שאלה
אדם שאין לו ידים ואדם אחר מניח לו תפילין האם הוא מברך על הנחה?
תשובה
לפי מה שהבנתי נשאר לו הקיבורת אך אין לו מרפק.
על כן יניחו לו תפילין ביד שמאל ולא יברך עליהם ויניחו של ראש לספרדים יברך עליהם להניח לאשכנזים יברך עליהם שני ברכות.
מקורות
כתב הרמ"א סימן כ"ז סעי' א' "גידם שאין לו יד רק זרוע, יניח בלא ברכה (תוספות פרק הקומץ כתבו דגידם חייב ובא"ז כתב דפטור)". כתב המשנ"ב בס"ק ה' "שאין לו יד – ר"ל שניטל פיסת יד שמאלו עם כל הקנה עד הקובד"ו שנקרא עלינבויגי"ן אבל אם נשאר קצת מהקנה גם הא"ז מודה להתוספות דחייב בתפילין ויברך ג"כ כן מצאתי בא"ז אשר זכינו מקרוב לאורו".
וכתב הבה" ל בד"ה "בלא ברכה – ומהב"ח ונחלת צבי ואליה רבה והגר"א משמע דצריך לברך ג"כ אחרי דיש לו קיבורת ודה"ח ג"כ מסכים בעיקר הדין לחיוב כמותם אך מ"מ לענין ברכה מצדד להקל ואפילו לא נשאר לו רק מחצי עצם שבין הקובד"ו ובית השחי ולמעלה פשוט דיכול לסמוך בזה על שיטת הגר"א דכל שיש עדיין מקצת מן הקיבורת כשר לתפילין ולא יברך ויותר טוב שיברך שנים על השל ראש [היינו לפי מנהגנו כהרמ"א הנ"ל בסימן כ"ה ולהב"י שם אחת] ויכוין להוציא בזה גם השל יד ואפילו בנשאר לו הקיבורת וכמו שהסכים בשערי תשובה".
כתב הכה"ח בס"ק ד' "הנה בדין זה רבו הדעות, דהאור זרוע סבירא ליה דפטור, והתוספות פרק הקומץ דף ל"ז ע"א ד"ה אין לו זרוע וכו' סבירא להו דחייב, וטעם דפטר האור זרוע המגן אברהם ס"ק ג' כתב דגירסא אחרת היתה לו יעו"ש, והערך השלחן כתב משום דסבירא ליה דתנא קמא פליג ופטר וכמו שכתב כנסת הגדולה בהגהות הטור יעו"ש, והב"ח לחלק יצא דבנחתכה למעלה מן הקבורת פטור ואין צריך להניח כלל ובנחתכה למטה מן הקבורת חייב להניח ולברך ודלא כהרב הגהה יעו"ש, ולפי מה שכתבנו באות הקודם בשם הגר"א דסבירא ליה דכל העצם שבין הקובד"ו ובין השחי ראוי להניח בו תפילין אם כן הכא נמי יש לומר אפילו אם נקטעה למעלה מן הקבורת יש להניח שם תפילין במקום שנשאר באותו העצם, והשבות יעקב בתשובה חלק א' סימן ג' כתב דגידם שאין לו יד רק זרוע יניח תפילין בידו הימנית יעו"ש. ואם כן כדי להנצל מן הספיקות גידם שאין לו יד רק זרוע בין אם נחתך למטה מן הקבורת בין אם נחתך למעלה מן הקבורת יניח בתחלה התפילה של יד בזרועו השמאלי הנשאר ולא יברך עליה, ואחר כך כשיניח תפילה של ראש יברך עליה אם לסברת האשכנזים שתי ברכות אם לסברת הספרדים ברכה אחת (עיין מאמר מרדכי אות ב') ויכוין לפטור בזה הברכה התפילה של יד ויתפלל בהם, ואחר כך אחר התפלה אחר שחולץ התפילה מן הראש ומן היד חוזר ולובש התפילה של יד בזרועו הימנית וגם התפילה של ראש ולא יברך עליהם כיון דהיה דעתו לחזור וללבוש אותם. וכן יעשה מי שיבשה ידו השמאלית מחמת חולי בר מינן ונתבטלו כל הרגשותיה, ועיין בית עובד בדיני הנחת תפילין אות ט' שנסתפק בזה. ואין לומר שיניח בתחלה בימין ויתפלל בו ואחר כך יניח בשמאל, דכיון דהאר"י ז"ל נתן טעם בסוד שצריך להיות התפילין דוקא בשמאל אם כן כל דבר שיש להסתפק בו נאמר שיניח בשמאל תחלה ויכוין עליו בברכת תפילין של ראש ויתפלל בו ואחר כך יניח בימין".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ח סעי' כ"ט "גידם שיש לו רק זרוע, בין נחתך למטה מהקיבורת ובין נחתך למעלה מהקיבורת – יניח על החלק שנשאר לו בידו השמאלית – ולא יברך, וכשיניח תפילין של ראש יברך "להניח תפילין" (ולבני אשכנז יברך גם "על מצות תפילין"), ואח"כ יחלוץ שניהם ויניח התפילין בידו הימנית ובראשו ולא יברך עליהם. אמנם, אם אין לו יד שמאל כלל יניח בידו הימנית אך לא יברך".
*ב*
כתב הכה"ח בס"ק ח' "מי שיבשה או שנקטעה ידו הימנית ואין לו במה לקשור התפילין שעל זרועו השמאלית חייב להניח על ידי סיועת אחרים שיקשרו לו התפילין, וגם קטן יכול לקשור לו, דלא גרע מאשה דפטורה מתפילין ואפילו הכי יכולה לקשור ולהניח תפילין לאיש. מסגרת זהב על קיצור השלחן ערוך סימן יו"ד אות ה' בשם ראשית בכורים".
וכ"כ המשנ"ב ס"ק ו' "וכ"ז שנעשה גידם בשמאל דהוא מקום הנחת התפילין אבל אם נעשה גידם בימין אפילו נקטע לו כל היד חייב בתפילין ויבקש לאחרים שיניחוהו עליו".
*ג*
כתב המשנ"ב סי' כ"ו ס"ק ג' "אם הניח שתיהן ולא בירך דהדין הוא דיברך כ"ז שהן עליו עדיין אם הקדים ברכת ש"ר תחלה ואח"כ ש"י אינו חוזר ומברך אבל לכתחלה אפילו הניח ש"י ולא בירך יברך עליו קודם הנחת של ראש". ובסי' כ"ה ס"ק כ"ו כתב "קודם קשירתן – ובדיעבד יברך אפילו אח"כ דמצוה שיש לה משך זמן הוא בכולי יומא". וכ"כ הכה"ח בס"ק מ"ט.
*העולה*
לפי מה שהבנתי נשאר לו הקיבורת אך אין לו מרפק.
על כן יניחו לו תפילין ביד שמאל ולא יברך עליהם ויניחו של ראש לספרדים יברך עליהם להניח לאשכנזים יברך עליהם שני ברכות.