שאלה
איך מכשירים לבבות עוף?
תשובה
לב קודם המליחה יש לחותכו באמצע כך שישפך הדם שבפנים, ויצלהו.
ולמבשלים את הלב צריך לחתוך את הגידים בפנים ואת החלק התחתון של הלב. וכן מי שצולה את הלב ואח"כ מבשלו טוב שיחתוך את הגידים בפנים ואת החלק התחתון של הלב.
מקורות
א
כתב השו"ע בסי' ע"ב סעי' א' "הלב, מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה. לפיכך צריך לקרעו קודם מליחה ולהוציא דמו, ולמלחו אחר כך. ואז מותר אפילו לבשלו (ארוך כלל ט"ו). (ויש מחמירים לבשלו רק צולין אותו) ואחר כך מבשלו". וכן כתב מרן הרב ראה קיצו"ש סי' ל"ו סעי' י"ח.
וכתב הש"ך בס"ק ב' "פי' אפילו ע"י קריעה ומליחה מחמירין לבשלו גזרה שמא יבשלוהו בלא קריעה אבל צולין אותו ע"י קריעה ומליחה קצת כשאר בשר לקמן סי' ע"ו ואח"כ מבשלין וכתוב בת"ח ריש כלל כ"ז ואין לשנות במקום שנהגו להחמיר מיהו בדיעבד אם בשלוהו אחר קריעה ומליחה פשיטא דשרי אף להיש מחמירין וכתוב בתשב"ץ סי' תקס"א ואיני אוכל לב עוף אף על פי שהספר אינו מזכיר רק לב בהמה שקשה לשכחה מ"מ כמו כן מונע אני מלב עוף עכ"ל וכן ראיתי נזהרין בזה". ולמעשה ברוב המקומות נתפשט המנהג לבשלו בלי צליה חוות דעת ב' פמ"ג מש"ז א' כה"ח בס"ק ד'
ב
וכתב הרמ"א בסעי' ב' "ונוהגין לכתחלה לחתוך ערלת הלב ולחתוך גידין שבפנים (ארוך), ואינו אלא חומרא וזהירות בעלמא" וביאר הש"ך בס"ק י"ד "וברקנ"ט פרשת לך לך כתוב וז"ל ובעבור כי הברית היא דוגמת הלב לכך חותכים גם חידוד הלב בראשיתו להעביר משם כחות הטומאה וזהו ומלתם את ערלת לבבכם ע"ש". וכתב הכה"ח בס"ק ה' שלנוהגים לבשלו לאחר הקריעה ובלי צליה יש לחותכו כדי שיצא הדם דרך החתך וכ"כ בס"ק ל"ג.
