז, א): "ולכן לפי דעתי כל תלמיד שיש בכוחו לקום, חובתו להתאזר בגבורה. וזכות המצווה לשם שמיים תעזור לו הרבה, והריוח שירויח מזה לכל ימיו, יותר הרבה מביטול תורה שיהיה נגרם על ידי זה לימים קצובים, דכל תורה שאין עמה יראת שמים – סופה בטילה. אבל אם אין בכוחו לגמרי לקום, ודאי דתלמוד תורה עדיף. אבל עכ"פ מוכרח להקדיש זמן קצוב, שבוע שחל בו ר"ה כאשכנזים, עם עשרת ימי תשובה".
ועוד כתב שם וז"ל אמנם מלמדי תינוקות ושכירים הפועלים אצל אחרים, שיהיו עייפים ביום ולא יעשו מלאכתם כראוי, אלו ודאי שאין להם רשות לעמוד לסליחות. שכן ראינו לרז"ל שפיטרום אפילו מחלק מהתפילה, וכל שכן מדברים שאינם חובה כ"כ, ודי להם בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים". וכ"כ הרב נבנצל (ירושלים במועדיה ירח האיתנים, עמ' קמה, שאלה יג) שאסור למלמד או עובד שכיר לקום לסליחות אם אמירתן תפגע בתִפקודו.
וכן דעת מרן הרב תשובה ברדיו שאם זה מפריע לו הרבה יאמר רק בשני וחמישי אך אם מפריע לו קצת יאמר בכל יום וכדברי הברכ"י.
ד
כתב השו"ע סי' קל"א סעי' א' "אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. כשנופל על פניו, נהגו להטות על צד שמאל".
כתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא סעי' ה' "אחר הודוי ואמירת י"ג מדות תכף ומיד יעשה נפילת אפים, כי שלשה אלה צריכים להיות סמוכים זל"ז, יען ע"י אמירת הודוי המקטרג לוקח חלקו בעת הודוי והולך לו ונפרש ממקום הקדושה, ואז נעשים ב' מיני זווגים למעלה בשני בחינות, הא' בעת אמירת י"ג מדות, וב' בעת נפ"א, וזר לא יקרב אל מקום הקדש לטמא את משכן ה' ח"ו וכנז' בשער הכונות". וכן כתב הכה"ח בס"ק ה' וכן כתב מרן הרב שם סעי' ל"ג
כתב השו"ע בסי' קל"ד סעי' 'א "(הגה: נוהגין להרבות בתחנונים בשני ובחמישי, ואומרים) (טור): והוא רחום, ואומרים אותו בקול רם; ואם לא אמרו מעומד, עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר".
וכתב הכה"ח בסי' קל"ד ס"ק א' "ולפי דברי האר"י ז"ל צריך לומר הוידוי קודם הכל תיכף ומיד אחר חזרת התפלה ואחר כך ויעבור ואחר כך נפילת אפים ואל מלך יושב וכו' אנשי אמונה וכו' ואחר כך והוא רחום כמו שכתבנו לעיל סימן קל"א אות ה' ובסימן מ"ח בסדר התפלה שהעתקנו משער הכוונות יעו"ש".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "לפי שארבעים יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו ביום חמישי וירד ביום שני כדאיתא בתוספות בבא קמא דף פ"ב ע"א. טור ובית יוסף ולבוש, עולת תמיד אות א', ט"ז ס"ק א', אליה רבה אות א', כרם שלמה. מיהו הפרי חדש אות א' כתב דאפשר לומר בהיפך שלפי שהם ימים קשים מרבים בתחנונים ומתענים בהם כדאמרינן בסוף פרק מפנין פורסא דדמא חד בשבתא, ארבעה, ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי לא, דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני וחמישי שבית דין של מעלה ושל מטה שוין יעו"ש, והביאו המשבצות זהב אות א' וכתב דיש לומר זהו למאן דאמר אדם נדון בכל יום אבל למאן דאמר אין אדם נידון בכל יום כשיש דין למטה אין דין למעלה והם ימי רצון יעו"ש".
ה
כתב הברכ"י סי' קל"א ס"ק י"ג "כשיש ספק אם יפלו על פניהם יותר טוב שלא ליפול, דנפילת אפים רשות, ואם לא יפול אין בכך כלום. הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשובותיו כ"י סי' קמ"ה". וכ"כ בשער הציון ס"ק ט"ו.
וכתב שולחן ערוך הרב סעי' א' "לאחר שסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים על פניהם ומתחננים כל מקום לפי מנהגו וגם עיקר נפילת אפים הוא מנהג שנהגו כל ישראל מימות עולם ואף על פי כן אינה חובה אלא רשות לכן כל הלכותיה תלויות במנהג כמו שיתבאר". וא"כ בשעת הדחק ניתן להקל בשני וחמישי לקצר מסליחות אב לא לכתחילה ובפרט לפי רבינו האר"י
העולה
הטוב ביותר לא לדלג כלום.
עכ"פ הדרן לדינא שיותר קל לדחות חלקים מסליחות כיון שנחלקו בכלל בחובה לאומרם מאשר ווידוי בתפילה שלכו"ע אומרים ובפרט לדעת רבינו האר"י.
אמנם אם אין ברירה יאמר מה שיכול ואת השאר ישלים אחרי התפילה