שאלה
אדם שאוכל זיתים או חמוצים אחרים שנשרו במי מלח האם צריך ליטול לפניהם את הידיים?
תשובה
הנוגע במלח בידיו צריך לשוטפם משום מלח שדומה למלח סדומית.
מקורות
כתוב בגמ' חולין דף קה ע"ב "אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה – שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים. אמר אביי: ומשתכח כי קורטא בכורא. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כל מלחא מאי? אמר ליה: לא מבעיא". וכתב רש"י בעירובין בפירוש לא מביעיא – כ"ש שצריך. וראה בשו"ע סי' קפ"א סעי' א' וי' ולמעשה כתבו הפוסקים לגבי מים אחרונים שיש ליטול משני טעמים א. משום שמא יש בו מעט ממלח סדומית או מלח הדומה לו (רמב"ם פ"ו הל' ברכות ה"ג) ב. מטעם הקבלה ראה משנ"ב ס"ק כ"ב כה"ח ס"ק כ"ז.
וכתב בשלטי גבורים בשם ריא"ז [פרק אלו דברים מ ע"ב אות ד] דהוא הדין המודד מלח סדומית צריך נטילה מפני הסכנה. והביאו הכנה"ג הגהות הטור סי' קפ"א ס"ק א' ועולת תמיד ס"ק א'
כתב הבא"ח ש"ר שלח לך סעי' י"ג "המודד מלח והנוגע במלח חייב ליטול ידיו אח"כ, וכן אפילו בלא סעודה כשאוכל קשואין וכיוצא בדברים שדרכן להניח עליהם מלח באצבעותיו צריך ליטול ידיו אח"כ, דאע"ג דמלח סדומית אינו מצוי יש לחוש למין מלח שטבעו כמלח סדומית, וכל אדם יחוש לעצמו לקיים דברי חכמים ועיין חס"ל סעי' ב' ושאר אחרונים". וכ"כ הכה"ח בס"ק ב'.
וראה לפקודת אלעזר סי' קפ"א הביא בשם הליכות עולם על מס' חולין "ז"ל הטור והשו"ע השמיטו הא דכל מילתא צריך נטילת ידים ואפשר משום דגם מים אחרונים יש שאין נוהגים ליטול משום דליכא מלח סדומית וכיוצא בו האידנא עכ"ל". אמנם לא מפני ספיקו נוציא מוודאי של שאר הפוסקים.
העולה
הנוגע במלח בידיו צריך לשוטפם משום מלח שדומה למלח סדומית